הביולוגיה של הרגשות

All•In

ד"ר ליאת יקיר היא ביולוגית, דוקטור לגנטיקה מולקולרית ומרצה מוערכת בפודקאסט חדש שינסה לפרק את מערכת ההפעלה האנושית. הרגשות שלנו הם הכוח שמניע אותנו, אבל מה באמת עומד מאחוריהם? בפודקאסט הזה נצלול אל עומק מערכת ההפעלה הרגשית של בני האדם, ונחקור את מנגנוני המוח, ההורמונים והגנים שמעצבים את מי שאנחנו – ואת מי שאנחנו אוהבים. בכל פרק, ליאת משלבת מדע, פסיכולוגיה ואומנות, כדי לפצח את הסודות שמאחורי הרגשות הכי עוצמתיים שלנו.

Play

Open in

21 episodes
fortnightly
Avg 1 hr 6 min
Hebrew

Episodes 21

Newest Oldest Longest

All20 Unplayed20 In progress0 Played0

Counted on this page — what you have heard stays on this device, so it is not something the list can be paged by.

Monday · 55 min
פרק 34 | כשהסטרס מתחיל לכאוב: הקשר בין כאב, חרדה ושינה
כאב כרוני וסטרס כרוני - שני צדדים של אותו מטבע?כולנו מכירים את הכאב הרגעי - זה שמתריע מפני נזק ונעלם כשהגוף מחלים. אבל מה קורה כשהכאב נשאר, גם כשאין כבר פציעה? ומה הקשר בינו לבין הסטרס הכרוני שכל כך הרבה מאיתנו חיים בתוכו?בפרק זה אני מארחת את ד"ר ורד סימוביץ, רופאת כאב, לשיחה על המעגל האכזרי של סטרס וכאב. יחד נבין שכאב וסטרס הם לא שני תהליכים נפרדים שרק "משפיעים אחד על השני" - הם חולקים מערכת עצבית משותפת, אותם צירים הורמונליים (כן, הקורטיזול שוב כאן), ואותה מטרה אבולוציונית: להזהיר אותנו ולהניע אותנו לפעולה. הבעיה מתחילה כשהמערכת הזו נשארת דלוקה יותר מדי זמן.נדבר על איך מערכת העצבים בעצם לומדת להיות כואבת, בדיוק כמו שהיא לומדת לפחד; על הקשר הדו-כיווני בין המצב הנפשי לתפיסת הכאב; על החשיבות העצומה של שינה איכותית להפחתת סטרס וכאב; ועל למה טיפול שמתמקד רק בגוף, בלי להתייחס למערכת העצבים ולמוח שמפרש את האותות - הרבה פעמים לא מספיק.
August 10 · 50 min
פרק 33 | פרופ' גיל זלצמן: מה גורם לדיכאון ואיך אפשר למנוע אובדנות?
ד"ר ליאת יקיר מארחת את פרופ' גיל זלצמן, פסיכיאטר וחוקר, לשיחה על דיכאון, אובדנות והגורמים הביולוגיים והסביבתיים שמשפיעים על בריאות הנפש. הם מדברים על השינויים שחלו בישראל בשנים האחרונות, על בדידות, טראומה וגיל ההתבגרות, ועל הקשר המורכב בין גנטיקה, סביבה והמוח. איך טיפול בשיחה ובתרופות משפיע על המוח? מהם גורמי הסיכון שחשוב להכיר? ומה יכולים הורים, אנשי מקצוע והחברה כולה לעשות כדי לזהות מצוקה מוקדם יותר ולמנוע אותה? שיחה על המדע שמאחורי הדיכאון, ועל החשיבות של פתיחות, טיפול מוקדם ובקשת עזרה.
July 29 · 1 hr 46 min
פרק 32 | אפשר לרפא את הלב, אבל אי אפשר לעשות את זה לבד
ד"ר ליאת יקיר מארחת את טלי גרנות בשן. מייסדת גישת "הקשר כמרפא", לטיפול זוגי בגישה התקשרותית וריפוי באמצעות קשר. למה כל כך קשה להישאר בתוך זוגיות? איך פצעי ילדות ממשיכים לנהל אותנו גם בבגרות? ומדוע ריפוי אמיתי לא קורה לבד, אלא רק בתוך קשר בטוח? פרק על הצורך האנושי בקרבה, על פחד מנטישה שרובנו נושאים בתוכנו מבלי לדעת, ועל האפשרות האמיתית לבנות אהבה שמעניקה ביטחון - במקום לשמר חרדה.
July 15 · 1 hr 18 min
פרק 31 | למה האנשים הכי כריזמטיים הם לפעמים הכי מסוכנים? | עם אפרת הראל היימן
כולנו נמשכים לאנשים בטוחים בעצמם, כריזמטיים וסוחפים. אבל מה קורה כשהקסם הזה מסתיר מניפולציה, שליטה והיעדר אמפתיה? בפרק הזה אפרת הראל היימן פסיכולוגית קלינית, מנהלת מכון מרווה לנפגעי התעללות ומחברת הספר "יחסים מסוכנים", תספר איך פועל המוח של אנשים עם מאפיינים פסיכופתיים ונרקיסיסטיים, למה הם יודעים לזהות את החולשות שלנו טוב כל כך, ואיך מערכת היחסים איתם הופכת בהדרגה לקשר שקשה מאוד להשתחרר ממנו. בפרק גם נדבר על מה כולל גזלייטינג, טראומה בונדינג, הפצצת אהבה, וגם על השאלה המטרידה: האם אותן תכונות שמסוכנות בזוגיות או בתוך הבית הן גם אלו שעוזרות לאנשים מסוימים לטפס לצמרת העולם העסקי והפוליטי? נבין למה כל כך קשה לעזוב קשר כזה, איך מזהים את סימני האזהרה כבר בתחילת הדרך ומה כדי לעשות אם אתה או אדם שקרוב לך בסביבתך נמצא במערכת יחסים מתעללת
#30
June 30 · 54 min
פרק 30 | איך ייראה הטיפול בפוסט טראומה בעתיד? | עם ד"ר אורן טנא
ישראל היא מדינה שבה מיליוני אנשים חוו עם טראומה, אבל לא כולם מגיבים אליה באותה הדרך. למה אצל חלק היא חולפת עם הזמן, אצל אחרים הופכת לפוסט טראומה, ואצל אחרים דווקא מובילה לצמיחה?בפרק הזה ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מרכז אסיף לטיפול בטראומה, לשיחה על הביולוגיה של טראומה. נדבר על ההבדל בין סטרס אקוטי לסטרס כרוני, בין אדרנלין לקורטיזול, ונבין מה קורה במוח כשהזיכרון והגוף נשארים תקועים באירוע שכבר הסתיים.נבחן איך מזהים פוסט טראומה, למה לפעמים היא מתפרצת רק שנים אחרי האירוע, מה הקשר בין PTSD, דיכאון ואובדנות, ולמה דווקא חזרה למילואים יכולה אצל חלק מהאנשים לסייע בתהליך ההחלמה.ולבסוף נביט קדימה: האם בינה מלאכותית יכולה להפוך למטפלת? מה כבר עובד היום בעולם בריאות הנפש, ומה לעולם לא יוכל להחליף את הקשר האנושי שבין מטפל למטופל?
June 23 · 1 hr 17 min
פרק 29 | האם אהבה יכולה לרפא טראומה? | עם נטע ברזילי
בפרק מיוחד, נטע ברזילי מצטרפת אליי לשיחה על האלבום האישי והחשוף, סרנדה, שכתבה בעקבות החיים לצד בן זוג המתמודד עם פוסט טראומה. סרנדה היא תרופה נגד דיכאון שניתנת פעמים רבות לטיפול בפוסט טראומה. דרך השירים באלבום ננסה להבין מה קורה למוח, לגוף וללב כשאוהבים אדם שנמצא במלחמה פנימית מתמשכת. למה טראומה לא נשארת רק אצל מי שחווה אותה? מהי טראומה משנית, ואיך מערכת העצבים של בני זוג מתחילה להסתנכרן זו עם זו? מה קורה כשאהבה הופכת לניסיון בלתי פוסק להציל אדם אחר, ואיך נראית השחיקה הרגשית שנוצרת בדרך? נדבר על אוקסיטוצין, התקשרות, PTSD, בושה, ריחוק רגשי ואובדן תקווה, ונבחן מדוע לפעמים חיבוק, אהבה ורצון טוב אינם מספיקים כדי לרפא מערכת עצבים שנפגעה. ולבסוף נדבר גם על תקווה. על היכולת של המוח להשתנות, על ריפוי, ועל השאלה שמלווה את כל האלבום: האם אפשר למצוא מחדש קרבה, אחרי שהטראומה הרחיקה הכול.
June 11 · 53 min
פרק 28 | האם נטייה מינית היא בחירה
האם נטייה מינית היא בחירה? גנטיקה? אפיגנטיקה? התשובה מסתתרת - כבר ברחם. בפרק הזה צוללים לתוך המדע שמאחורי אחת השאלות האנושיות העמוקות ביותר: כיצד מתעצבת הנטייה המינית שלנו. נגלה מה הורמוני המין עושים למוח, מדוע נטייה חד-מינית קיימת ב-1,500 מינים בעולם החי, איזה יתרונות אבולוציוניים עשויים להסביר את קיומה ומה מחדשת האפיגנטיקה בנושא.בנוסף נחקור גם את מורכבותה של המיניות האנושית וכיצד לחברה, כמובן, יש תפקיד מרכזי בעיצוב התפיסות שלנו בנושא. פרק שמנפץ מיתוסים, מעשיר בידע – ומזכיר שאהבה היא אהבה היא אהבה.
May 25 · 1 hr
פרק 27 | הדיכאון הנסתר של הגברים - למה דיכאון נראה אחרת אצל גברים ?
למה גברים רבים לא מזהים שהם בדיכאון, עד שהזוגיות מתרסקת, הגוף קורס או הכעס משתלט עליהם? בפרק הזה תמיר אשמן, מטפל, מנחה קבוצות גברים ומייסד בית הספר ליחסים אשמן, מצטרף אליי לשיחה על דיכאון גברי סמוי, כזה שלא תמיד נראה כמו עצב ובכי, אלא דווקא כמו עצבנות, התמכרויות, עבודה אובססיבית, ריחוק רגשי ועייפות כרונית. נדבר על הקשר בין סטרס כרוני, טסטוסטרון, אסטרוגן ואוקסיטוצין, ונבין מה קורה במוח הגברי כשמגיל צעיר לומדים “להחזיק הכול בפנים". למה כעס לפעמים מרגיש בטוח יותר מעצב? איך מערכת הסטרס משנה את האישיות, החשק והמוטיבציה? ולמה גברים מתקשים כל כך לבקש עזרה?נבחן גם מה קורה בתוך זוגיות עם גבר בדיכאון סמוי, איך בנות זוג חוות את הריחוק והניתוק, מדוע גברים פחות מאובחנים למרות שיעורי התאבדות גבוהים יותר, ומה ההבדל בין הדרך שבה דיכאון מתבטא אצל נשים ואצל גברים. ולבסוף נדבר על מה שבאמת יכול לעזור: טיפול בשפה שמתאימה לגברים, מעגלי גברים, והיכולת לפתח בהדרגה שפה רגשית חדשה
May 11 · 1 hr 53 min
פרק 26 | נשים, גברים, אהבה ובגידות
התארחתי אצל דניאל דושי לשיחה שאני לא בטוחה שציפיתי שתצא כל כך חשופה. דיברנו על מה שקורה לזוגיות ולמיניות כשהחיים האמיתיים פוגשים את הביולוגיה שלנו. על למה כל כך הרבה זוגות מוצאים את עצמם בנישואים מורעבי מין - ואיך מגיעים לשם בלי לשים לב. על למה סטרס הוא אחד הרוצחים הכי שקטים של תשוקה. על מה המוח הנשי צריך כדי בכלל להיות נוכח בחדר המיטות - ולמה זה לא עניין של רצון טוב אלא של נוירוביולוגיה. ודיברנו גם על למה אנחנו בוגדים ? על המוח הזכרי והנקבי וניתחנו גם את הטור של קארן ג'ונס בניו יורק טיימס על מה שלמדה מלשכב עם גברים נשואים על בגידות. נגענו בנושאים שזוגות מדברים עליהם רק בלחישה - או לא מדברים בכלל: השפעת תפקיד "האמא" על המיניות הנשית, פערי חשק, ולמה הגישה הטיפולית הקלאסית של "בואו נדבר על רגשות" לא תמיד מגיעה לשורש הבעיה. אם יש לכם זוגיות, אם אתם סקרנים לגבי הביולוגיה מאחורי אהבה ותשוקה, זהו פרק חובה, שחושף את מה שזוגות לא מעזים להגיד בקול רם.
S1 · E25
April 26 · 1 hr 8 min
פרק 25 | מלחמה על החיות: איך לנצח את "מלכודת החוסן" ולהחזיר את הג'וי לחיים
האם אתם מרגישים שאתם מתפקדים מצוין, אבל מבפנים הכל מרגיש קצת "אפור" וחלול? בפרק הזה של "הביולוגיה של הרגשות", ד"ר ליאת יקיר מארחת את ורד זילברברג לשיחה מטלטלת על המצב הרגשי של כולנו בימים אלו. יחד הן חושפות את "מלכודת החוסן" – אותה יכולת מופלאה שלנו להחזיק מעמד ולהמשיך לתפקד על אוטומט, שדווקא היא זו שעלולה לכבות לנו את השמחה, הסקרנות והתשוקה. השיחה צוללת אל משבר הקיבולת האנושית ומסבירה מדוע אנחנו מרגישים כה מרוקנים, ואיך הציפיות הבלתי פוסקות לצד ה"חוב הדיגיטלי" של הודעות ומטלות אינסופיות גומרים לנו את הסוללה המוחית. הן מציגות את ה-Joy לא כחשיבה חיובית מאולצת, אלא כמיומנות מוחית קריטית וככלי הישרדותי שמאפשר לנו לתפקד טוב יותר דווקא בתוך המשברים הגדולים ביותר. במהלך הפרק תקבלו כלים לזיהוי ה-"J-Spot" של המוח – היכולת לאמן את המערכת העצבית לזהות רגעי חיות, חיבור ומשמעות, גם בתוך מציאות של מקלטים ואזעקות. זהו פרק חובה לכל מי שמרגיש שהוא נמצא על "אדים של דלק" ורוצה ללמוד איך להטעין מחדש את האנרגיה שלו ולהדליק מחדש את החיוניות והחיבור לעצמו ולחיים.
April 9 · 48 min
פרק 24 | הביולוגיה של הסטרס ואיך מחזירים שליטה לגוף דרך ביו-פידבק?
למה הדופק עולה, הנשימה מתקצרת והשרירים מתכווצים דווקא ברגעים של לחץ? והאם באמת אין לנו שליטה על תגובת הסטרס, או שאפשר ללמוד לווסת אותה? בשיחה מרתקת עם נועה שטרן ליפשיץ, מטפלת בביו פידבק ורפואה משלימה, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל עומק המנגנונים הביולוגיים שמפעילים סטרס בגוף, ומציגה כיצד תגובות שנועדו להגן עלינו עלולות להפוך למקור של עומס, כאב ושחיקה. הפרק בוחן את הקשר בין סטרס מתמשך למתח בשרירים, מחלות וכאבים, ואת האפשרות ללמד את הגוף להגיב אחרת באמצעות מודעות ותרגול ביו-פידבק. מתברר כיצד ניתן לראות בזמן אמת מה קורה בגוף, ואיך כלים פשוטים יכולים להפחית עומס, לשפר בריאות ולהחזיר תחושת שליטה. ולבסוף, נשאלת השאלה הגדולה: האם סטרס הוא גזירת גורל של החיים המודרניים, או מיומנות שאפשר ללמוד לנהל?
March 31 · 1 hr 3 min
פרק 23 | הביולוגיה של המלחמות וכיצד אנחנו בוחרים מנהיגים?
למה האנושות ממשיכה להילחם שוב ושוב, למרות המחיר הכבד ? והאם הבעיה היא בכלל לא פוליטית – אלא ביולוגית? בשיחה מרתקת עם ד״ר אורי מילשטיין, היסטוריון וחוקר מלחמות, אני צוללת אל עומק המנגנונים האבולוציוניים שמעצבים אלימות, כוח והנהגה. דיברנו על הקשר בין טסטוסטרון, סטטוס ושאיפה לכוח, ועל האופן שבו תכונות כמו יוהרה, נרקיסיזם ואפילו פסיכופתיה מקושרות במוח שלנו למנהיגות. בחנו את השאלה מדוע יש הרבה אנשים עם תכונות כאלה במוקדי הכוח ? שאלנו מדוע ההיסטוריה לא באמת חוזרת – אבל כן מתחרזת, כמו שאמר מארק טווין, ואיך אותם דפוסים ביולוגיים ממשיכים להכתיב את הבחירות שלנו כמין אנושי. ולבסוף, נשאלת השאלה הגדולה: האם אפשר לשנות את זה – או שזה טבוע בנו עמוק מדי? האם צפון עתיד טוב לאנושות ? פרק על טבע האדם, כוח, והמחיר שאנחנו משלמים כשהביולוגיה מכתיבה את הבחירות שלנו.
March 23 · 1 hr 19 min
פרק 22 | כשהגוף לא שוכח - איך טראומה נשארת בגוף, ואיך EMDR עוזר להשתחרר
בפרק אישי ועמוק במיוחד, אני משתפת את אחד הרגעים הטראומטיים בחיי - הרגע שבו איבדתי את אבי בפתאומיות - ואיך למרות שתפקדתי כלפי חוץ, בפנים משהו נשבר. דרך הסיפור הזה אנחנו יוצאים למסע להבנת מהי טראומה באמת: לא רק האירוע שקרה, אלא מה שנשאר קפוא במוח ובגוף שלנו. יחד עם ד"ר אודי אורן, מהחלוצים של שיטת EMDR בישראל ונשיא לשעבר של EMDR אירופה, אנחנו צוללים לעומק המדע והחוויה האנושית של טראומה וריפוי. בפרק נדבר על: • מה קורה במוח ובמערכת העצבים בזמן טראומה – האמיגדלה, ההיפוקמפוס והקורטקס, ולמה הזיכרון לא “מעובד” • למה הגוף ממשיך לחוות סכנה גם כשהאירוע כבר נגמר • איך טראומה משפיעה על השינה ועל תהליכי עיבוד טבעיים כמו REM • מה עומד מאחורי השיטה של תנועות עיניים (או כל גירוי בילאטרלי) ואיך היא מסייעת “לעבד” זיכרונות תקועים • למי הטיפול מתאים, איך נראה תהליך נכון, ואיך לבחור מטפל.ת זה פרק על כאב, על גוף שמחזיק זיכרון, ועל האפשרות של המוח להשתנות ולהחלים כשניתנים לו התנאים הנכונים.
March 8 · 1 hr 21 min
פרק 21 | האם המוח הנשי מתוכנת לדאגה – ואיך משחררים אותו מזה?
בפרק מיוחד שהוקלט לפני המלחמה הנוכחית ולכבוד יום האישה, יאנה דרום – מרצה, יזמית ויוצרת תוכן שמקדישה את פועלה לטיפוח שמחת חיים – מצטרפת אליי לשיחה כנה על המוח הנשי. למה נשים נוטות יותר לרומינציה, ביקורת עצמית ודאגנות? מה הקשר בין הורמונים, אמיגדלה רגישה יותר לאיום, ומערכת סטרס פעילה – לבין הנטייה להתמקד בשלילי? באיזה שלב בחיים מתרחשת עלייה בשכיחות מחשבות שליליות, ומתי יש הקלה ביולוגית טבעית? נדבר על מנגנוני המוח שמייצרים מחשבות טורדניות – ואיך אפשר להפסיק להאמין לכל מחשבה שעוברת בראש. נבחן גם תופעה פחות מדוברת: כיצד ניתוחים פלסטיים משפיעים על אושר ואהבה. ולבסוף – מה באמת מעלה סרוטונין ומאזן את מערכת הסטרס? לא סיסמאות, אלא כלים ביולוגיים פשוטים: ריקוד, מוזיקה, נשימה, חברות וחברים, טבע, חשיפה לשמש, ושינוי דפוסי חשיבה שמעצבים מחדש את המוח הגמיש שלנו. פרק חשוב במיוחד לתקופה מתוחה – אבל רלוונטי לכל אישה שרוצה להבין את עצמה ואת עוצמתה דרך הביולוגיה.
February 23 · 1 hr 1 min
פרק 20 | מוח, רגש והורמונים בגיל המעבר
כשנשים מדברות על גיל המעבר, השיח כמעט תמיד נע סביב גלי חום, הזעות לילה ושינויים הורמונליים. אבל מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה מרתקת הרבה יותר - "דרמה של מוח בשינוי". אז מה באמת קורה למוח שלך בגיל המעבר ? מסתבר שזה לא מנו-פאוזה אלא זה מנו-סטארט – המוח מכין את עצמו לתפקידים החדשים. בתקופת השינוי, בשלבי הפרימנופאוזה, המנופאוזה והפוסט-מנופאוזה התסמינים הם רבים וכל אישה בתקופה הזו מתחבטת בשאלה האם לקחת או לא לקחת הורמונים ? כדי לעשות סדר, יחד עם ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה ויועצת לרפואת נשים בגיל המעבר, נדבר על התסמינים והטיפולים ההורמונליים שקיימים. מתי להתחיל טיפול? מאיפה מגיע החשש לקחת הורמונים ומה היתרונות והחסרונות ? מדוע שינוי באורח החיים הוא הכרחי ? וכמובן, מה היתרונות בפעילות המינית בגיל המעבר? כל זאת ועוד, בפרק חובה להאזנה עבור כל אישה... וגבר.
February 12 · 1 hr 13 min
פרק 19 | המוח הוא איבר המין הכי גדול בגוף
בפרק מיוחד ליום האהבה, שהוא האזנת חובה גם לרווקים וגם לאנשים שנמצאים בזוגיות ומעוניינים לשמור עליה, ד"ר ליאת יקיר מארחת את דורית עוזיאל, מומחית לשפת גוף ותקשורת לא מילולית, שתחשוף את הסודות הלא ידועים על שפת הגוף בתהליך החיזור. עבור הרווקים - איזה צבע כדאי ללבוש לדייט? איזה תנועות ותנוחות גוף מראות שהצד השני מעוניין או לא מעוניין בכם? ולמה כדאי תמיד לאכול משהו קטן בזמן המפגש? עבור הזוגות - מהן 6 השניות הכי חשובות ביום עבור הזוגיות שלכם? מה אומרת שפת הגוף בחדר המיטות ? וכמה עצות בנוגע לחלק בלתי נפרד מזוגיות – מריבות. כל זאת ועוד, בשיחה חשופה ופרובוקטיבית לעתים, שתשנה את הדרך בה אתם מסתכלים על עצמכם ועל בני הזוג שלכם.
February 2 · 19 min
הביולוגיה של הרגשות | פרק 18 | איך לתכנת את עצמנו מחדש ? על דיבור עצמי ומקורותיו
כמה מחשבות שליליות אנחנו חושבים כל יום? איך זה פוגע בחיים שלנו? והכי חשוב - איך אנחנו יכולים לשנות את המצב לטובה? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר חושפת את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמעצבים את החיים שלנו מבפנים: הדיבור העצמי. אותו קול פנימי שמנהל את המחשבות, הרגשות וההחלטות שלנו – לעיתים מעודד ותומך, ולעיתים קרובות יותר, מבקר ומשתק. נגלה איך נולד הדיבור הזה בילדות? איך הוא קשור לסגנון ההתקשרות שלנו עם ההורים? ולמה דווקא המוח – עם כל התחכום שלו – מתוכנת לחשוב שלילי פי שלושה יותר מחיובי? אך אל דאגה, כי יש דרך לתכנת את עצמנו מחדש ולעדכן את מערכת ההפעלה של המוח באמצעות 'Re-parenting - להיות ההורה של עצמי' ותרגול של דיבור עצמי חיובי למרות שזה ממש לא קל.
January 19 · 1 hr 11 min
הביולוגיה של הרגשות | פרק 17 | האם אנחנו מורישים לילדים את החוויות שלנו | עם פרופ' עודד רכבי
מה אם הייתם יודעים שהחוויות שלכם בחיים, המצוקות שלכם, הדברים שאתם לומדים ואולי אפילו המחשבות שלכם עצמן - משפיעות באופן ישיר על הילדים שיהיו לכם בעתיד ברמה הגנטית-ביולוגית? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מארחת את פרופסור עודד רכבי, חוקר ניורוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב שמתמחה באחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת בעולם המחקר הביולוגי - הורשה אפיגנטית, שעוסקת בתהליכי הורשה לצאצאים במנגנונים שאינם מערבים שינוי בקוד הגנטי של ה-DNA. המחקרים שלו אמנם עוסקים בתולעים באורך 1 מ"מ שחיות באדמה, ולא בבני אדם, אבל במסגרתם הוא הצליח להוכיח שחוויות פיזיות ונפשיות אצל האם יכולות להשפיע על הצאצאים שלה במשך דורות רבים קדימה. אם מדובר בתופעות שקיימות גם אצל בני אדם, קשה להפריז בחשיבות הממצאים האלה על הקשר העמוק (יותר ממה שאי פעם נודע) בין הורים וילדים.
January 5 · 52 min
הביולוגיה של הרגשות | פרק 16 | איך חוויות מוקדמות חיות בגוף ובמוח? | עם מריומה קליין
איך חוויות הילדות שלנו ממשיכות לפעול שנים אחר כך, גם כשנדמה שהחיים כבר הסתדרו? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מדברת עם מריומה קליין על ההשפעה העמוקה של חוויות מוקדמות על המוח, על מערכת העצבים ועל הדרך שבה רגשות, קשרים והתנהגות מתעצבים לאורך החיים. הפרק מציג את הקשר בין טראומה, ניתוק רגשי והישרדות, ואת האופן שבו המוח הילדי לומד להסתגל לסביבה מאיימת באמצעות דפוסים שממשיכים לפעול גם בבגרות. דרך מחקרי ACE וידע עדכני על התפתחות מוחית, נחשפת ההבנה שילדות אינה פרק שנסגר, אלא תשתית חיה שמשפיעה על בריאות נפשית ופיזית, על זוגיות, הורות ותחושת ערך עצמי. ביחד עם מריומה קליין, מייסדת בית השנטי, הפרק עוסק במפגש בין טראומות מוקדמת לבין האפשרות לשיקום, בקשר מיטיב ככוח מארגן, וביכולת לייצר שייכות, יציבות ובחירה גם אחרי התחלה קשה.
Dec 22, 2025 · 1 hr 5 min
הביולוגיה של הרגשות | פרק 15 | האם הפרעת קשב היא מחלה? | עם ד"ר יעקב אופיר
האם הפרעת קשב היא באמת מחלה נוירולוגית, או אולי דרך שבה מוח צעיר מגיב לעולם שמבקש ממנו יותר מדי, מהר מדי? בפרק הזה נצלול אל אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם הפסיכולוגיה והחינוך, האבחון של הפרעת קשב והטיפול התרופתי הנרחב בילדים. בשיחה עם ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ומחבר הספר רב־המכר ״הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה, נבחן מחדש את ההנחות שעליהן נשענת האבחנה, את ההיסטוריה של הריטלין, את ממצאי המחקרים ארוכי הטווח, ואת השאלה המוסרית שמרחפת מעל כולנו כהורים וכחברה. נבין למה אין עדות ברורה לפגם מוחי, מה המשמעות של שונות נוירולוגית, ואיך מערכת החינוך הפכה ילדים בריאים לבעיה שצריך לפתור. ובסוף, נדבר על אלטרנטיבות. תזונה, תנועה, ויסות רגשי, הורות מודעת, סביבה חינוכית מותאמת, וכל מה שיכול לעזור לילדים לפרוח בלי למהר להגדיר, להדביק תוויות או לתת תרופות.

Showing 1–20 of 21 episodes