The Daily Sicha - השיחה היומית

The Daily Sicha

"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.

https://thedailysicha.com/

Play

Open in

72 episodes
daily
Avg 10 min
Hebrew

Episodes 72

Newest Oldest Longest

All20 Unplayed20 In progress0 Played0

Counted on this page — what you have heard stays on this device, so it is not something the list can be paged by.

Yesterday · 7 min
יום ועש"ק פ' נח, ה' מרחשון, ה'תשפ"ז
התוכן עה"פ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" מבאר בזה אדה"ז [ראה תו"א פ' נח], עפמ"ש במדרש, שהקב"ה מבטיח ו"הקב"ה עוזרו" שה"מים רבים", שקאי על עניני עוה"ז "מים הזידונים", לא יוכלו לכבות את ה"אהבה" המסותרת בלב כאו"א ישראל שיש לו בירושה מאברהם אבינו! שענינו הי' לפרסם אלקות בעולם ועד"ז צוה "את בניו ואת ביתו אחריו". ומצד השני, ה"מים רבים" של קדושה, ה"אהבה רבה" להקב"ה, כן מכבים ושוטפים את ה"אהבה" של קליפה, האהבות והתשוקה לעניני עוה"ז. וזה הי' ענין ה"מבול" ששטף את ה"ומלאה הארץ חמס" ע"ד מקוה טהרה וכו'. משיחת י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2026 Synopsis On the verse, “Many waters cannot extinguish the love, and rivers cannot wash it away,” the Alter Rebbe explains (see Torah Or, Parashas Noach), based on the Midrash, that Hashem promises (“Hashem helps him”) that the “many waters,” referring to worldly matters (which can become “wicked waters”) cannot extinguish the hidden love in the heart of every Jew, which he possesses as an inheritance from Avraham Avinu, whose publicized G-dliness throughout the world and similarly “commanded his children and his household after him.” On the other hand, the “many waters” of holiness (the “great love” for Hashem) do extinguish and wash away the love of kelipah – the loves and desires for worldly matters. This was the purpose of the Mabul, which cleansed the world (which had been “filled with robbery”) like a purifying mikveh etc. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2026 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשון לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.
Thursday · 11 min
יום ה' פ' נח, ד' מרחשון, ה'תשפ"ז
התוכן המעלה מיוחדת של קיום הציווי "הוי גולה למקום תורה" שייך גם למי שלומד בישיבה שנמצאת בעיר שהוריו דרים ואוכל ויושן בביתם, ע"י ש"גולה" מענינים אלו ועושה אותם ענינים חיצוניים בלבד, ומהותו ופנימיותו נמצאת ב"מקום תורה". ויש לקשר את הענין המיוחד דתלמידי הישיבות למ"ש ברביעי דפ' נח בו נאמר הציווי לנח "צא מן התיבה": האדם צ"ל חדור ומוקף באמונה ואהבת ויראת ה', שהם בדוגמת ה"תיבה" שהאדם נמצא בו. אבל כדי שלימוד התורה שלו (שע"י נעשה היציאה את העולם האמיתי – "אסתכל באורייתא וברא עלמא") יהא כדרוש, זה צ"ל באופן כזה שהוא מתייגע להבין התורה בשכלו, ואז אין האמונה בה' וכו' יכולה להיות בגלוי – "צא מן התיבה". רק שהלימוד צ"ל מיוסד על ההקדמה של ה"תיבה" – אמונה וכו', כדי שזה לא יהא באופן של נצחנות, ולהסיר כל הענינים שיכולים להזיק ל"יחוד נפלא" שנעשה בין שכלו להקב"ה ע"י לימוד התורה. משיחת בדר"ח מרחשון ה'תשמ"ט, בעת ה"יחידות כללית" לתלמידי הישיבה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2026 Synopsis Even one who studies in a local yeshivah and eats and sleeps in his parents’ home can achieve the quality of “Exiling yourself to a place of Torah” – by “exiling” himself from mundane matters and making them external aspects of his life, while placing his inner being “in a place of Torah.” This relates to the verse in revi’i of parashas Noach, “Go out from the teivah”: A person must be permeated and surrounded by faith in Hashem, love of Hashem, and fear of Hashem, which are like a “teivah.” But in order for his Torah study (through which he goes out into the true world – “He looked into the Torah and created the world”) to be done properly, he must “Go out from the teivah,” meaning he must strive to understand the Torah with his intellect (where faith is not as openly revealed etc.). But the Torah study must be founded upon the prior foundation of the teivah (faith etc.) so that he will not be motivated by a desire to prevail in his arguments etc., and to remove anything that could interfere with the “wondrous union” formed between his intellect and Hashem through Torah study. Excerpt from sichah of the second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5749 – Yechidus Klalis for yeshiva students For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2026 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס
Wednesday · 10 min
יום ד' פ' נח, ג' מרחשון, ה'תשפ"ז
התוכן יש להשפיע על אומות העולם לקיים השבע מצוות דבני נח. ואין זה "המצאה" ח"ו אלא פס"ד ברור ברמב"ם: "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח". וזה שבמשך השנים לא עסקו בנ"י בזה הוא מפני שהדבר הי' כרוך בסכנת נפשות וכו', אבל בדורנו רואים במוחש שנהי' שינוי במצב העולם ולא זו בלבד שאין בכך שום סכנת נפשות, אלא אדרבה‏ – ‏כשא' יגש לאינו-יהודי ויגלה לו שהקב"ה נתן לב"נ ז' מצוות שבהם תלוי קיום העולם, יכיר לו טובה ע"ז וימצא חן בעיניו כשרואה שמתכוון לטובתו וכו', ומובן שאין מקום כלל לטענה "וכי זהו הדבר היחיד שחסר?! הרי ישנם עוד דברים...", כי ע"י גישה כזו אפשר להמנע ר"ל מקיום כל המצוות, כיון שביחס לכל אחד מהם יטען שעסוק במצווה אחרת... ‏משיחת פורים ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2026 Synopsis It is incumbent upon us to influence the nations of the world to observe the Sheva Mitzvos Bnei Noach, and this is not chas v’shalom some new innovation, but a clear halachic ruling of the Rambam: “Moshe Rabbeinu was commanded by the Almi-ghty to compel all the inhabitants of the world to accept the mitzvos commanded to the Bnei Noach.” The reason it was not done throughout the generations is because it would have been dangerous to attempt to speak to gentiles about relgion etc., and saving lives takes precedence. But in our generation we see plainly that the world has changed, and now, not only is there no danger involved, but on the contrary – when one approaches a non-Jew and shows him that Hashem gave him seven mitzvos upon which the continued existence of the world depends, and the non-Jew sees that it is meant for his own good etc., he is grateful for it. And if one argues, aren’t there other things to do etc. – with such an approach could avoid keeping all the mitzvos chas v’shalom, by always arguing that he is occupied with another mitzvah... Excerpt from sichah of Purim 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2026 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
Tuesday · 11 min
יום ג' פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ז
התוכן שם פ' נח, שמראה על תוכנה, הוא "נח", אף שבה מדובר אודות המבול – שהוא היפך המנוחה! ויובן עפ"י המבואר הטעם שהמבול נק' "כי מי נוח זאת לי", כי בפנימיות בא המבול לטהר את הארץ, ועי"ז נפעל "עולם חדש" ו"נייחא בעליונים ובתחתונים". ובעבודה: ל"נייחא" זו באים ע"י שיש ענין המבול והעלמות והסתרים ויהודי מתגבר ע"ז ע"י הכניסה ל"תיבה", דקאי על תיבות התורה והתפלה. דעי"ז, לא רק שאינו נפגע מה"מים רבים", אלא בונה "עולם חדש". וזהו מ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו'": אפי' אם יהודי הוא טרוד בפרנסתו – "מים רבים", [במקום שזאת תהי' באופן של "יגיע כפיך כי תאכל" וה"ראש" מונח בעניני תומ"צ], ו"מים רבים" אלו שרשם נעלה ביותר, בכל זאת, לא יוכלו "מים רבים" אלו לכבות את אהבתו המסותרת לה', כי שרש הנשמה הוא נעלה עוד יותר [ואדרבה: דוקא ע"י ה"מים רבים" מתעלה לדרגא נעלית יותר!] משיחת מוצש"ק פ' נח ה'תשל"ח בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2026 Synopsis The name of Parsahas Noach (which expresses its content) is Noach (“tranquility”), even though it speaks about the Mabul, which seems to be the very opposite of tranquility. This can be understood based on the reason the Mabul is called “the Waters of Noach” – because the deeper purpose of the Mabul was to purify the earth, bringing about a “new world” and “tranquility Above and tranquility below.” In terms of divine service: This tranquility is attained precisely when there is a Mabul (concealment over G-dliness), and a Jew overcomes it by entering the “Teivah,” meaning the words of Torah and tefillah. In this way, he is not only unaffected by the “many waters,” but builds a new world. This is the meaning of the verse, “Many waters cannot extinguish the love...”: Even if a Jew is preoccupied with earning a livelihood (instead of “eating of the toil of your hands,” his head, which is supposed to be invested in Torah and mitzvos is also engrossed in earning a livelihood), and although these “many waters” have a very high source, nevertheless, the “many waters” cannot extinguish his hidden love for Hashem, because the soul’s source is even higher. (On the contrary: it is specifically through the “many waters” that he is elevated to an even higher level.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2026
Monday · 11 min
יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ז
התוכן מטרת התוועדות זו היא לנצל את ההישגים של שנים האחרונות שע"י יכולים דברי רבותינו נשיאנו עצמם שחוזרים עליהם כאן להגיע מיד לכל מקום. וזהו מ"ש בזהר עה"פ "בשנת שש מאות לחיי נח גו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו" – "בשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'" – שמקשרים זאת עם גילוי הבעש"ט שהי' לערך בשנת ה'ת"ק, ויש לנצל התפתחויות האחרונות בחכמות העולם עבור הפצת עניני התורה בכלל והפצת המעיינות במיוחד, כולל גם שאת ההכרזה מליובאוויטש ד"ויעקב הלך לדרכו", לאחרי סיום העבודה דחודש תשרי, תגיע בבת-אחת מד' אמות של נשיא דורנו לכל קצוי תבל; ב"ויעקב הלך לדרכו" כמה שלבים: מוצאי יוהכ"פ, מוצאי שמח"ת, ועד לאופן הפשוט ביותר – בז' חשון, לאחרי ש"הגיע האחרון שבישראל [שעלה לרגל] לנהר פרת", שאז נכנסים לעבודה ב"חוץ לארץ" ועניני הרשות. ב' חלקים מהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' נח, ד' מרחשון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2026 Synopsis The purpose of holding this farbrengen on a weekday is to utilize the technological advancements of recent years to instantly bring the words of the Rebbeim all over the world. On the verse, “In the six hundredth year of Noach’s life…all the springs of the great deep burst open, and the windows of the heavens opened up,” the Zohar states: “In the six hundredth year of the sixth millennium, the gates of wisdom Above and the springs of wisdom below will open, and the world will be prepared for the seventh millennium etc.” This is associated with the revelation of the Baal Shem Tov around the year 5500 etc., and likewise, the technological advancements in the world that must be utilized for disseminating Torah in general, and particularly for disseminating the wellsprings of Chassidus. Similarly, the proclamation (as customary in Lubavitch) “Yaakov went on his way” at the conclusion of the service of the month of Tishrei should go forth from the four cubits of the Nasi of our generation to every corner of the world simultaneously. In “Yaakov going on his way” there are multiple stages: after Yom Kippur, after Simchas Torah, and ultimately, in the most simple form, on the seventh of Cheshvan after “the last of the Jewish people has reached the Euphrates River,” when the service in the “diaspora” and permissible mundane matters begins. 2 excerpts from farbrengen of Thursday night, parashas Noach, 4 Marcheshvan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2026 לזכות ר' לוי בן לאה שי' - לבריאות הנכונה באופן ד"בריא אולם", ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי' * לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
Sunday · 10 min
יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ז
התוכן עה"פ "אלה תולדות נח נח וגו'" [בתחילת פ' נח] מפרש בזהר ש"נח" הוא מלשון "נייחא", וב"פ "נח" היינו "נייחא בעליונים ונייחא בתחתונים". וההוראה: כאשר יהודי מתבונן סביבו ורואה שה"חושך יכסה ארץ וגו'" וחושב שאינו חזק מספיק כדי להתמודד עם העולם וכו', עליו לדעת ש"כבר הי' לעולמים" ‏–‏ נח הי' אחד ויחיד שעמד מול העולם כולו, ומ"מ, ע"י הנהגתו באופן של "צדיק תמים" נחל נצחון מוחלט בתכלית השלימות, ועד שפעל הענין ד"עולם חדש" לגמרי באופן ד"נייחא בעליונים ונייחא בתחתונים" ע"ד השלימות שתהי' לעת"ל! וזהו תוכן השם של פרשת השבוע, שכל יום וכל רגע של השבוע הוא יום ורגע של פ' "נח" ‏–‏ "נייחא"! אור ליום ב' פ' נח, ב' דר"ח מרחשון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2026 Synopsis On the verse “These are the generations of Noach, Noach, etc.” (at the beginning of parashas Noach), the Zohar states that Noach comes from the word naicha (tranquility), and the double use of the word Noach represents “tranquility Above and tranquility below.” The lesson is as follows: When a Jew looks around him and sees that “darkness covers the earth, etc.,” and thinks he is not strong enough to contend with the world, etc., he must know that this has already been done in the past: Although Noach was just one person standing against the entire world, nevertheless, by conducting himself as a “perfectly righteous man” he achieved absolute victory in the fullest sense, to the point that he brought about an entirely “new world” with “tranquility Above and tranquility below,” akin to the perfection of the world when Moshiach comes. This is the significance of the name of the parashah of the week: every day and every moment of the week is a day and a moment of parashas Noach – “tranquility.” Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Noach, 2nd day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2026 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
October 9 · 8 min
יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן על כל ענין בתורה נאמר "אסתכל באורייתא וברא עלמא" – שתורה פועלת על כל העולם, עאכו"כ כשלומדים בתורה את הענין של "בראשית ברא אלקים וגו'", שתוכנו – התחלת כל המציאות כולה. וע"י שיהודי מתקשר עם התורה הוא נעשה בעה"ב על כל העולם, כמובן גם מפרש"י על "בראשית" – בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית – שע"י שיהודי מתקשר עם "בראשית" – תורה, נעשה גם הוא בעה"ב על כל העולם (בשבילי נברא העולם) – "את השמים ואת הארץ". ועפי"ז יובן יותר פתגם הרביים ש"אַזויווי מ'שטעלט זיך אַוועק ש"פ בראשית אַזוי גייט דאָס דערנאָך דעם גאַנצן יאָר", וזה זמן מתאים לקבלת החלטות טובות על כל השנה כולה! א' השיחות דהתוועדות מוצש"פ בראשית, אור לאדר"ח מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2026 Synopsis Torah affects the entire world (as it says, “He looked into the Torah and created the world”) especially when one studies the beginning of the Torah, “In the beginning of G-d’s creation…,” which represents the beginning of all existence. When a Jew connects himself to Torah, he becomes master over the entire world, as also understood from Rashi’s commentary on the word Bereishis – “for the sake of the Torah, which is called Reishis and for the sake of the Jewish people, who are called Reishis”: when a Jew connects himself to “Bereishis” (i..e, to Torah), he too becomes master over the entire world (“The world was created for my sake”) – “the heavens and the earth.” Accordingly, we can better understand the saying of the Rebbeim that the way one establishes himself on Shabbos Parashas Bereishis, that is how the entire year goes. Therefore, this is an appropriate time to undertake good resolutions for the entire year. Sichah from farbrengen of Motzaei Shabbos Parashas Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2026
October 8 · 12 min
יום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן פרש"י בהתחלת פ' בראשית: "אמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם . . ומה טעם פתח בבראשית ... שאם יאמרו אוה"ע לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעת גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא הוא בראה . . ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". ונשאלת השאלה בפשש"מ‏ – ‏למה לא נתנה הקב"ה לבנ"י מלכתחילה (ואז לא יהא צורך לשנות את הסדר בתורה)?! והביאור: אם הי' נותן אז את א"י ל"אחד הי' אברהם", או ל"שבעים נפש" בני יעקב הי' רוב הארץ נשאר מדבר שממה עם "נחש שרף ועקרב" וכו'. ועוד י"ל: כדי שכשיכנסו לארץ יהי' "הכל מוכן לסעודה" וימצאו שם "ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וגו'", לכן נתנה קודם לשבעת גוים. וזה שהי' מותר לבנ"י לקחת מאוה"ע גם את מה שמילאו את הבתים מובן גם ל"בן חמש", כי ה"שכר דירה" שהי' על אוה"ע לשלם עבור כל השנים שגרו בא"י השייך לבנ"י עולה כמ"פ ככה! והלואי היו טוענים כך גם היום – ‏תשובה אמיתית עפ"י תורה... ‏ב' חלקים משיחת מוצש"פ בראשית ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2026 Synopsis Rashi states at the beginning of parashas Bereishis: “Rabbi Yitzchak said: The Torah need only have begun with ‘This month shall be for you…’...Why, then, did it begin with “In the beginning”… So that if the nations of the world will say, ‘You are robbers, for you conquered the lands of the seven nations,’ they will say them: ‘The entire earth belongs to the Holy One, blessed be He; He created it...When He wanted He gave it to them, and when He wanted He took it away from them and gave it to us.’” Seemingly, the “five-year-old studying Scripture” could ask: why did Hashem not give Eretz Yisroel to the Jewish people from the outset (in which case there would have been no need to change the order of the Torah)? The answser is as follows: Hasd Hashem given the land to Avraham when “Avraham was one,” or to the seventy souls in Yaakov’s time, the land would have remained a desolate wilderness with “snakes, vipers and serpents” etc. Additionally, it was given first to the nations so that when the Jewish people would enter the land, they would already find “great and good cities that you did not build, and houses full of all good things that you did not fill.” As for why the Jewish people were permitted to keep the homes and everything in them is also understood simply by the five-year-old studying Scripture: the rent that the nations should have paid for all the years they lived in Eretz Yisroel, which belongs to the Jewish people, would have been many times as much. If only this argument were made today as well – a true answer in accordance with Torah.... 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Bereishis 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2026 לזכות אייזיק גרשון בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ז תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ
October 7 · 10 min
יום ד' פ' בראשית, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן אע"פ שר"ה הוא ה"ראש" של השנה, אבל גם כללות חודש תשרי (אותיות רשית) הוא בבחי' "ראש" של השנה. כי עיקר השנה, כשנה שבה צריך למלא שליחות ה' לפעול בהעולם שיהי' דירה לו ית', מתחיל בעיקר לאחרי חודש תשרי. כי בחודש תשרי, נוסף לזה שהוא חודש מרובה במועדות, הנה גם ימי החול שבו המותרים במלאכה עומדים תחת ההשפעה של ימי היו"ט שבו, והעסק ב"עובדין דחול" אז אינו כמו לאחרי סיום חודש תשרי. ובזמן ביהמ"ק הי' זה בגלוי, שלקח משך זמן עד שחזרו לביתם לאחרי העלי' לרגל, ומזה מובן גם בעבודה רוחניית בזמן שאין ביהמ"ק קיים. ובפרט למנהג חב"ד שלא אומרים תחנון במשך כל חודש תשרי. ויה"ר שמחודש תשרי יומשך כך על כל השנה, שאפי' בימי החול יהיו חדורים בעניני ה"מועדות" של חודש תשרי וירגישו "יום-טוב'דיג", וזה ישפיע על אופן עשיית המלאכה וההצלחה וברכת ה' שבזה, ועאכו"כ בשבתות ומועדי השנה. משיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2026 Synopsis Although Rosh Hashanah is the Head of the Year, nevertheless, the entire month of Tishrei, whose letters spell “Beginning” (ראשית), also serves as a head of the year. Because the main part of the year, as a year in which one must work in the word to make it a dwelling place for Hashem, begins primarily after the month of Tishrei. During the month of Tishrei, even the days when work is permitted are under the influence of its Yomim Tovim, and therefore one’s involvement in mundane matters is not the same as during the rest of the year. When the Beis Hamikdash stood, this was seen openly because it took time until the people returned home after making the pilgrimage to the Beis Hamikdash etc.; from this it is regarding the spiritual service when the Beis Hamikdash is not standing, especially according to the Chabad custom, which is that Tachanun is not recited during the entire month of Tishrei. May it be Hashem’s will that this influence of the month of Tishrei last throughout the entire year, so that even the weekdays will be permeated with the Yomim Tovim of Tishrei and should feel like Yom Tov, and this will affect the manner one’s manner of work, and it will affect one’s success and Hashem’s blessing, and all the more so the Shabbosos and Yomim Tovim of the year. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Bereishis 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2026 לע"נ מרת פערל בת ר' משה יוסף ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ו תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.
October 6 · 10 min
יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן הוראה מפ' בראשית לתלמידי הישיבות (שביחד עם רגש השביעות רצון כתוצאה מההצלחה בלימוד התורה, צ"ל ה"לבו דואג בקרבו" על כך שהזמן שעבר לא נוצל כראוי, ובכל אופן בודאי שביכלתו להוסיף עוד יותר): התחלתה היא בפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ("לרבות תולדותיהם") ואת הארץ ("לרבות תולדותי'")". ואיתא בזהר אשר כשם שהקב"ה בורא את העולם ע"י התורה כן הלומד תורה מקיים את (חלקו ב)העולם. וי"ל שהפעולה בעולם נפעלת במיוחד ע"י לימוד נגלה דתורה (שעיקר ענינו – בירור עניני "ארץ" בעוה"ז הגשמי) ותורת החסידות (שעיקר ענינה הוא בלימוד עניני "שמים" וכו') גם יחד. כיון ש"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" – הרי הכוונה היא אליו, שעליו למסור עצמו לגמרי, להשקיע עצמו ולהיות חדור בענין התורה. ויה"ר שמכאן ולהבא ילמד כל א' תורה באופן חדש לגמרי, ו"יגעת ומצאת", מתוך בריאות הנכונה ובלי בלבולים. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי ה'תשמ"ז, ב"יחידות כללית" לתלמידי הישיבות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2026 Synopsis A lesson from parashas Bereishis for yeshivah students (who, alongside the feeling of satisfaction from their success in Torah study, must also be “anxious in their heart” over the time that has not been utilized properly; and in any event, one can certainly add even more): The parashah begins with the verse, “In the beginning of G-d’s creation of the heavens (‘to include their offspring’) “and the earth” (“to include its offspring”). The Zohar states that just as the Holy One, blessed be He, creates the world through the Torah, so too, one who studies Torah sustains (his portion of) the world. It may be said that this effect upon the world is brought about particularly through the study of Nigleh (where the primary focus is on refining the “earth”) and Chassidus (where the primary focus is on the study of the “heavens,” etc.) together. Since “A person is obligated to say: The world was created for my sake,” one must fully devote himself, invest himself, and be permeated with Torah study. May it be Hashem’s will that from now on, everyone will study Torah in an entirely new manner, and that “You will labor and find success,” amidst proper health and without disturbances. 2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Bereishis, 25 Tishrei 5747 – in Yechidus Klalis for Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2026
October 5 · 10 min
יום ב' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן בקשר לנסיעת בנ"י מביהמ"ק לביתם לאחרי שמע"צ מצינו אזהרה מיוחדת "כבנים הנפרדים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם". ולכאו' הי' צ"ל "קשה עלי פרידתנו" ולא "פרידתכם"? והביאור: מדובר כאן בנוגע ה"פרידה" שבין יהודי א' לשני: דמכיון שעכשו, לאחרי שמע"צ, נוסעים בנ"י כ"א למקום אחר, ובמשך תקופה ארוכה של ששה חדשים (עד לחה"פ שאז יעלו לרגל עוה"פ), ותקופת חורף (שממעטים לצאת החוצה ולפגוש אנשים), ולכן יש צורך להזהיר שהדבר לא יגרום ל"פרידתכם". אבל בנוגע ל"פרידה" בין הקב"ה לבנ"י אין צריכים שום אזהרה ח"ו - ברור שהקב"ה נמצא עם כאו"א מישראל בכל זמן (ולא רק שבת ויו"ט) ובכל מקום! ואף ש"מלא כל הארץ כבודו" ה"ה "מניח" ו"עוזב" כביכול את כל הדברים ונכנס לביתו הפרטי של כ"א "ומביט עליו ובוחן כליות ולב וכו'"! משיחת כ"ה תשרי – ביחידות כללית להאורחים שיחיו, ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2026 Synopsis The departure of the Jewish people from the Beis Hamikdash after Shemini Atzeres is compared to “children who part from their father, and he says to them, ‘Your separation is difficult for me.’” Seemingly, it should have said, “Our separation is difficult for me,” rather than “your separation”? The explanation is that the “separation” mentioned here refers to separation between one Jew and another: Because after Shemini Atzeres, the Jewish people are going home to different places where they will remain for six months (in contrast to their departure after Pesach and Shavuos, when there is not so much time until the next Yom Tov), and it will be winter (when people go outside and meet others less frequently), the Torah therefore needs to caution that this departure should not result in “your separation.” But there is no need to caution regarding a separation between Hashem and the Jewish people chas v’shalom, because it is certain that Hashem is with every Jew at all times and in every place. And although “The whole earth is full of His glory,” He nevertheless sets aside everything else, as it were, and enters the home of every Jew, “and watches him and examines his insides and heart etc.” Excerpt from sichah of 25 Tishrei 5747 – in Yechidus Klalis for Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2026
October 2 · 12 min
יום ועש"'ק, הושענא רבה, ה'תשפ"ז
התוכן בההתוועדות דשמחת-תורה דובר, שבעמדנו במעמד ומצב שרוקדים עם התורה, שזהו"ע היציאה ממדידות והגבולות – שיחליטו לתת צדקה בלי חשבונות (גם של) קדושה, ובודאי יקויים בפשטות מ"ש "ארבע הידות יהי' לכם והחמישית לפרעה" וכו'. זה לא הי' ענין של מגבית של "כסף" ח"ו, זה הי' ענין של "תן לי הנפש" – הכוונה היתה לראות האם "רקד" ויצא ממדידות והגבלות שלו (יחד) עם כספו... ובמילא מובן שזה שייך רק לאלו שהחליטו בזה באותה רגעים – סיום וחותם ההתוועדות של שמח"ת, יחד עם ההתעוררות המיוחדת של הניגון שהיתה אז וכו'. וגם מובן שענין זה לא שייך ל"מוסדות" וכו'. ולכן כל אלו שהחליטו בזה לאחר אותם רגעים (שאז כבר מתחילים המדידות והגבלות של תורה במצות צדקה וכו') – לא ישלחו את הכסף (לקופה זו), ואלו שכבר שלחו – שיקחו את הכסף בחזרה. כסף זה רק יבלבל... ולהדגיש: אין בזה ענין של "קפידא" ח"ו, אלא שכואב הלב לראות שיום כמו שמח"ת, ורגעים אלו שרואים יהודי רוקד עם התורה – לא פעל עליהם יותר מזה... משיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2026 Synopsis At the Simchas Torah farbrengen it was discussed that when we stand in a state of dancing with the Torah, which expresses going beyond measureme and limitations, one should resolve to give tzedakah without calculations (not even calculations of holiness), and that it is certain that the verse, “Four-fifths will be yours, and the fifth will be for Pharaoh” etc. will be fulfilled in the literal sense. This was not, chas v’shalom, an appeal for money; it was a matter of “Give me the soul” – the point being to see whether a person had danced and gone beyond his own measurements and limitations, together with his money. Therfore, it is understood that it applied only to those who made their resolution during those moments, at the conclusion and culmination of the Simchas Torah farbrengen, with the special inspiration of the niggun sung at that time etc. Similarly, it is understood that this did not apply to institutions etc. Therefore, those who made their resolution after those moments had passed (when the Torah’s rules and limitations regarding the mitzvah of tzedakah are in effect) – should not send money now, and those who have already sent it should take it back; the money will only cause confusion. It is not a matter of being angry, chas v’shalom, but it pains the heart to see that a day like Simchas Torah, and moments like these when one sees a Jew dancing with the Torah did not have a greater effect on them. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2026 לע"נ ארי'ה לייב בן אבא הלוי ע"ה ליום היארצייט שלו שמיני עצרת. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות
October 1 · 11 min
יום ה', יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן [המשך] כל עניני ר"ה (שענינה קבלת עול כנ"ל) מתגלים בחג הסוכות, ולכן ניתוסף בחה"ס גם הענין דניסוך המים, שמורה העבודה מצד קב"ע, כנ"ל. וכנ"ל שהעבודה במשך כל היום צ"ל עפ"י טעם ודעת (וכמודגש אצל לומדי תורה שמהם דורשים להשקיע את שכלם ולהתייגע להבין בשכלם עניני התורה), אבל היסוד של העבודה צ"ל קבלת עול. וזהו מה שניסוך היין הי' הן בבוקר והן בערב, אבל ניסוך המים הי' רק בבוקר. וזהו שהצדוקים, שהנהגתם היא עפ"י שכל, אינם מודים בניסוך המים, כי עפ"י שכל אין מקום לעבודה מצד קבלת עול. וזהו גם תוכן השמחה בשאיבת המים היא שמחה שאין לה הגבלה, כיון שבאה מצד הביטול וההתקשרות לה' שלמעלה מטו"ד. וזהו מה שהשמחה היתה בשעת שאיבת המים, שהיא (רק) ההכנה לניסוך המים – כיון שרגש השמחה בענין הקבלת-עול נוגע בעיקר כשיהודי מתכונן לקבל ע"ע לקיים כל ציוויי ה' מתוך קבלת עול. משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2026 Synopsis (Continued:) All the spiritual effects of Rosh Hashanah (whose central theme is kabbalas ol) are revealed on Sukkos. This is why Sukkos featured the water libation, which expresses the service of kabbalas ol. While one’s divine service throughout the day must be based on reason and understanding (as emphasized particularly among Torah-learners, who must toil to understand Torah intellectually), nevertheless, the foundation of one’s service must be kabbalas ol; this is why the wine libation took place both in the morning and in the evening, whereas the water libation took place only in the morning (at the start and foundation of the day). This is also why the Tzedukim, who insisted on following reason alone, did not accept the water libation – because based on reason, there is no place for such a service based on kabbalas ol. This is also the meaning of the joy associated with drawing the water: the joy is unlimited because it results from the bittul and attachment to Hashem that are beyond reason and understanding. Therefore, the joy took place specifically during the drawing of the water, which is the preparation for water libation –because the feeling of joy in kabbalas ol is primarily relevant when a Jew prepares himself to accept upon himself the fulfillment of all Hashem’s commands with kabbalas ol. Excerpt from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2026 לזכות הת' שמואל שי' מוצקין לרגל היכנסו לגיל המצות י"ט-כ' תשרי ה'תשפ"ז יהי רצון שיגדל להיות חסיד ירא-שמים ולמדן * לזכות מרת קרן דפנה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ' תשרי – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
September 30 · 10 min
יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן מהפסוק "ושאבתם מים בששון" למדים רק ששאיבת המים צ"ל בשמחה אבל מהו הטעם לגודל השמחה שבזה, עד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו?! וי"ל שכדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים (אפי') בנוגע לשאיבת במים – שאינה אלא הכנה לניסוך המים – שתהי' בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל (ע"ד הפירסום והפומבי בנוגע לקצירת העומר). וזהו גם הטעם שבנוגע לשמבה"ש דוקא הכינו מקום מיוחד שגם הנשים יוכלו לבוא ולראות וכו'. ועפ"י חסידות: "יין", שיש לו טעם, מורה על עבודת ה' ע"פ טעם ודעת, ו"מים", שאין להם טעם, מורה על עבודה שנעשית מצד קבלת עול. ובפרטיות: יהודי צריך לעבוד את ה' עם שכלו, אבל התחלת העבודה צ"ל בדרך קב"ע. ההכנה והיסוד של מ"ת היתה הקדמת נעשה לנשמע, היפך השכל, ורק לאח"ז בא ה"נשמע", ועד"ז הוא התחלת היום והתפלה. ועד"ז "ראש השנה" ענינה קבלת עול מלכותו ית', ורק לאח"ז באה העבודה במשך השנה גם עפ"י שכל וכו' [המשך יבוא]. משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2026 Synopsis The verse “You shall draw water with joy” teaches us that the water must be drawn with joy, but what is the reason for the extraordinary degree of joy, to the point that “Whoever did not see the rejoicing of the Beis Hashoevah never saw rejoicing in his life”? It can be explained that in order to exclude the view of the Tzedukim (who did not agree to the water libation), the Sages instituted that even the drawing of the water, which is only a preparation for the water libation, should be accompanied by exceptional joy. (Similar to the great publicity and public display associated with harvesting the Omer.) This is also why specifically for Simchas Beis Hashoevah a special arrangement was made so that women, too, could come and watch. In terms of Chassidus: Wine (which has taste) represents the service of Hashem based on reason and understanding, while water (which has no taste) represents the service based on kabbalas ol. More specifically: A Jew must serve Hashem with his intellect, but the beginning of his service must be in a manner of kabbalas ol. The preparation and foundation for Matan Torah was when the Jewish people said “We will do” before “We will listen,” contrary to logic, and the same applies to the beginning of every day. Similarly, Rosh Hashanah (the “head of the year”) is characterized by acceptance of the yoke of Heaven, and only afterward comes the service throughout the year based on reason etc. (To be continued.) Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2026
September 29 · 11 min
יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן 1. מהחילוקים הבולטים בין משה רבינו ואדמו"ר האמצעי, ה"אושפיזין" דיום זה, הוא: משה רבינו אכן קיבל את כל התורה כולה, גם פנימיות התורה, ואדרבה – בשעת מעמד הר סיני היו עניני פנימיות התורה בגלוי יותר מאשר עניני נגלה דתורה, אמנם בנוגע ללימוד התורה דכל ישראל במשך הדורות – עיקר ענינו הוא "רבינו" בנגלה דתורה. אבל אדמו"ר האמצעי הי' חידושו "רחובות הנהר" בפנימיות התורה, עד שגם בדורנו זה כאשר הגילוי וההפצה של פנימיות התורה מוכרח ביותר – בולט החידוש בדרושיו עד ד"לאו כל מוחא סביל דא". 2. לחגוג שמחת בית השואבה דוקא ברשות הרבים – שכל בריאתו הוא כדי שבנ"י יעשו ממנו "רשות היחיד" ליחידו של עולם עי"ז ששמחים בו ומנגנים ניגונים לכבודו ית', עד שפועלים גם אצל אינם-יהודים שם שידעו שהקב"ה הוא "הממליך מלכים ולו המלוכה" וכו', ועל כאו״א לנצל את הכחות שנותנים לו לכך, ולהמשיך השמחה על כל השנה. ב' חלקים משיחת ליל ד' דחג הסוכות ה'תשמ"ז, לאחרי תפילת ערבית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2026 Synopsis (1) One of the striking differences between Moshe Rabbeinu and the Mitteler Rebbe (today’s Ushpizin) is as follows: While Moshe Rabbeinu received the entire Torah, including Pnimiyus HaTorah (and in fact, at Matan Torah Pnimiyus HaTorah was revealed even more openly than Nigleh), nevertheless, with regard to the Torah studied by the Jewish people throughout the generations, Moshe’s primary role as “Rabbeinu” is in Nigleh. Whereas the Mitteler Rebbe introduced the rechovos hanahar (“wide flow of a river”) in Pnimiyus HaTorah, to the point that even in our generation, when the revelation and dissemination of Pnimiyus HaTorah is especially crucial, the distinctive depth of his maamarim stands out, to the extent that “not every mind can bear it.” (2) The celebration of Simchas Beis Hashoeivah should take place specifically in the public domain, which was created for the Jewish people to transform it into a private domain belonging to the One and Only Master of the world, by rejoicing and singing niggunim in the public domain in Hashem’s honor, to the point that even the non-Jews come to recognize that Hashem “appoints kings, and His is the sovereignty” etc. Every individual must utilize the abilities given to him for this purpose, and extend the joy throughout the entire year. 2 excerpts from sichah of the fourth night of Sukkos 5747 – after Maariv For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2026
September 28 · 12 min
יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן מענה לשואלים מהו המקור למ"ש אדה"ז בסידור שמצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בסוכה? ועוד, מזה שהשל"ה כותב על דבר זה "מצא כתוב בכתבי האריז"ל" "מוכיח" שאכן אין הכרח לזה עפ"י נגלה!: ובהקדמה, דלכאו' הקושיא על אדה"ז היתה צ"ל – להיפך: מדוע כותב ע"ז רק שזהו "מצוה מן המובחר", הרי הדין הוא דבסוכה צ"ל "תשבו כעין תדורו" עד שאפי' עניני הרשות צ"ל בסוכה, עאכו"כ שמצות ד' מינים צ"ל בסוכה מן הדין?! והביאור: כוונת אדה"ז היא שנוסף על החיוב לנטילת ד' מינים בסוכה מצד מצות סוכה, הנה גם כדי לקיים מצות ד' מינים מן המובחר ה"ז צ"ל בסוכה (וענין זה מקורו בכתבי האריז"ל). וההוראה: כדי שלימוד התורה (שזהו ענין ה"לולב") תהי' בשלימות, "מן המובחר", ה"ז צ"ל דוקא "בסוכה" – שכל מציאותו מוקפת ברצונו של הקב"ה, שהידיעה שלומד חכמתו ורצונו של הקב"ה מקפת אותו מראשו ועד רגלו! ואי"ז רק שעי"ז מיתוסף אצלו בידיעת הבורא [מצות סוכה], אלא עי"ז מיתוסף גם בלימוד התורה – "מצות לולב". ג' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2026 Synopsis Some have asked about the source for the Alter Rebbe’s statement in the Siddur that the preferred manner of performing the mitzvah of Daled Minim is to do it in the sukkah (especially because the Shelah writes, “I found it written in the Writings of the Arizal,” which seemingly indicates that there is indeed no basis for it according to Nigleh). By way of introduction, the better question is seemingly the opposite: Why does the Alter Rebbe say that taking the Daled Minim in the sukkah is merely the “preferred manner”? After all, the halachah is that one must “Reside” in the sukkah the way he lives in his home, and therfore even mundane activities should be performed in the sukkah. Certainly, then, the mitzvah of Daled Minim should be performed in the sukkah as a matter of halachic obligation? But the Alter Rebbe means that in addition to the obligation to take the Daled Minim in the sukkah as part of mitzvah of sukkah, it is also preferrable to do it in the sukkah as part of the mitzvah of Daled Minim itself. (It is this concept whose source is in the Writings of the Arizal.) The lesson is that in order for Torah study (lulav) to be done fully (“in the preferred manner”), it must done specifically be “in the sukkah” – when one’s entire being is encompassed by Hashem’s will, such that the awareness that one is studying Hashem’s wisdom and will encompasses him from head to foot. And this doesn’t just enhance one’s knowledge of his Creator (the mitzvah of sukkah); it also enhances his Torah study itself – (the mitzvah of lulav). 3 excerpts from sichah of Simchas Bais Hashoevah 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2026
September 25 · 8 min
יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ז
התוכן ידוע מה שאמרז"ל שמצוות לקיחת הד' מינים מורה על האחדות בין הד' סוגים בבני-ישראל – את הסוג שיש בהם תורה ("טעם") ומצוות ("ריח") ואת השאר הסוגים וכו'. ולכאו', מהו הצורך בלקיחת הד' מינים הגשמיים, הרי יכלו לפעול את האחדות ע"י העיקר – שיקחו א' מכל הד' סוגים דבנ"י ו"לנענעם" ביחד?! והביאור: הכוונה היא אכן לאחד את בנ"י – אבל זה צריך לבוא עד לעוה"ז הגשמי, נשמות בגופים. ועד"ז לא מספיק להסתגר בביהכנ"ס ובית המדרש, מקום שאין שם ענין מלבד יהדות, אלא מוטלת על כל א' השליחות "לעשות לו ית' דירה בתחתונים". ועד"ז בנוגע לענין ה"מבצעים" המדובר לאחרונה – שענינם פעולות בגשמיות העולם: מבצע צדקה (שכוללת כל המצוות) – נתינה להעני ממון גשמי (שהרויח בעסקו בעניני רשות); מבצע נש"ק – הדלקת נר גשמי שמאיר את הבית בגשמיות וכו'. משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2026 Synopsis Our Sages taught that the mitzvah of taking the Four Species represents unity among the four types of Jews (with Torah representing “taste” and mitzvos representing “fragrance” etc.). Seemingly, why is it necessary to take the physical Four Species, instead of exhibiting actual unity between the four types of Jews themselves? The answer is that while the purpose of the mitzvah is to unite Jews, it must be expressed physically, within the world, by souls in bodies. Similarly, it is not enough to seclude oneself in a shul or beis midrash where there is nothing but Yiddishkeit; rather, every Jew is charged with the mission of making a dwelling place for Hashem in the lower realms. The same applies to the Mivtzoim we have been discussing recently: the purpose is to inspire physical action within this world, such as Mivtza Tzedakah (taking physical money earned by involvement in permissible mundane affairs and giving it to the poor) and lighting Shabbos candles (lighting a candle that physically illuminates the home etc). Excerpt from sichah of 13 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2026
September 24 · 13 min
יום ה', י"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ז
התוכן א) הקשר בין "מלכתחילה אריבער" למ"ש בחמישי דפ' וזאת הברכה: "דן גור ארי' יזנק מן ההבשן" - דן, ה"ירוד שבשבטים", מקבל ענין שהוא "אריבער" למעלה מכל השבטים כולל "גור ארי' יהודה" - "גור ארי'" באופן של זינוק וקפיצה וכו'. וכן בסיום השיעור: "ובגאותו שחקים" - מקור ברכת כאו"א מישראל (כפי' רוב המפרשים) הוא ב"שחקים", ובזה גופא באופן של "ובגאותו"! וברכות אלו נמשכות למטה מטה בפועל באופן של "וזאת הברכה" - מראה באצבעו הגשמי ואומר "זאת"! ב) לדאוג לכך שכאו"א מישראל יוכל לקיים את המצוה ד"ושמחת בחגך" עם משפחתו וכו', ולא לחכות בזה עד שיבואו אליו לבקש אלא עליו ללכת ולחפש את כל הזקוקים לעזרה, ואלו אשר "תואנה הם מבקשים" ומקשים מדוע יש להתכונן שבמשך הגלות יהי' היהודי שמח בחלקו, הרי עד חה"ס יבוא כבר משיח צדקנו?! והמענה לזה - אדרבה - אם כך יש לנצל את הרגעים האחרונים של הגלות ולקיים מצות צדקה כי לעת"ל לא יהי' אפשרות לזה שהרי אז "המעדנים יהיו מצויים כעפר"... וכו'; ע"ד מבצע לולב ומיניו עבור אלו שזקוקים לסיוע בזה וכו'. א' השיחות דהתוועדות אור ליום ה' פ' ברכה, י"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2026 Synopsis (a) The connection between m’lechatchilah ariber and the first verse in chamishi of parashas Vezos HaBracha, “Dan is a lion cub, leaping from the Bashan”: Dan, the “lowliest of the tribes,” receives a quality that surpasses (“ariber”) all the tribes (including Yehudah, who is also “a lion cub”) in that Dan is a lion cub in a manner of leaping and jumping etc. Similarly, the final verse states, “…With His majesty, the heavens”: the source of blessing for every Jew (according to the interpretation of most commentators) is “the heavens,” and in a manner of “With His majesty.” And these blessings are expressed in the actual physical reality, down to the very lowest level, in such a way that “Vezos HaBracha” (“This is the blessing”) – one can point to it with his finger and say “This.” (b) One must see to it that every Jew has the ability to fulfill the mitzvah to “Rejoice on your festival” together with his family, etc. One should not wait for others to come and ask for help; rather, one must go out and find those in need of help. As for those who “seek a pretext” and ask why preparations should be made to provide for a Jew in exile when Moshiach Tzidkeinu will surely have arrived by Sukkos – the answer is, on the contrary: If so, one must utilize the final moments of exile to fulfill the mitzvah of tzedakah, because in the Future Era, when “delicacies will be widely available like dust”, it will no longer be possible to do so. Similarly, through Mivtza Lulav, the Four Species should be made available to all who need assistance in obtaining them etc. Sichah from farbrengen of Wednesday night, parashas Bracha, 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2026 לזכות שטערנא שרה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג תשרי לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות יוכבד בת בתשבע שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג מרחשון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
September 23 · 11 min
יום ד', י"ב תשרי, ה'תשפ"ז
התוכן פעם אמר אדמו"ר מהר"ש: "הבעש"ט והה"מ הם כתר דאצילות, רבנו הזקן – ספי' החכמה, אדמו"ר האמצעי – ספי' הבינה, והאבא (הצ"צ) – דעת". והמשיך: "כתר הוא ממוצע, ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, ובבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (חכמה) ישב במזריטש (כי המגיד הוא בחי' התחתונה שבכתר)". וסיים: "איצט דאַרף מען צופאָרן צום טאַטן [אל האהל הק' של הצ"צ] הערן וואָס ס'טוט זיך". והביאור: כתר, ובפרט בחי' העליונה שבו, הוא בחי' הסובב שלמע' מעולמות ומקיף את כל העולמות בשווה, וידוע ש"דעת מחליף את הכתר". וידוע שהנהגת אדמו"ר מהר"ש בכל הקשור לעסקנות ציבורית וההנהגה עם אוה"ע בעוה"ז היתה באופן של "ואתהלכה ברחבה". וזהו מה שאמר, ש"איצט" – לאחר שביאר שענין הבעש"ט הוא בחי' הכתר שהתבטא ב"בעש"ט'קע הנהגות", והצ"צ הוא בחי' הדעת שמחליף את הכתר – "דאַרף מען [אדמו"ר מהר"ש] צופאָרן צום טאַטן (הצ"צ) הערן וואָס ס'טוט זיך" – בעניני עסקנות ציבורית והנהגת המדינה בעוה"ז הגשמי! (אלא שבאמצע ביאר למה אדה"ז הי' צ"ל אצל המגיד כו'). וההוראה: ישנם הטוענים מהו הקשר בין לימוד החסידות וענינים הגשמיים ומסחר וכו'?!... הרי כדי להיות משאו ומתנו באמונה יש לדעת דרכי המסחר כפשוטו?! הנה יש לדעת שאי"ז ב' עולמות – "ער פאָרט צום טאַטן – איז אָט דאָרט וועט ער זען וואָס טוט זיך אין גשמיות"!!! ג' חלקים משיחת אור ליום ה', י"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2026 Synopsis The Rebbe Maharash once said: “The Baal Shem Tov and the Maggid represent Kesser of Atzilus; the Alter Rebbe – the sefirah of Chochmah; the Mitteler Rebbe – the sefirah of Binah; and Father (the Tzemach Tzedek) – Daas.” He continued: “Kesser is an intermediary, and it contains the lower level of the higher realm and the higher level of the lower realm. Within the higher level of the lower realm lies the foundation and root of Chochmah, and therefore the Alter Rebbe (Chochmah) stayed in Mezritch (because the Maggid represents the lower level of Kesser).” And he concluded: “Now one must travel to Father (to the Ohel of the Tzemach Tzedek) to hear what is going on.” The explanation is as follows: Kesser, particularly its higher level, is the level of Sovev, which transcends the worlds and encompasses all the worlds equally. And we know that “Daas takes the place of Kesser.” It is well known that the Rebbe Maharash’s approached everything involving communal affairs, dealings with the government and physical matters etc. in an expansive manner. This, then, is the meaning of his statement that “now” (after explaining that the Baal Shem Tov represents Kesser, which found expression in “Baal Shemske conduct,” and that the Tzemach Tzedek represents Daas, which takes the place of Kesser), “I (the Rebbe Maharash) must travel to Father (the Tzemach Tzedek) to hear what is going on” regarding communal affairs and government matters in this physical world. (Just that in the middle he explained why the Alter Rebbe had to be with the Maggid etc.) The lesson is as follows: There are those who ask what connection there is between studying ChassCommission, badge, and firearm suspensionMedical-hardship reassignmentMedical-hardship reassignmentClaim 4 — Medical-hardship reassignmentClaim 4 — Medical-hardship reassignmentidus and material matters and business, etc.; after all, in order for one’s business dealings to be conducted faithfully, one must know the ways of business in the plain sense? But one must know that these are not two separate worlds. Rather, when one “travels to Father,” it is there that he will see what is happening regarding material matters. 3 excerpts from sichah of Wednesday night, 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2026 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער
September 22 · 9 min
יום ג', י"א תשרי, ה'תשפ"ז – מחרת יוהכ"פ "בשם השם"
התוכן תכלית השלימות והכוונה באמירת "שמע ישראל גו' אחד" עם כוונת מס"נ בפועל בסיום עבודת יוהכ"פ, בחי' יחידה שבנפש, היא – (לא יציאת הנפש מן הגוף, אלא) שהמס"נ תתבטא ותתגלה בכל פרטי העבודה דתומ"צ (וזהו שממשיכים לומר לאח"ז ג"פ "ברוך שם וגו'", וז"פ "ה' הוא האלקים"), ועד גם בעניניו הגשמיים, וכמו שאומרים לו מיד במוצאי יוהכ"פ "לך אכול בשמחה לחמיך"! אמנם האכילה הוא ע"י שיניים גשמיים וכו', אבל מי הוא האוכל – יחידה שבנפש! ועד ש(אצלו עכ"פ) ניכר בגלוי שכל פרטי עניניו חדורים עם יחידה שבנפש. וכהסיפור על החסידים ברוסיא שהלכו פעם ברחוב לאחרי התוועדות חסידית שבה דיברו בענין הביטול, ושוטר א' צעק לעברם 'מי הוא ההולך?' ענה א' החסידים: 'ביטול הולך!' וההוראה: גילוי היחידה היא כאשר זה ניכר לא רק באמירת "מודים" אלא כאשר בכל עניניו, גם האכילה ושתי', ניכר ש"יחידה" עושה זאת! ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2026 Synopsis The ultimate perfection and purpose in saying Shema Yisrael at the conclusion of Yom Kippur with the intention of actual mesirus nefesh (corresponding to the Yechidah of the soul) is not that the soul should leave the body, but that the mesirus nefesh should be expressed and revealed in every aspect of one’s service of Torah and mitzvos (this is why we then say Baruch Shem three times and Hashem Hu HaElokim seven times), down to one’s material affairs, as he is told immediately after Yom Kippur, “Go, eat your bread with joy.” While it is true that one eats with his physical teeth etc., nevertheless who is the one eating – the Yechidah. To the point that (for him, at least) it is openly evident that every detail of his life is permeated with the Yechidah. This is illustrated by the story of Chassidim in Russia who were walking down the street after a Chassidic farbrengen at which they had discussed bittul. A policeman called out to them, “Who goes there?” and one of the Chassidim replied, “Bittul goes!” The lesson is that the Yechidah is revealed when it evident in everything one does, not only when he says Modim etc., but even when he eats and drinks etc., that the Yechidah is doing it. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Noach, 30 Tishrei 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2026 לזכות סימא בת חנה ליבא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תשרי – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'

Showing 1–20 of 72 episodes