The Daily Sicha - השיחה היומית

The Daily Sicha

"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.

https://thedailysicha.com/

Play

Open in

34 episodes
daily
Avg 10 min
Hebrew

Episodes 34

Newest Oldest Longest

All20 Unplayed20 In progress0 Played0

Counted on this page — what you have heard stays on this device, so it is not something the list can be paged by.

Yesterday · 9 min
יום ועש"ק פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ו
התוכן איתא בגמ' [סוטה כב:, ע"ז יט:] שאין האדם נעשה ראוי להוראה עד ארבעים שנה. ופרש"י [ע"ז שם] "עד ארבעין שנין – משנולד". ויסודו של רש"י הוא ממשנה דמס' אבות "בן ארבעים לבינה", שאז מגיע האדם לשלימות ההבנה בתורה. אבל בתוס' [סוטה שם] כ' "פי', משנה שהתחיל ללמוד עד ארבעים שנה ולא משנה שנולד, כדאמרינן בפ"ק דמס' ע"ז ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה ש"מ לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד ארבעין שנין, וזה הי' ממתן תורה עד מ' שנה שאז התחילו ללמוד" (תירוץ המהרש"א שגם מאחז"ל "עד ארבעין שנין וכו'" וכוונת משה רבינו הוא משנה שנולד דוחק גדול וכו'). וי"ל שב' מאחז"ל הנ"ל, "בן מ' לבינה", ו"לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין" של לימוד בפועל, אינם סותרים זא"ז, כי המשנה "בן מ' לבינה" מדברת בזמן שנקודת כח השכל מגיע לשלימותו. ומזה מובן שגם הזמן לשלימות ההבנה של "נקודה" של שכל שקיבל מרבו ה"ז מ' שנה, שע"ז מדבר מאחז"ל "עד מ' שנין וכו'", וכמו שהי' בנוגע להבנת "דבר ה'" שקיבלו במ"ת. (ורש"י ותוס' חולקים אם כדי להיות ראוי להוראה צריך גם שלימות ההבנה בפועל בתורה שקיבל מרבו וכו'). ומכ"ז מובן, שכל פעם שנתחדש מציאות חדשה, כמו ענין הנישואין, מתחיל מספר של מ' שנה וכו'. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2026 Synopsis The Gemara states (Sotah 22b and Avodah Zarah 19b) that a person does not become fit to render halachic rulings until the age of forty. Rashi explains (in Avodah Zarah) that this means forty years from birth, based on the Mishnah in Pirkei Avos: “Forty is the age for understanding” because that is when a person’s understanding in Torah becomes fully developed. But Tosafos (in Sotah) explains that the Gemara means forty years from when he began learning, not from when he was born, based on the Gemara’s statement in Avodah Zarah that “A person does not fully understand his teacher’s opinion until after forty years” (meaning forty years of study, like the forty years from the Giving of the Torah until Moshe said, “Hashem has not given you a heart to know until this day…”). It can be explained that these two teachings (upon which Rashi and Tosafos base themselves) do not contradict one another: The Mishna’s statement, “Forty is the age for understanding” refers to the time when the core of a person’s intellectual capacity becomes fully developed, and likewise, it takes forty years to fully understand the core intellectual concept he received from his teacher. But Rashi and Tosafos disagree as to whether, in order to be fit to render halachic rulings, one must also attain complete practical understanding of the teaching he received from his teacher. Based on all this it follows that whenever one enters a stage wherein he becomes a new entity (such as marriage etc.), a new count of forty years begins etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 (marking the Rebbe’s and Rebbetzin’s 40th wedding anniversary) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2026 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתה שי'‏ * לזכות מרת דבורה לאה בת אסתר שתחי' ליום ההולדת שלה ט"ו אלול - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות
Thursday · 10 min
יום ה' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ו
התוכן בחמישי דפ' כי תבוא נאמר "ובאו עליך כל הברכות האלו והשיגוך", שגם כאשר ישנו "שוטה" הבורח מן הברכות מבטיחים לו שהברכות ישיגוהו! וההוראה: דובר כמ"פ אודות הצורך להתנהג עם כאו"א מישראל באופן של "ימין מקרבת", ועאכו"כ בחודש אלול, חודש הרחמים. ישנם כאלו שמצד הטבע של נפה"ב או מפני שגדל ונתחנך ללא הרכות והחום של "אם" וכיו"ב, צועק ורוגז על יהודים! וגם בחודש אלול, כשהמלך נמצא בשדה "ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם" – אינו יכול לפעול בעצמו לברך יהודים! (במקום להדר בקיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" מהדר בקיום מצות "הוכח תוכיח"...) – הוא בורח מהברכות... וע"ז מבטיחה התורה שהברכות ישיגו אותו ויפעלו עליו שסוכ"ס יתחיל לברך את בנ"י בקול רם ובאהבה! ועד כסיום השיעור "ברוך אתה בבואך ו.. בצאתך" – כל היום, מהתחלתו עד סופו, ה"ה עסוק ב"ברוך"! ג' חלקים משיחת יום ד' דפ' כי תבוא, י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2026 Synopsis Chamishi of parashas Ki Savo states: “All these blessings will come upon you and overtake you…”: Even if someone is foolish enough try to run away from the blessings, he is assured that the blessings will overtake him! The lesson is as follows: As discussed many times, it is imperative to relate to other Jews with the “right hand that draws near,” and certainly during the month of Elul, the month of mercy. But there are those who (because of the nature of their animal soul, or because they were raised without the tenderness and warmth of a mother etc.) run away from blessings – they shout at other Jews and get angry with them, to the extent that even in the month of Elul (when the King is in the field and He “receives them all with a pleasant countenance and shows a smiling face to them all”) they are still unable to bring themselves to bless Jews. (Instead of excelling in the mitzvah to “Love your fellow like yourself,” they excel in the mitzvah, “You must surely rebuke…”) But the Torah promises such a person that the blessings will pursue him and overtake him, and have such an effect upon him that he will ultimately begin to bless Jews loudly and out of love. And as the verse states, “You will be blessed when you come and blessed when you leave” meaning, the entire day, from the beginning (“when you come”) to the end (“when you leave”), he is occupied with blessings. 3 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Ki Savo 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2026
Wednesday · 11 min
יום ד' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ו
התוכן ענינו המיוחד של ט"ו אלול (הקרוב אלינו) הוא יום התייסדות ישיבת תו"ת. ובש.ז. [תשמ"ב] ניתוסף שזה פ"ה שנה מאז – ה' פעמים טו"ב. והיינו שאז מתגלה למעלה, ונמשך למטה, שלימות ענין הטוב. אלא שצריכים לעשות הכלי לזה ע"י מעשינו ועבודתינו, ולכל לראש – בעיקר ענינה של הישיבה – לימוד התורה, נגלה התורה ביחד עם פנימיות התורה. וזהו החידוש ביסוד ישיבה זו שבה ילמדו במקום אחד נגלה דתורה ביחד עם פנימיות התורה באופן ד"תורה אחת". ובפשטות: גם בעת לימוד נגלה דתורה ניכר עליו שיש אצלו הענין ד"דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם". וזהו הקשר ליום ט"ו בחודש – "קיימא סיהרא באשלמותא": תכלית השלימות דחיבור נגלה ופנימיות התורה (מעשה ותלמוד, גוף ונשמה – בתורה גופא) תהי' לעת"ל כאשר המעמד ומצב דבנ"י יהי' בתכלית השלימות – "קיימא סיהרא באשלמותא". משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2026 Synopsis 15 Elul this year (5742 – 1982) marks the 85th anniversary of the founding of Yeshivas Tomchei Temimim. 85 is five times טו"ב (17), meaning the ultimate good is revealed Above and drawn down below. We only need to create the proper vessel for it, first and foremost by studying Torah in the unique manner introduced by Yeshivas Tomchei Temimim, where Nigleh and Chassidus are studied in the same Yeshiva and as one Torah. Meaning, even when one studies Nigleh, it should be evident that one “Knows the G-d of his father and serves Him with a whole heart.” This is also the connection to the 15th day of the month, when “the moon is in its complete state”: The ultimate union between Nigleh and Chassidus (respectively the body and soul of Torah) will be realized in the Future Redemption, when the Jewish people itself will attain a state of ultimate perfection. Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2026 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ * לזכות ר' שמחה ברוך הלוי וזוגתו מרת חנה צירל שיחיו פרענקל לכבוד יום הנישואין שלהם י"א אלול – לברכה והצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות
Tuesday · 7 min
יום ג' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ו
התוכן כל הענינים כפי שהם בתורה, שקדמה לעולם, הם תכלית הטוב, כל עניני התורה הם חכמתו של הקב"ה ללא כל נפק"מ בתוכן הענין, ובלשון הרמב"ם בפירוש המשניות "ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים.. ותמנע היתה פלגש, ובין אנכי ה' אלקיך ושמע ישראל, כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת". וע"ד מה שאמר אדמו"ר האמצעי בנוגע קריאת התוכחה שבפ' כי תבוא ע"י אדה"ז ש"כשאבא קורא הערט זיך ניט קיין קללות!", כי קריאת אדה"ז היתה כפי שהענינים הם בתורה שקדמה לעולם, ואע"פ שקריאתו היתה למטה בעוה"ז, אבל בשעת מעשה הי' בעולם האצילות! וע"ד משה רבינו שגם בשעה שדיבר עם פרעה היתה "שכינה מדברת מתוך גרונו", ו"הי' מאיר בו אצילות בבחי' גילוי"! ‏משיחת אדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2026 Synopsis Everything in the Torah is the ultimate goodness and part of Hashem’s wisdom, as the Rambam states in his Commentary to the Mishnah: “There is no difference between ‘The sons of Cham were Cush and Mitzrayim...’ or ‘Timna was a concubine,’ and ‘I am Hashem your G-d’ or ‘Listen, Yisroel,’ because it is all from mouth of the Almighty, and it is all Hashem’s perfect, pure, holy, and true Torah.” Based on this we can understand the Mitteler Rebbe’s remark regarding the tochecha in parashas Ki Savo, “When Father reads it, you don’t hear curses”: The Alter Rebbe’s reading reflected the reality in Torah as it preceded creation, and although he was reading it below in this world, at that same time he was in the World of Atzilus. This can be compared to Moshe Rabbeinu talking to Pharaoh in Egypt: Even when Moshe was talking to Pharoah, who embodied the lowest level of kelipah, the light of Atzilus shone within Moshe in a revealed manner, and “The Shechinah spoke from within his throat.” Excerpt from sichah of 1st day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2026 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ר' אהרן בן גיטל לאה שי' ליום ההולדת שלו הרוחני י"ב אלול
Monday · 11 min
יום ב' פ' כי תבוא, י"א אלול, ה'תשפ"ו
התוכן הציווי ד"והלכת בדרכיו" [כמ"ש בפ' כי תבוא], "להדמות לו ית' כפי היכולת . . מה הקב"ה נק' חנון אף אתה הי' חנון .. רחום .. חסיד וכו'", מונה הרמב"ם במנין תרי"ג המצוות אף שלכאו' ה"ז "ציווי כולל" (שאינו נמנה במנין המצוות), כי בציווי זה יש חידוש: קיום המצוות מצ"ע יכול להיות באופן של "מצות אנשים מלומדה" ואז זה לא פועל עליו שום דבר והוא נשאר במעמדו ומצבו הקודם, וע"ז בא ציווי זה שקיום תומ"צ צ"ל באופן של "והלכת בדרכיו" ‏–‏ "הליכה", לצאת ממצבו הקודם. וזהו ע"י שמקיים המצוות בגלל שהם ציווי הקב"ה ‏–‏ "דרכיו", וכך מתקשר ה"אתה" עם "הקב"ה". והביאור: "הליכה" אמיתית היא כשעולה לדרגא שאין לה שום שייכות לדרגתו הקודמת, הליכה בלתי-גבולית, והדרך היחידה שאצל הנברא, בעל-גבול, יהי' "והלכת", הוא ע"י שמתקשר (ע"י הרבי, ה"ממוצע המחבר") עם עצומ"ה ית', נמנע הנמנעות ‏–‏ "דרכיו". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, שבת שירה, י"א שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2026 Synopsis The Rambam includes among his count of 613 mitzvos the command, “You must walk in His ways” – “To emulate Him as much as possible…Just as the Holy One, blessed be He is gracious, so too you should be gracious…” Seemingly, this is in the category of general mitzvos, which the Rambam does not include in his count? The answer is that this mitzvah contains a unique element: One may keep the mitzvos by rote, in which case a mitzvah has no effect on the person, and he remains in his previous state. But the mitzvah to “walk in His ways” teaches us that one must truly advance, meaning beyond all connection to one’s previous state, which happens when one keeps the mitzvos because they are Hashem’s command. Because the only way a created, finite being can advance to a level infinitely higher than his previous level is by connecting (through the Rebbe, the intermediary who connects) to Hashem’s infinite Essence (“His ways”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach (Shabbos Shira), 11 Shevat 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2026
Sunday · 11 min
יום א' פ' כי תבוא, י' אלול, ה'תשפ"ו
התוכן א) התחלת פ' כי תצא היא "כי תצא למלחמה על אויבך וגו'" ופרש"י ש"במלחמת רשות הכתוב מדבר", ועפ"ז יומתק הלשון "כי תצא למחמה וגו'" מכיון שיש ספק בדבר, ואדרבה - יהודי מצ"ע, כבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אין לו שייכות כלל למלחמה! ולכן נאמר הלשון "כי תצא למלחמה", כי בשביל ענין המלחמה צריך יהודי לצאת ממעמדו ומצבו! אלא שמזמן לזמן רוצה ה' שתהי' היציאה למלחמה אלא שגם אז ה"ה "על אויבך". ב) שמו השני של נשיא דורנו הוא "יצחק" ע"ש הצחוק והשמחה, ואע"פ שאמחז"ל "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז שנאמר אז (לעת"ל) ימלא שחוק פינו", הרי נשיא דורנו הוא "אז" (דור השמיני), והי' המשיח של דורנו שנתגלה בכל התוקף! וזהו מה שתבע ענין השמחה מחסידים כו'. ועוד. ג' חלקים משיחת י' אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2026 Synopsis (a) Rashi explains that the verse, “If you go out to war against your enemies…” refers to an optional war. This is why it says “If you go out to war” – there is a doubt whether the war will happen because on the contrary, as an only child to Hashem, a Jew by nature has no connection to war whatsoever. This is also why it says “…go out to war,” because for a Jew to wage war requires him to leave his natural state. While from time to time Hashem desires that they do go out to war, when they do then it is “above your enemy.” (b) The second name of the Nasi of our generation is Yitzchok, which connotes laughter and joy. Although our Sages taught, “It is forbidden for a person to fill his mouth with laughter in this world, as the verse states, “Then (אז) [in the future era] our mouths will be filled with laughter,’” nevertheless, the Nasi of our generation represents “Then,” because his is the eighth generation (א+ז=8), and he was the Moshiach of our generation, and therefore he demanded joy from the Chassidim etc. 3 excerpts from sichah of 10 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2026
August 21 · 11 min
יום ועש"ק פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ו
התוכן בסיום פ' בשלח נאמר "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". א' הביאורים מדוע אין חיוב דמחיית עמלק בזמן הזה הוא, דחיוב זה הוא רק כאשר כללות האומה דעמלק היא בשלימותה, ועכ"פ במציאותה, ולכן לאחרי ש"עלה סנחריב ובלבל את כל האומות" אין חיוב למחות עמלק אפי' כשיודעים דאיש פרטי זה הוא מעמלק. ועפי"ז יש לבאר כיצד אמר ר' יהושע לגר העמוני "מותר אתה לבוא בקהל" מכיון ד"כבר עלה סנחריב בלבל את כל האומות וכו'", אף שיתכן שבנוגע לאיש פרטי זה ידעו בבירור שהוא מזרע עמון וכו' – דכל זמן שבטלה כללות האומה ממציאותה לא חלים הדינים וההגבלות שישנם על אומה זו. והענין בעבודת האדם: ענינו של עמלק הוא קרירות לעניני תומ"צ – "אשר קרך בדרך", וזהו השרש ומקור לכל דבר בלתי-רצוי. ולכן יש צורך למחות את ענין הקרירות. אמנם זהו דוקא כאשר האומה היא בקיומה, היינו, כאשר האדם הוא קר וקפוא לגמרי, שאז צריך (קודם) להרחיק א"ע לגמרי לצד השני שלא יהי' בו קרירות כלל, אבל אם הקרירות אצלו הוא רק בענין אחד בלבד, אזי אין צריך למחות את הקרירות כ"א לשנותה ולהשתמש בה בנוגע לעניני עוה"ז – שהיחס אליהם תהי' באופן של קרירות. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2026 Synopsis One explanation of why the obligation to wipe out Amalek does not apply in the present era is because the obligation applies only when Amalek exists as a nation. Therefore, the obligation no longer applies after Sancheriv mixed up all the nations (even if it is known that a particular individual is of Amalekite descent). Based on this we can understand how Rabbi Yehoshua told the Ammonite convert that he was permitted to marry into the Jewish people, even though that particular individual might have known with certainty that he descended from Ammon – because once Amon as a whole ceased to exist as a nation, the restrictions applicable to that nation no longer take effect. The lesson in a person’s Divine service is as follows: The defining characteristic of Amalek is coldness toward Torah and mitzvos, as the verse states, “…asher karcha baderech…” which also means “…who cooled you off on the way…”. This coldness of Amalek is the root and source of everything undesirable, and it must be wiped out. However, this applies only when Amalek “exists as a nation,” meaning when a person is totally spiritually frozen; in such a case he must conduct himself totally on the opposite extreme, leaving no coldness remaining at all. But if a person is cold in one particular area, and warm in other areas, he does not need to eradicate the quality of coldness entirely; rather, he must redirected the coldness to its proper place – coldness toward worldly matters etc. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2026 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים * לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק
August 20 · 9 min
יום ה' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ו
התוכן הענין המיוחד דחודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל למלך שיצא מהיכל מלכותו לשדה, ומקבל את כולם שם בסבר פנים יפות וכו', וזוהי הזדמנות לבקש ממנו מה שרוצים וכו'. ומדגיש, שאח"כ חוזרים כולם איתו לעיר, אבל כאשר מגיעים להיכל המלך, הנה הכניסה אליו שם תלוי' בהכנות גדולות וכו'. ומזה מובן בנמשל: חודש אלול הוא ההזדמנות היחידה בכל השנה שהקב"ה נותן, שגם מי שמרגיש שעד לרגע שלפנ"ז הי' עדיין במצב של "שדה", ועדיין לא חדור במחשבה שנמצאים בחודש אלול! – הנה בלי שום הכנות יכול הוא "מיט איין קער" לעמוד פנים מול פניו המאירות והשוחקות של הקב"ה, ולהעביר לו הבקשה לשנה טובה, והוא מקבל זאת וכו'! מכיון שאתן עוסקות ב"עסקים" של הקב"ה – להפיץ יהדות ולתמוך במוסדות חינוך וכו', יהי רצון שתתברכו בשנה טובה ומתוקה וכו', בתוך כלל ישראל, ובפרט אלו הנמצאים באה"ק, ובקרוב ממש נזכה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול ה'תשכ"ט, להעסקניות ("ליידיס אָקזילערי") דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2026 Synopsis The Alter Rebbe illustrates the unique quality of the month of Elul with the parable of a king who leaves his royal palace and goes out to the field, where he receives everyone with a pleasant countenance and where everyone can ask him for whatever they desire. He emphasizes that afterward, the people follow the king back to the city, but once the king reaches the palace, only select individuals can obtain an audience with him, and only after extensive preparation etc. Similarly, Elul is the one opportunity in the year when every Jew – even if one feels that until a moment ago he was still in the “field” and has not yet internalized the fact that it is the month of Elul – can stand face to face with Hashem and ask Him for a good year, and Hashem receives them with a pleasant countenance and smiling face and accepts their requests. Since you are involved in Hashem’s work of spreading Yiddishkeit and supporting educational institutions, etc. – may it be Hashem’s will that you be blessed with a good and sweet year, among the entire Jewish people, especially those who are in Eretz HaKodesh, and may we very soon merit the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 20 Elul 5729 – to the Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2026 לזכות ר' אברהם יוסף וזוגתו מרת חוה שושנה שיחיו בויארסקי לכבוד יום הנישואין שלהם ז' אלול לברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגשמיות וברוחניות
August 19 · 10 min
יום ד' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ו
התוכן הוראה מיוחדת מיום מזה: 1) יום בחודש אלול: ידוע מ"ש אדה"ז בנוגע לחודש אלול שאז נמצא "המלך בשדה". כדי שגם "בשדה", בימי החול וכאשר האדם עסוק בעניני חול, לא ישכח שהוא בכל זאת קשור עם "המלך", ממה"מ הקב"ה – הנה "המלך" עצמו "יוצא" מארמונו ועיר בירתו ובא אליו ל"שדה", ועוד מראה לו "סבר פנים יפות" ו"פנים שוחקות", ועוד מצפה שיגש אליו לבקש וכו'. שכ"ז נותן לו כח לעבוד את העבודה דחודש אלול. 2) בשיעור חומש דיום ד' דפ' כי תצא נאמר "מוצא שפתיך תשמור": כאשר יהודי "שומר" את "מוצא שפתיך" שאומר מיד בתחלת היום "מודה אני לפניך וכו'" – ה"ז משפיע על ההנהגה של כל היום. א' השיחות יום ד' פ' תצא, ו' אלול ה'תשל"ט, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" שתחיינה, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2026 Synopsis (1) The Alter Rebbe writes that in the month of Elul, “the King is in the field,” meaning that even on a weekday like today, when a person is in the “field” (occupied with mundane matters), he should not forget that he is connected with the King, who leaves His palace and capital and comes to him in the field. Moreover, Hashem shows him “a pleasant countenance” and “a smiling face,” and waits for a Jew to approach Him with his requests etc. – all of which gives him the strength to carry out the service of the month of Elul. (2) The daily Chumash for Wednesday of Parashas Ki Seitzei states, “That which issues from your lips you must keep and fulfill”: When a Jew keeps “that which proceeds from his lips” during Modeh Ani at the beginning of the day, it has an effect on his behavior the entire day. Sichah of Wednesday, parashas Ki Seitzei, 6 Elul 5739 – to the campers of camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2026
August 18 · 11 min
יום ג' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ו
התוכן שיעור היומי ברמב"ם ב"ספר המצוות" הוא מצות שעטנז ומצות פאה. א' הטעמים לאיסור שעטנז הוא: צמר הוא מבעל חי ופשתים הוא מצומח ואין לערבם. ובעבודת האדם: ישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים בבחי' "צומח" (התחלת העבודה), וישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים כבר בדרגא נעלית יותר ‏–‏ "חי" או "מדבר", ואין לערב בין ב' אופני עבודה אלו אלא כ"א צריך למלא את עבודתו בהתאם לדרגתו. ועד"ז בעבודת כ"א בעצמו: ישנם ענינים שאותם צריכים לקרב ולעשותם – "מצוות עשה", וישנם ענינים שמהם צריכים להתרחק ולא לעשותם – "מצוות לא-תעשה", ואין לערב ביניהם; איסור שעטנז נוהג גם בנקבות (ולא כאלו הטועים בזה), ואפי' בנוגע לקטנים, הרי משמע ממסקנת ה"מנחת חינוך" בביאור מצוה זו שהאיסור להלביש קטנים בשעטנז אינו רק מצד כללות ענין החינוך אלא גם מעיקר הדין-תורה של שעטנז! משיחת יום ג' פ' תצא, אדר"ח אלול ה'תשד"מ להילדים והילדות דמחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2026 Synopsis Today’s Sefer HaMitzvos teaches us the mitzvos of shaatnez and peah. One of the reasons for the prohibition of shaatnez is that wool comes from a living animal, while linen comes from a plant, and they should not be mixed. In terms of a person’s Divine service: There is one mode of service for those on the level of plant life (the beginning of one’s spiritual service), and another for those who have already reached the level of animal life or human life. The prohibition of shaatnez teaches that they should not be mixed; rather, each person must fulfill his service in accordance with his own level. The same applies within a person’s own service: There are some things one must actively perform and draw himself to (the positive mitzvos) and some things from which one must refrain and distance himself (the negative mitzvos), and the two should not be mixed. Despite a common misconception, the prohibition of shaatnez applies even to women, and, based on the Minchas Chinuch, even the prohibition against dressing a child in shaatnez clothing is not merely a part of the general obligation of chinuch, but part of the Biblical law of shaatnez itself. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Seitzei, 1st day of Rosh Chodesh Elul 5744 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2026 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
August 17 · 11 min
יום ב' פ' כי תצא, ד' אלול, ה'תשפ"ו
התוכן בסיום מס' חולין: "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה [בשני דפ' כי תצא] למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר על מצות חמורות שבתורה". הקשר בין ב' בבות אלו במשנה יובן בהקדם הטעם שאין לוקחין את האם אפי' לטהר בה את המצורע, ואפי' לא ל"ציפור החי", והיינו – לכמה רגעים, ואח"כ ישלחוה! והביאור: מצות שילוח הקן קשורה עם רחמים ומובן עפ"י שכל. ועד"ז מצות טהרת המצורע שעי"ז מרבים שלום בעולם, (וכדי "לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים"). וכשב' מצוות אלו באות יחד, הנה מצד השכל של היצר יש להקדים טהרת המצורע – רחמנות על אדם, לשילוח הקן – רחמנות על בעל-חי, ולכן צוותה תורה, אדרבה, "לא ליטול אם על בנים אפי' לטהר את המצורע" "כדי לכוף את יצרו". ובהמשך להמובן מזה ש(גם) מצות שילוח הקן היא מצוה שהרגש והשכל מסייעים בזה – "מצוה קלה", אומרת המשנה, ש"אם מצוה קלה אמרה תורה למען ייטב.. ק"ו וכו'". ג' חלקים מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2026 Synopsis The final Mishna in Chullin states: “A person may not take the mother bird with the offspring even in order to purify a metzora. And if regarding an easy mitzvah that costs an issar, the Torah says [in sheini of parashas Ki Seitzei]: ‘That it may be well with you and that you may prolong your days,’ how much more so regarding the more demanding mitzvos of the Torah.” Seemingly, it would make sense to allow taking the mother for use as the living bird in the purification process, because that would last only a few moments, after which it would be sent away? The explanation is as follows: Because both mitzvos express compassion (sending away the mother bird and restoring the metzora to his home), when they coincide, human reasoning (which is influenced by the evil-inclination) would dictate giving precedence to showing compassion for a human being (purifying the metzora) over showing compassion for an animal (sending away the mother bird). Therefore, “in order to subdue one’s inclination,” the Torah commands the opposite: “A person may not take the mother bird with the offspring even in order to purify a metzora.” And this explains the connection between the two clauses in the Mishna: Since the first part of the Mishna emphasizes how easy the mitzvah of sending away the mother bird is (because both the mind and heart support it), the Mishnah continues: “And if regarding an easy mitzvah…the Torah says: ‘That it may be well with you and you may prolong your days,’ how much more so regarding the more severe mitzvos of the Torah.” 3 excerpts from farbrengen of 20 Menachem-Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2026 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
August 16 · 8 min
יום א' פ' כי תצא, ג' אלול, ה'תשפ"ו
התוכן חודש אלול יש בו מעלה מיוחדת שגם כאשר מתעסקים בעניני חול, "שדה", נמצאים ביחד עם ממה"מ הקב"ה. כידוע ביאור אדה"ז "ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה .. וכך הענין עד"מ בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו ית' בשדה". וכמו שמסיים בהמשך המשל ש"בלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו כו'", עד לארמון המלך. וענין זה מודגש אצל "צבאות ה'", שהרי אצל "איש צבא" ניכר במשך כל השנה את שייכותו למלך, ועד"ז אצל "צבאות ה'" שניכר בהם כל השנה, גם בעניני אכילה ושתי' ושינה, שהם שייכים להקב"ה, שהם מברכים על האוכל וכיו"ב. אלא שבמשך כל השנה, הנה אפי' אצלם יש חילוק בין עת לימוד התורה וקיום המצוה ובין עת האכילה ושתי' עצמם, משא"כ בחודש אלול כאשר המלך נמצא אתם גם בעניני "שדה". תקיעת שופר בחודש אלול מזכירה אודות הכתרת המלך מחדש בר"ה. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' שופטים, ד' אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים – "צבאות השם" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2026 Synopsis The Alter Rebbe illustrates the significance of the month of Elul with the parable of a king in the field: “Before he enters the city the townspeople go out to greet him and welcome him in the field…Similarly, by way of analogy, during the month of Elul they go out to receive the light of Hashem’s face,” and “when he goes to the city, they follow after him” until they reach the palace. This idea is emphasized particularly among members of Tzivos Hashem: although, as soldiers in Hashem’s Army, their connection to Hashem is apparent all year long, even in their eating, drinking and sleeping etc. (because they recite a bracha over their food etc.), there is nevertheless a difference between the time spent engaging in Torah and mitzvos, and the time spent eating and drinking. But in the month of Elul, the King is with them even when they are “in the field” (i.e. engaged in mundane matters). The sounding of the shofar during the month of Elul reminds us of the renewed coronation of the King on Rosh Hashanah. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Shoftim, 4 Elul 5745 – to day camp children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2026 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏
August 14 · 10 min
יום ועש"ק פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ו
התוכן ההוראה מהענין דראש חודש שאז הוא מולד הלבנה, היינו, שהלבנה מתחדשת ומתחילה להאיר, ומלילה לילה מתחזק אור הלבנה, אע"פ שהלבנה היא "המאור הקטן": לכל יהודי שנמשל ללבנה, ועליהם נאמר "מי יקום יעקב כי קטן הוא", ובפרט ילדי ישראל – קטנים כפשוטם, ונמצאים בלילי הגלות – נותן ה' כחות שיוכלו להאיר את העולם כולו, ולהוסיף בזה מיום ליום, ע"י "נר מצוה ותורה אור", כולל זה שמעמיד "שופטים ושוטרים" ב"שערים" שלו להשגיח שלא יכנסו דרכם ענינים בלתי רוציים – שעי"ז משפיע שגם ילד בקצה השני של העולם יתנהג כך. ובמיוחד בחודש אלול שהנהגת ה' אז היא ע"ד מלך הנמצא בשדה – שאפי' כשנמצאים ב"שדה", בזמן הגלות, שאז "ציון שדה תחרש" – יוצא ה' לשם ונמצא שם עם כאו"א באופן ד"באור פני מלך חיים". וע"י קיום הוראות הנ"ל נזכה במהרה לקיום היעוד "שהם עתידין להתחדש כמותה, "נאו"! משיחת יום ג' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"א, לילדים (ד"קרית גן ישראל") ולילדות (דמחנה "אמונה"), "צבאום השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026 Synopsis On Rosh Chodesh the moon reappears and begins shine, growing stronger from night to night. Similarly, although the verse states, “How will Yaakov (the Jewish people, who are compared to the moon) arise, for he is small,” (especially young children, who are small in the literal sense), and although they are in exile (“night”), nevertheless Hashem grants them the strength to illuminate the entire world and to increase in light from day to day. They do this through the “lamp of a mitzvah and light of Torah is light,” including by “appointing judges and officers” at one’s own “gates” to ensure that no undesirable influences enter through them. In this way they inspire other children – even at the other end of the world – to conduct themselves this way, too. Especially during the month of Elul, when “the King is in the field”: Even when the Jewish people are in the “field” of exile because “Tzion is plowed like a field,” Hashem is with them, and “In the light of the King’s countenance there is life.” By carrying out these directives, we merit the fulfillment of the promise that the Jewish people “are destined to be renewed like the moon” – and it will happen now. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Shoftim, 2nd day of Rosh Chodesh Elul 5741 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026
August 13 · 10 min
יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ו
התוכן העבודה דחודש אלול (גם) כוללת בתוכה את כל השנה הבעל"ט, כולל ימים הנוראים וימים טובים וכו'! וכמבואר בלקו"ת בד"ה אני לדודי ודודי לי, שאז נמשכות מלמעלה האהבה ויראה לכל השנה! וזהו החידוש בהמשכת הי"ג מדות הרחמים בחודש אלול על המשכת י"ג מדות הרחמים במשך כל השנה – שבחודש אלול ה"ז (גם) בנוגע לחיי הנשמה. ולכאו' אלו ענינים הכי נעליים, ואיך אפשר לכאו"א להגיע לזה, ובפרט שה"ה ימות החול?! הנה זהו מה שמבאר שם, שזהו מפני שדוקא "בימות החול" אלו בא המלך בעצמו לכאו"א, גם לנמצאים "בשדה", "וכל הרוצה" יכול לגשת אליו וכו'. ומוסיף שם עוד יותר: שגם מהנמצאים "במדבר" לגריעותא, מתחננת ומצווה ומבטיחה תורה "ובקשתם משם את ה"א – ומצאת"! – עשיית התשובה. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026 Synopsis The service of the month of Elul encompasses the entire coming year, including the High Holy Days and Yomim Tovim etc. As explained in Likkutei Torah in the maamar Ani LeDodi VeDodi Li, during the month of Elul we draw down love and awe of Hashem for the entire year. This is the unique quality of the revelation of the Thirteen Attributes of Mercy during Elul as compared with their revelation during the rest of the year: in Elul, the revelation relates not only to one’s physical life but also to the life of the soul. Seemingly, being that these are such lofty spiritual levels, how is it possible for every Jew to attain them, especially being that the days of Elul are ordinary weekdays? But the maamar explains that it is specifically during these ordinary weekdays that the King Himself comes to every Jew, even to those who are “in the field,” and whoever desires may approach Him. Moreover, the Torah pleads with, commands, and promises every Jew, even those in the lowly spiritual state of a “desert,” that “From there you will seek Hashem, your G-d, and you will find Him…” – referring to the service of teshuvah. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Re’eh, Mevorchim Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026
August 12 · 7 min
יום ד' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ו
התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים "וכי יבוא הלוי מאחד שעריך.. בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים וגו'". זאת אומרת, שכאשר כהן בא אל ביהמ"ק מתי שרוצה יכול להקריב קרבנותיו גם אם זה לא המשמר שלו. ויתירה מזו, בבואו לביהמ"ק (ברגל) יכול גם להשתתף בעבודה דשאר הקרבנות שבאים באותו זמן (עיין בפרש"י עה"פ)! וההוראה בנוגע למשכן הרוחני שבכל אחד ואחת: כאשר "נדבה רוחו אותו" לעסוק בעבודה מסויימת, אף אם זו היתה צריכה להעשות ע"י אחר, ניתנה לו הזכות לעבוד עבודה זו. משיחת יום ד', בדר"ח אלול ה'תשמ"ז, לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 Synopsis Revi’i of parashas Shoftim begins, “If a Levite comes from one of your cities…he may come whenever his soul desires to the place Hashem will choose, and serve in the name of Hashem his G-d like all his Levite brothers…” This teaches that when a kohen comes to the Beis Hamikdash, whenever he wishes, he is permitted to offer his own korbanos even if it is not the time of his designated priestly watch. Moreover, when he comes to the Beis Hamikdash (on a festival) he is allowed to join in the service of the other korbanos during that time (see Rashi). The lesson for the spiritual Sanctuary within every Jew is that when one’s spirit inspires him to undertake a particular form of Divine service – even if that task would ordinarily have been performed by someone else – he is granted the privilege of doing it himself. Excerpt from sichah of Wednesday, second day of Rosh Chodesh Elul 5747 – to summer campers For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן
August 11 · 9 min
יום ג' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו
התוכן רצונו של הקב"ה הוא שהעולם כולו יהי' דירה לו ית'. הפירוש האמיתי של "דירה" הוא ע"ד ובדוגמת דירת האדם – ששם נמצא ומתגלה בכל עצמותו, עד שגם כאשר נמצא במקום אחר ה"ה חושב אודות דירתו, שלכן, גם אז נמצא הוא – בפנימיות ובאמיתיות – בדירתו. וזהו תפקידו של יהודי – לעשות מכל ענין שבעוה"ז דירה לו ית'. והקב"ה נותן את הכחות שבכל מקום ובכל זמן – בין בסתם יום חול ובין ביום כמו יוהכ"פ – יוכל כל אחד, בתור חלק מכלל ישראל, לפעול את הענין ד"ושכנתי בתוכם" ע"ד ובדוגמת התגלות השכינה בקודש-הקדשים ביוהכ"פ ע"י עבודת הקטורת של הכה"ג! (אע"פ שאי-אפשר לדמות העבודה ברשות הרבים להעבודה של כה"ג ביוהכ"פ או יהודי בביהכנ"ס). ב' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו – ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026 Synopsis Hashem desires that the entire world become a home for Him. A true home is where a person’s essence is expressed; even when he is somewhere else, he is thinking about home, and therefore deep down that is where he really is. And this is a Jew’s mission – to turn every aspect of this world into a true home for Hashem. He empowers us to do so in every place and time; whether on an ordinary weekday or on a day like Yom Kippur, every Jew can bring to fruition the verse, “I will dwell among them” – in a way that resembles the revelation of the Divine Presence in the Holy of Holies on Yom Kippur through the service of the Ketores offered by the Kohen Gadol. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – in Yechidus Klalis for out-of-town visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026
August 10 · 11 min
יום ב' פ' שופטים, כ"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו
התוכן הוראה הנלמדת מפ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך וגו'": "שופטים" קאי על שכל התורה שבכאו"א שע"י שופט האדם א"ע וקובע כיצד עליו להתנהג, ו"שוטרים" הם איברי האדם המבצעים בפועל ממש את מה שנקבע עפ"י המשפט. הוראה מיום כ"ז בחודש: כאשר היצר בא ומפחיד את האדם, שבהיותו בעולם גדול שבו ישנם הרבה שאינם שייכים לעם-ישראל וכו', וא"כ הוא במצב של "צרה" – באה ההוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי "שיר המעלות אל ה' בצרתה לי ויענני" – גם במצב של "צרה" אסור ליהודי ליפול ברוחו, כי ה' נמצא אתו, ובודאי "קראתי ויענני" – ה' ממלא את בקשותיו. והוודאות בזה הוא עד כדי כך שזה נאמר באופן ד"שיר המעלות", ומזה מובן גם שכשנמצאים בחשכת הגלות, צרה הכי גדולה, הנה ע"י "קראתי" – ששרים אודות "משיח נאו", הנה "ויענני" – תיכף ומיד בא משיח צדקנו. משיחת יום ב' דפ' שופטים, כ"ז מנחם-אב ה'תשמ"ב, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2026 Synopsis Parashas Shoftim begins, “You must appoint judges and officers for yourselves…”: “Judges” refers to the Torah-reasoning with which a Jew judges himself and determines how to conduct himself. “Officers” refers to the limbs that carry out the “judgment” in practice. The lesson from the 27th day of the month: The yetzer-hara may try to frighten a Jew by telling him that he is outnumbered by those who don’t follow the Torah or don’t belong to the Jewish people etc. But today’s Tehillim begins: “A Song of ascents. I have called out to Hashem in my distress, and He answered me.” Meaning, even when a Jew is in a state of distress, he must not be discouraged because Hashem is with him, and it is absolutely certain that if one calls, He answers. And this is so certain that it is expressed in a “song” and “ascent” – joyously and rising higher and higher. Similarly, even in the darkness of exile (the greatest possible distress), when we call out by singing Moshiach Now, “He answers us” with the coming of Moshiach Tzidkeinu. Excerpt from sichah of Monday, parashas Shoftim, 27 Menachem-Av – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2026 לזכות יוסף יצחק בן רחל לאה שי' שפירא ליום ההולדת שלו כ"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות
August 9 · 11 min
יום א' פ' שופטים, כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ו
התוכן ישנם כאלו המנצלים חודש אלול להטיף מוסר לבנ"י ש"כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה"! ועאכו"כ בחודש אלול ש"המלך בשדה" דרושה זהירות לא לדבר דברים קשים על בנ"י ח"ו אלא ללמד זכות עליהם, שעי"ז ילמדו זכות עליו.. והרי הוא זקוק לרחמי הקב"ה שלא יביט על הנהגתו במשך השנה באופן של "רודף שלמונים" ורדיפת כבוד וכו' – ואעפ"כ לא מצא זמן אחר לדבר דברים קשים על בנ"י אלא בחודש אלול דוקא, ומנצל לזה את הזמן שהתאספו יחד לשמוע דבר ה'! ומה שטוען שיכול להיות שהקב"ה הטיל עליו את התפקיד לומר מוסר... הנה הבחינה בדבר מובנת עפ"י הסיפור שמביא הצ"צ בד"מ אודות ר' מענדל בארער שלא הי' אומר מוסר אא"כ היו נותנים לו נדבה, מכיון שבעצם אין מקום לומר מוסר לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אלא דמכיון שמצוה עליו לפרנס ב"ב, וה' הזמין לו בהשג"פ פרנסתו ע"י אמירת מוסר, אזי אין לו ברירה ומוכרח לומר מוסר. אבל להמתין ולצפות מתי יבוא כבר חודש אלול ויוכל להטיף מוסר לבנ"י – מצב כזה לא הי' לעולמים!! משיחת יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2026 Synopsis There are those who take advantage of the month of Elul to rebuke other Jews etc., but who are they to do so when the Jewish people are considered “the apple of the eye of the Holy One, blessed be He”?! One must be careful not to speak harshly about Jews chas v’shalom, especially in the month of Elul, when one should judge Jews favorably so that he himself will be judged favorably, especially one who needs Hashem to overlook his conduct of chasing after honor and “pursuing bribes” throughout the year etc. Yet they specifically choose the month of Elul to speak harshly of Jews, taking advantage of an occasion when people gather to be inspired etc. And if one argues that Hashem has assigned him this task of delivering rebuke – he should learn from a story the Tzemach Tzedek writes in Derech Mitzvosecha: Reb Mendel Barer was gifted with oratory skills, and when he traveled to Jewish communities, he would be asked to deliver mussar. But he would agree only on condition that he was paid for it. He explained: Really, there is no basis for rebuking Jews, who are the only child of Hashem. Nevertheless, since he has an obligation to support his family, and Hashem arranged by Hashgacha Pratis that his livelihood should come through delivering musar, he has no choice but to do so. But to wait and look forward to the month of Elul so that one can rebuke other Jews is unheard of. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Re’eh, 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2026 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן
August 7 · 9 min
יום ועש"ק פ' ראה, כ"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ו
התוכן כשנכנסים לעש"ק מבה"ח אלול יש לעורר אודות התחלת העבודה דחודש אלול – "אני לדודי ודודי לי", שזהו ענין כללי הנוגע לכל פרטי עבודת האדם. ומכיון שכדי שיהי' "ודודי לי" ה"ז תלוי ב"אני לדודי" כדבעי, יש לנצל כדרוש את ימי ההכנה לש"ק; הקשר דפ' ראה לגאולה כי אז תהי' לימוד התורה באופן של ראי', "והיו עיניך רואות את מוריך"; הסיום בשליחות מצוה לצדקה, שקשורה ביציאה מן הגלות – "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה". ויה"ר שיקויים מיד מ"ש "ראה אנכי נותן לפניכם וגו'". שיחת כ"ג אור לכ"ד מנחם-אב, אור לעש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2026 Synopsis Erev Shabbos Mevorchim Elul is a time to think about the month of Elul and the service of Ani l’dodi v’dodi li, which is a general principle that encompasses every aspect of a person’s Divine service. Since “my Beloved is mine” depends upon the first part of the verse, “I am my Beloved’s,” the days leading up to this Shabbos should be utilized properly. The connection between parashas Re’eh (“See…”) and the Redemption is that when Moshiach comes, we will study Torah in a manner seeing, as it is written: “…and your eyes will see your Teacher.” We will conclude by appointing everyone as a shliach for tzedakah, which hastens the Redemption, as the verse states, “Tzion will be redeemed with justice, and her captives with tzedakah.” May it be Hashem’s will that we immediately merit the fulfillment of the verse, “See, I am setting before you today....” Sichah of Thursday night, 24 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2026 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מרת שושנה בת גיטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
August 6 · 6 min
יום ה' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ו
התוכן חמישי דפ' ראה מתחיל עם "עשר תעשר וגו'", דקאי על כללות ענין המעשרות, שזהו כללות ענין הצדקה. כללות ענין הצדקה פועל אחוה ושלום בין אדם לחבירו, שעי"ז נפעל ענין האחוה ושלום בכללות עם ישראל, וכאשר עם ישראל נמצא במצב של אחוה ושלום, הנה אפי' אם מעמדם ומצבם הם שלא כדבעי, מ"מ הולכים למלחמה ונוצחין – הן בנוגע למלחמה עם היצה"ר והן בנוגע למלחמה כפשוטה, ובאופן ששוללים מלכתחילה את האפשרות לענין של מלחמה וכו'. "עת רצון" זה קשור גם עם ההכנה לחודש אלול, שאז, כמ"ש אדה"ז בלקו"ת פ' ראה, נמצא "המלך" לידו, אפי' אם הוא במצב של "שדה" (ברוחניות), שזה פועל שינוי עיקרי בכללות ההנהגה וכו'. משיחת יום ה' פ' ראה, ז"ך מנחם-אב ה'תשמ"א ‏–‏ "תענית שעות", בבית הכנסת לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2026 Synopsis Chamishi of parashas Re’eh begins with the verse, “You must tithe...,” an expression of tzedakah, which brings peace and unity between one person and another and among the Jewish people as a whole. When the Jewish people are united, even if their spiritual state is not as it should be, they are victorious in battle, both in physical battle and in the battle against the yetzer hara, and moreover, their victory is such that the whole possibility of war is precluded from the outset. This Time of Favor is also associated with the preparation for the month of Elul, when “The King is in the field,” meaning Hashem is close to a Jew even if he is in the spiritual state of a “field,” and Hashem’s closeness causes a fundamental change in one’s overall conduct (as the Alter Rebbe writes in Likkutei Torah on parashas Re’eh). Excerpt from sichah of Thursday, parashas Re’eh, 27 Menachem-Av 5741 (designated a partial fast day) – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2026 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

Showing 1–20 of 34 episodes