הפודקאסט של עמרי פלד

עמרי פלד

קשה הלבד הזה. בדרך כלל אני טוב איתו אבל אז מגיע יום של חורף באמצע הקיץ ואני חוזר לנקודת ההתחלה. יש לי בארון יותר מידי קפוצ׳ונים שאני לא לובש וכל פעם שאני בא לסדר, קופץ לי לראש הרגע שהיא יוצאת מהמקלחת עם שיער רטוב, לוקחת מהארון את הקפוצ׳ון הירוק של גאפ שלא לבשתי שנתיים ובאה להתכרבל מול הדוקו של איימי שבמילא ראינו כבר שבע פעמים. שמונה אם סופרים את הדייט הראשון. בא לי להתאהב כבר ברור שבא לי. אין לי כח יותר לעמוד שעה וחצי בפקקים רק כדי לחזור לדירה ריקה. בא לי לכתוב מכתבי אהבה למישהי אחת, נמאס לי לכתוב אותם לכל העולם. העולם לא יבין. הוא לא יכול להבין. אבל אז ברגע האחרון של היום אני מתעשת, מדליק את הקטורת שעל השולחן, לוקח דפדפת שורות צהובה ומבין שאם אני עדיין לבד כנראה יש לי עוד שיעורים לעבור עם עצמי, יש לי עוד פרקים לכתוב ביומן. אני מתעשת ומבין שאני לא מאשר לעצמי לקבל את האהבה הזאת מבחוץ, כי אני עדיין לא אוהב את עצמי מספיק מבפנים. עדיין.

Play

Open in

20 episodes
weekly
Avg 1 hr 18 min
Hebrew

Episodes 20

Newest Oldest Longest

All20 Unplayed20 In progress0 Played0

S1 · E171
Tuesday · 55 min
מלחמת המינים: למה גברים ונשים כבר לא מצליחים להיפגש? | רן שריג
למה בתקופה שבה כולנו מדברים על זוגיות, מודעות ואינטימיות, נעשה קשה כל כך לבנות מערכת יחסים ולהישאר בתוכה? נפגשתי עם רן שריג לשיחה ישירה על המשבר שמתחולל כיום בין גברים לנשים. דיברנו על אחוז הגירושים הגבוה, על נשים שיוזמות את רוב הליכי הפרידה, על גברים שאיבדו את תחושת התפקיד והנחיצות שלהם, ועל דור שלם שמגיע אל האהבה כשהוא מותש, חשדן ומלא בחרדת ביצוע. רן טוען שנשים התקדמו בעשורים האחרונים מבחינה כלכלית, מקצועית ותודעתית, בזמן שגברים רבים נותרו מבולבלים ביחס לזהות ולתפקיד שלהם. אבל השיחה אינה ניסיון להאשים צד אחד. היא עוסקת בעסקה ששני הצדדים כבר אינם בטוחים שכדאי להם להיכנס אליה. נשים אינן מוכנות לשאת לבדן גם את התפקידים הישנים וגם את דרישות העולם החדש. גברים מרגישים שפחות זקוקים להם, אך עדיין מצפים מהם לשלם את המחירים הישנים של הגבריות. דיברנו גם על פורנו, אפליקציות היכרויות, רשתות חברתיות והאופן שבו הפכנו בני אדם לרשימת קריטריונים. במקום להיפגש באמת, אנחנו מגיעים לדייט כמו לראיון עבודה. במקום להיות נוכחים בתוך הקשר, אנחנו יושבים זה לצד זה ושוקעים בשני פידים נפרדים. בחלקה השני של השיחה ניסינו להבין מה עדיין יכול להציל את האהבה. דיברנו על זוגיות כהזדמנות לתיקון פצעי הילדות, על אינטימיות כיכולת להיות חלש ליד אדם אחר, ועל האפשרות לבחור בבן או בת הזוג גם כשהם כבר אינם גורמים לנו להרגיש כפי שקיווינו. אולי זו השאלה האמיתית של הפרק: האם אנחנו מחפשים אדם לאהוב, או אדם שיגרום לנו לאהוב את עצמנו?
S1 · E170
September 8 · 1 hr 10 min
אל תיכנסו לראש השנה בלי לשמוע את השיעור הזה | משה שרון
בראש השנה לא נשאלת רק השאלה מה עשינו בשנה החולפת, אלא שאלה יסודית יותר: האם אנחנו ממלאים את התפקיד שלשמו קיבלנו חיים. לפי האדמו״ר מסלונים, הדין של ראש השנה אינו מסתכם בחלוקה בין צדיקים לרשעים. האדם נדרש לברר האם הוא משתמש בכישרונות שניתנו לו כדי להוציא את השליחות שלו לעולם. כלומר עצם זה שקיבלנו שנה נוספת זה אומר שהקב״ה עדיין מאמין בנו, שבשנה הבאה נממש את השליחות שלנו. בשיחה עם משה שרון ניסינו להבין את המהלך השלם של חגי תשרי: חודש אלול מוקדש לבירור הרצון, ראש השנה מעביר את הרצון אל המחשבה ומבקש מן האדם לבנות לעצמו ראש שונה, ביום כיפור המחשבה מקבלת דיבור באמצעות הווידוי והתפילה ובסוכות היא יורדת אל המעשה. כך נוצרת קומה שלמה של רצון, מחשבה, דיבור ומעשה. דיברנו גם על משמעות ההמלכה וזו אולי התובנה הגדולה שיצאתי איתה: הקב״ה לא זקוק שנכתיר אותו למלך. ההמלכה היא עבורנו. כדי שנכניס אותו אל המקומות שבהם אנחנו רגילים לפעול כאילו המציאות מתחילה ונגמרת בנו: בזוגיות, בכסף, בכעס, באכילה וביחס שלנו לאנשים אחרים. מכאן הגענו להמתקת הדינים. בקשת הסליחה אינה ניסיון לשכנע את אלוהים לסלוח, אלא דרישה מן האדם להיעשות בעצמו מסוגל לסליחה. האופן שבו אנחנו דנים אחרים נעשה לאמת המידה שבתוכה אנחנו חיים. ראש השנה מזמין אותנו לברר מה אנחנו באמת רוצים, על מי אנחנו עדיין מחזיקים דין, והאם השנה שקיבלנו תהפוך לעוד שנה שחלפה או לשנה שבה מילאנו את הסיבה שבגללה אנחנו כאן.
S1 · E168
September 1 · 1 hr 58 min
על מה באמת הבחירות? שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳
אירחתי את שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ לשיחה על הייעוד של מדינת ישראל ועל הקשר שבין השיבה לארץ לבין השיבה לסיפור היהודי. השאלה שהניעה את השיחה אינה רק כיצד נשמור על המדינה, אלא איזו חברה אנחנו מבקשים לבנות בה, ומה היא נועדה להביא לעולם. איך אמורה להיראות מדינה יהודית בעיניים של סמוטריץ׳? בשיחה עלתה תפיסה שלפיה הקמת המדינה אינה נקודת ההתחלה של הסיפור שלנו, וגם אינה נקודת הסיום שלו. היא האפשרות לשוב ולממש בחיים לאומיים את מה שנשמר במשך דורות בלימוד, בתפילה ובציפייה: לבנות חברה שהכלכלה, הביטחון, התרבות והיחסים בין אנשיה מבטאים תפיסה של מוסר, צדק ואחריות. מתוך המבט הזה, השגשוג החומרי אינו נפרד מן הייעוד הרוחני. הוא מאפשר לו לקבל צורה ממשית בחייה של מדינה. סמוטריץ׳ חוזר למשל הכרם שבספר הכוזרי כדי להסביר מדוע התהליך הזה קשור דווקא לארץ ישראל. כשם שהגפן זקוקה לקרקע המתאימה לה, כך, בתפיסתו, העם זקוק לארצו כדי להביא את כוחותיו לידי מימוש. הארץ אינה רק המקום שבו אפשר להתגונן מפני רדיפות. היא המקום שבו עם ישראל יכול לפתח חיים עצמאיים ולברר מה יש לו לתת לאנושות. מכאן עולה גם שאלת השותפות בין חלקי העם. אם יש למדינה ייעוד משותף, ההבדלים בינינו אינם בהכרח מכשול בדרך אליו. בניין הרוח, פיתוח הכלכלה, היצירה וההגנה על הארץ יכולים להיתפס כתרומות שונות לאותה משימה. מתחת לשיחה נמצאת ההבחנה בין הזכות להיות כאן לבין האחריות הנובעת ממנה. החזרה לארץ אינה מסתיימת בהשגת ריבונות; היא מחייבת לברר למה הריבונות תשמש. מה פירוש להיות אור לגויים כשמנהלים מדינה, ואיך הופכים את הזיכרון היהודי מתשובה לשאלה מאין באנו לתביעה ביחס לחברה שאנחנו בונים כאן ולדרך שבה נחיה יחד.
S1 · E167
August 26 · 43 min
אלעד בן אלול: בשביל מה אלוהים ברא אותנו? | הכנה לראש השנה
ראש השנה נתפס בדרך כלל כיום של התחלות, בקשות והחלטות לשנה הבאה. השיחה עם אלעד בן אלול ביקשה להגיע אל השאלה הקודמת לכל אלה: לשם מה העולם נברא, ומה תפקידו של האדם בתוך הבריאה. דיברנו על האפשרות שהעולם כולו אינו התכלית אלא התפאורה של מערכת יחסים. השפע, הטבע, הכסף, הארץ ואפילו החיים עצמם מקבלים משמעות רק כאשר הם נעשים אמצעים שדרכם האדם מזהה את מי שנתן אותם. בדומה לחתונה שאיבדה את משמעותה לאחר שהכלה הסתלקה, גם הבריאה נעשית אוסף של חפצים חסרי תכלית כאשר האדם אינו נענה לקשר שלשמו נבראה. מתוך כך ניסינו להבין את פעולת ההמלכה של ראש השנה. אלוהים אינו זקוק לאדם כדי להתקיים, אבל המלכות אינה יכולה להתגלות ללא מי שבוחר במלך. האדם נברא כנפרד כדי שהאחדות עם הבורא לא תהיה מצב כפוי אלא תוצאה של בחירה. לכן יראת שמיים אינה רק פחד או ציות. היא היכולת לראות את נוכחותו בתוך מה שנראה עצמאי, מקרי וגשמי. השיחה נגעה גם במשמעות העמוקה של התשובה. חרטה המבוססת על פחד מעונש עדיין משאירה את האדם במרכז. הוא מצטער משום שהחטא פגע בו. תשובה עמוקה מתחילה כאשר השאלה משתנה: לא מה יקרה לי בגלל מה שעשיתי, אלא במי פגעתי ומה התרחש בתוך הקשר. החטא חמור לא רק מפני שהוא מזיק לאדם, אלא מפני שהוא מבטא חיים שבהם האדם הפסיק לראות את הבורא. לכן השאלה של ראש השנה אינה רק אם ניכתב בספר החיים. השאלה היא בשביל מה אנחנו מבקשים להמשיך לחיות. האם כדי לצבור עוד חוויות, הישגים ורכוש, או כדי להשתמש בחיים שניתנו לנו לשם הדבר היחיד שנותר בידינו: לראות את אלוהים, לבחור בו ולהפוך את העולם למקום שבו מלכותו יכולה להתגלות.
S1 · E166
August 16 · 1 hr 6 min
מנהל עמותה במסר חריף: לפני שאנחנו מתקנים את האחר אנחנו צריכים לתקן את עצמנו | אמיר בר חיים
בפרק החדש אירחתי את אמיר בר חיים, שבנוסף להיותו מנהל עמותת אלין בית נועם הוא גם חבר ילדות שלי. העמותה מפעילה מרכז יום עבור אנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית ופיזית מורכבת ופועלת לקידום השתלבותם בחברה. השיחה נגעה בפעילות של העמותה, אבל השאלה העמוקה שעלתה ממנה הייתה כיצד החברה קובעת מי יכול להשתייך אליה. אנחנו רגילים להתייחס למוגבלות כתכונה של האדם: הגוף שלו אינו מתפקד באופן המקובל, התקשורת שלו איטית או שהוא זקוק לאחרים כדי לבצע פעולות בסיסיות. אלא שהמוגבלות נוצרת גם מתוך חברה שתוכננה עבור אדם עצמאי, מהיר ויעיל, ומרחיקה מתוכה את מי שאינו עומד בתנאים האלה. דרך הפעילות של העמותה התברר כי לא מספיק לספק לאדם טיפול סיעודי ולאפשר לו להתקיים. בני אדם זקוקים למסגרת, למערכות יחסים, ליכולת להשמיע קול ולסיבה לקום בבוקר. ההבדל בין טיפול לבין חיים בעלי משמעות נמצא בדיוק במרחב הזה. דיברנו גם על המודל החברתי של מוגבלות, שאינו מבקש לתקן את האדם אלא לשנות את החברה שסביבו. על הצורך לבנות מרחבים שמתאימים מלכתחילה לאנשים שונים, במקום לייצר עבורם כניסה צדדית. ועל האופן שבו המפגש עם אדם שזקוק לשתי דקות כדי לומר מילה אחת חושף את חוסר הסבלנות של החברה הרגילה. האם מוגבלות נמצאת באדם או בסביבה שנבנתה בלעדיו? מדוע המדינה מממנת קיום אבל לא בהכרח חיים בעלי משמעות? מה המתנדב מקבל מהאדם שהוא מגיע לעזור לו? האם אפשר לבנות חברה שאינה מודדת אדם לפי עצמאותו ותפוקתו? ומה צריך להשתנות כדי שאנשים עם מוגבלות לא יידרשו עוד לחיות בשוליים?
S1 · E165
August 3 · 51 min
האם הדור שלנו מוכן לגאולה? | הרב יובל אשרוב
הרב יובל אשרוב חוזר לפודקאסט בפעם השנייה, לשיחה שמנסה לברר מהי גאולה בלי להסתפק בתיאורים של משיח, ניסים או שינוי היסטורי. הטענה המרכזית בפרק היא שגאולה איננה מעבר למקום אחר, אלא חזרה של האדם אל המקור שלו. לכן הגלות העמוקה ביותר אינה גלות גיאוגרפית, אלא מצב שבו אדם חי מתוך תפיסות מצומצמות, מזהה את עצמו עם הגוף, עם האגו ועם הצורך בסיפוק מיידי, ואינו מכיר את הכוחות שפועלים בתוכו. מתוך ההגדרה הזאת השיחה עוברת מן האדם היחיד אל החברה הישראלית. הפירוד הפוליטי, המאבק על שליטה, המשבר בזוגיות והשנאה בין קבוצות מוצגים כביטויים שונים של אותו עיקרון: הרצון של כל אדם להיות זה שקובע. לפי הרב אשרוב, הגאולה אינה יכולה להופיע בתוך מציאות כזאת, משום שהכלי שמסוגל להכיל אותה הוא חיבור ממשי בין חלקי העם. שוחחנו על דמותו של המשיח, על הקשר בין ענווה ליכולת להנהיג, על הנשמה הכללית המשותפת לעם ישראל ועל האפשרות שהמשיח לא יכפה סדר חדש, אלא ילמד את בני האדם לראות את המציאות באופן אחר. מכאן עולה אחת הטענות המעניינות בפרק: הטכנולוגיה, האינטרנט והבינה המלאכותית אינם בהכרח ניגוד לגאולה. הם מרחיבים את גבולות התודעה ומרגילים את האדם לכך שדברים שפעם נחשבו בלתי אפשריים יכולים להתרחש.אבל הרחבת התודעה אינה מספיקה. אור ללא כלי מסתלק במהירות. לכן המבחן של הדור אינו כמה ידע, כוח וטכנולוגיה הוא מסוגל לייצר, אלא האם הוא מסוגל להפוך אותם להשפעה, לאחדות ולידיעת אלוהים. הגאולה, במובן הזה, כבר מתחילה. השאלה היא האם אנחנו מכינים לה מקום.
S1 · E164
July 30 · 1 hr 4 min
האם אפשר לומר תודה כשהבן שלך בשבי? | שלי שם טוב
שלי שם טוב, אמו של עומר שם טוב, חוזרת אל הרגע שבו ראתה לראשונה את הסרטון שהוכיח כי בנה נחטף לעזה, ואל 505 הימים שבהם משפחתה נדרשה לחיות בתוך מציאות שאין בה ודאות, שליטה או אפשרות לדעת מה יביא איתו היום הבא. השיחה נגעה בדרך שבה משבר קיצוני חושף כוחות שלא הכרנו בעצמנו, אבל גם בהבחנה בין כוח לבין הדחקה. שלי מתארת כיצד אפשרה לעצמה להתרסק, אך תחמה את ההתרסקות בזמן, וכיצד החליפה בהדרגה את השאלה “למה זה קרה לי?” בשאלה “מה נדרש ממני עכשיו?”. מתוך השאלה הזאת צמחו הפעילות למען החטופים, התמיכה במשפחות אחרות, ההתנדבות עם חיילים פצועים והחיבור העמוק יותר שלה לתפילה ולאמונה. דיברנו על האור שנשאר דולק בחדרו של עומר במשך כל תקופת השבי, על היכולת לומר “מודה אני” גם כשהבן נמצא בעזה, ועל התפילה כחוויה שבה האדם אינו מקבל בהכרח תשובות, אבל מרגיש שהוא מוחזק. שלי מסבירה מדוע לא מספיק לבקש מאלוהים, אלא צריך גם לשאול אותו מה הוא רוצה מאיתנו. בחלקה השני של השיחה דיברנו על מה שמתרחש לאחר החזרה. דווקא כשהמאבק מסתיים והגוף מרשה לעצמו לשחרר, מופיעים הבכי, החרדה והטריגרים. החזרה הביתה אינה מוחקת את השבי, והשמחה מתקיימת לצד אשמת הניצול והכאב על משפחות שקיבלו סוף אחר.
S1 · E163
July 21 · 52 min
איך נדע לזהות את המשיח כשהוא יגיע? | הרב קובלסקי חלק ב׳
בשיחה השנייה עם הרב קובלסקי ניסינו להבין כיצד חז״ל מתארים את התקופה שלפני הגאולה, ומה נדרש מאדם שמבקש לשמור על אמונה, יציבות ויכולת מוסרית בתוך עולם שבו המבנים הישנים הולכים ומתפרקים. השיחה נפתחה במושג „חוצפה יסגא”, לא רק כחוסר נימוס, אלא כאובדן היכולת להתבטל בפני דבר גדול ממני. הרב קובלסקי קושר בין היחלשות הכבוד להורים, לזקנים, למורים ולבני אדם בכלל, לבין תפיסה שבה האדם אינו מרגיש עוד מחויבות לאיש מלבד עצמו. מתוך כך חזרנו לסיפור קמצא ובר קמצא ובחנו את חורבן הבית לא כאירוע שהתחיל משנאה מופשטת, אלא מכישלון אנושי ממשי: אדם מושפל לעיני הציבור, ואיש מן הנוכחים אינו עוצר את ההשפלה. חלק מרכזי בפרק נגע בטענה שכל יהודי הוא חלק מנשמה אחת. לפי התפיסה הזאת, המפגש עם אדם אחר איננו מקרי, והנפילה או ההצלחה שלו אינן זרות לי. השאלה איננה רק האם אני נמנע מלשמוח בכישלונו, אלא האם אני מסוגל לשמוח באמת בטוב שקיבל. דיברנו גם על דברי חז״ל: „אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים”. הרב קובלסקי מציע לקרוא את המשפט לא כהכרזה של ייאוש, אלא כהוראה מוקדמת: לא לחכות שהמערכות יקרסו כדי לפנות אל אלוהים. בחלק האחרון למדנו את פרק ב׳ בתהילים, „למה רגשו גויים”, כפרק על חרדה, אמונה ודיבור פנימי. הפרק מבקש לעבור מדתיות טכנית לקשר רגשי, מתפילה הנאמרת מתוך הרגל לדיבור ממשי עם אלוהים, ומהישרדות אישית לאחריות כלפי העם כולו.
S1 · E162
July 7 · 1 hr 14 min
מומחה הקבלה במסר מרתק על בריאת העולם! הרב אדם סיני
הרב אדם סיני הגיע לפודקאסט בפעם השנייה, והפעם השיחה נגעה ברובד הרוחני של בריאת העולם. לא דרך השאלה הפשוטה איך נוצר החומר, אלא דרך השאלה מה בכלל נברא. השיחה נפתחה בפסוק הראשון בתורה, “בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ”, ובקריאה הקבלית שלפיה הבריאה איננה מתחילה בעולם הגשמי אלא ברצון. לפי הרב סיני, העולם החומרי הוא רק לבוש חיצוני לרעיון פנימי. כמו שבית אינו רק קירות אלא ביטוי של רעיון, כך גם הבריאה איננה רק שמים, ארץ, זמן וחומר, אלא מבנה שמבטא תכלית רוחנית. דיברנו על ההבדל בין ההסבר המדעי של המפץ הגדול לבין השאלה הקבלית על מקור הרצון, על משמעות הצמצום, על הרצון לקבל, על שבירת הכלים, ועל “והארץ הייתה תוהו ובוהו” כתיאור של רצון לא מבורר. הרב סיני הסביר שההסתרה אינה תקלה אלא תנאי לעבודה. העולם מעלים את האור כדי לאפשר לאדם לבחור, להתאמן, לברר את רצונותיו, ולהפוך קבלה לאהבה. מתוך זה עלתה גם שאלה רחבה יותר על התורה: האם היא באה לספר לנו היסטוריה, לתאר פיזיקה עתיקה, או ללמד את האדם איך לארגן את נפשו. השיחה נוגעת במתח שבין גוף לנפש, בין מדע לקבלה, בין רצון לתכלית, ובין בריאה כאירוע שהתרחש בעבר לבין בריאה כתהליך שמתרחש באדם עצמו.
S1 · E161
June 27 · 1 hr 19 min
למה כל יהודי צריך ללמוד זוהר? הרב קובלסקי בשיחה שכל יהודי צריך לשמוע
השיחה עם הרב קובלסקי מציגה שיטה פשוטה מאוד ללימוד יהודי יומי, אבל לא במובן של הספק או סגולה. שלושת הספרים שהוא מדבר עליהם, זוהר, תהילים וחובת הלבבות, אינם שלושה תחומים שונים, אלא שלושה אופני עבודה על האדם. הזוהר פותח את השיחה דרך דמותו של רבי שמעון בר יוחאי. לא רק כספר סוד, אלא כמבט שמפרק את היחס החיצוני למציאות. רבי שמעון רואה מה עומד מאחורי הכוח, השלטון, המעמד וההצלחה. הקריאה בזוהר, גם לפני הבנה מלאה, אמורה להזיז באדם את נקודת המבט. פחות תגובה למציאות כפי שהיא נראית מבחוץ, ויותר ניסיון לזהות את השורש הפנימי של הדברים. תהילים הוא הכלי השני, אבל לא כקריאה אוטומטית של פרקים. הרב קובלסקי מציע לקרוא כל פרק כתיעוד של משבר. דוד המלך לא כותב מבחוץ. הוא כותב מתוך רדיפה, בושה, דחייה, פחד וחוסר ודאות. לכן בכל פרק צריך לחפש ארבעה דברים: מה המשבר, איך דוד עבר אותו, מה האדם יכול ללמוד מזה על עצמו, ואיפה נמצאת הבקשה האישית שמונחת בתוך המילים. הכלי השלישי הוא חובת הלבבות, ובעיקר שער הביטחון. כאן השיחה עוברת מהכאב אל המנוחה. ביטחון איננו מחשבה שהכול יסתדר לפי רצוני, אלא היכולת לא להיות תלוי לחלוטין בבשר ודם, במנהיג, בכסף, בהצלחה או באישור חיצוני. האדם עדיין פועל, אבל הוא לומד לא להישען על הפעולה עצמה כמקור החיים שלו. שלושת הכלים האלה יוצרים סדר: הזוהר משנה את המבט, תהילים מלמד לעבוד עם הכאב, וחובת הלבבות בונה מנוחת נפש. כנסו לאתר תן חלקנו שם תוכלו למצוא חוברת חודשית שמכניסה אור ומשמעות לכל יום, עם קטעי לימוד נגישים מהזוהר, גמרא, משנה, הלכה ותלמוד ישראלי ועוד. האתר: https://campaigns.veten.co.il/01
S1 · E160
June 18 · 1 hr 30 min
“אני מדבר עם אלוהים ומתבייש” - רועי קורנבלום- פרק 160
בפרק 160 אירחתי את רועי קורבנלום לשיחה על יצר, אמונה, התמכרות, תפילה, אחריות, שמחה והקושי הפשוט ביותר של האדם: לפגוש את עצמו בלי לברוח. השיחה נפתחה מהמקום שבו החיים הרוחניים לא נראים נקיים ומסודרים. אדם מתחיל לשמור שבת, מניח תפילין, מנסה להתפלל, אבל עדיין נמשך לסיגריה, למסיבה, לאלכוהול, לפורנו, ללשון הרע, להרגלים שמחזיקים אותו בתוך הגוף הישן שלו. לא מתוך כפירה, אלא מתוך קרע. חלק אחד כבר רוצה קדושה, וחלק אחר עדיין צריך עוד משהו כדי לשכוח את זה. מתוך המקום הזה דיברנו על היצר לא כאויב חיצוני, אלא ככוח שמגלה לאדם איפה הוא עדיין לא בן חורין. רועי דיבר בכנות על הרגע שבו אדם יודע שמשהו כבר לא מדויק לו, ובכל זאת ממשיך לעשות אותו. על הפער בין אשמה לאחריות. על הרצון להיות אדם טוב, ועל הפחד לגלות שהשינוי דורש יותר מהצהרה יפה. דיברנו גם על תפילה. לא כתנועה דתית מנומסת, אלא כניסיון לדבר עם אלוהים דווקא מהמקום הלא פתור. מהמקום שבו אדם לא מרגיש נקי, לא מרגיש יציב, ולא מצליח להחזיק את הסיפור שהוא מספר על עצמו. אחד הצירים המרכזיים בפרק הוא ההבנה שהתגברות אינה מחיקה של הרע, אלא היכולת לראות אותו ועדיין לבחור אחרת. משם הגענו לשבת, לשמחה, למחשבה, לתיקון פנימי, ולשאלה האם אדם באמת רוצה להשתנות, או רק רוצה להרגיש שהוא כבר השתנה. בפרק דיברנו על השאלות: למה אדם ממשיך לעשות דבר שהוא יודע שכבר לא מדויק לו? מה ההבדל בין אשמה לאחריות? האם יצר הוא כישלון או חומר הגלם של ההתגברות? למה קשה כל כך להתפלל באמת? והאם שמחה מתחילה רק כשאדם מסכים לתקן את המחשבה שלו?
S1 · E159
May 28 · 1 hr 11 min
״אין זכות קיום לחילוני בלי החרדי״- דולב דוידוביץ׳- פרק 159
למה החברה החרדית נבנתה כחומת מגן מול העולם החילוני, ומה המחיר שהחרדים עצמם משלמים עליה? בפרק הזה ישבתי לשיחה עם דולב דוידוביץ׳ על אחת הסוגיות הכי נפיצות בישראל: היחסים בין חרדים לחילונים והדרך שבה שני הצדדים מעצבים אחד את השני כבר עשרות שנים. דיברנו על איך נראית מערכת החינוך החרדית מבפנים, מה באמת יודעים נערים חרדים על המדינה, על הצבא ועל החברה הישראלית, ואיך נראה המפגש שלהם עם העולם החיצוני. דולב מסביר למה בעיניו החרדיות היא לא רק אמונה אלא אסטרטגיה שנולדה מתוך פחד מהחילון ומתוך ניסיון לייצר “מרחב סטרילי” בלי טיקטוק, בלי חילולי שבת ובלי תרבות מערבית. ניסינו להבין האם הבידול החרדי הצליח או דווקא יצר משבר חדש. האם אפשר לשמור על קדושה בלי להתנתק מהמציאות? האם צעירים חרדים באמת מנותקים כמו שהחילונים חושבים? ולמה דולב טוען שהאנשים שסובלים הכי הרבה מהמערכת החרדית הם החרדים עצמם. דיברנו גם על השפעה ברשתות, על עולם הקירוב, על חוזרים בתשובה, ועל הפער בין האופן שבו חילונים מדמיינים חרדים לבין מה שקורה בפועל בתוך הישיבות והסמינרים.
S1 · E158
May 20 · 1 hr 26 min
ספי גדלצהלר מפרק את עולם הרוחניות המודרני- פרק 158
למה אנשים מדברים בלי סוף על רוחניות, אלוהים ותודעה ועדיין מרגישים ריקים מבפנים? בפרק הזה ניסיתי להבין יחד עם ספי גדלצהלר האם הבעיה היא באמת שאין אור בעולם או שפשוט איבדנו את היכולת לקלוט אותו. בחלק השני של השיחה עם ספי גדלצהלר ניסינו לגעת בשאלה הרבה יותר נפיצה: למה הנצרות הצליחה להגיע לשני מיליארד בני אדם בזמן שהיהדות נשארה קטנה וסגורה יחסית, ומה בדיוק היטלר זיהה בעם היהודי שהפך אותו לאובססיבי כל כך כלפיו. דיברנו על השינוי שעברה היהדות מהגלות ועד החסידות. מהתפיסה שאלוהים נמצא בשמיים או בבית הכנסת אל הרעיון שהוא נמצא בתוך האדם עצמו. משם נכנסנו לשאלה הרבה יותר קשה: אם אלוהים נמצא בכל מקום אז למה רוב האנשים לא מרגישים אותו בכלל? ספי הביא את האמירה של הרבי מקוצק שטען שאלוהים נמצא רק במקום שנותנים לו להיכנס, ומשם התפתחה שיחה על כלים, עבודת המידות, תדרים רוחניים והפער בין לדבר על אור לבין באמת לחיות חיים שמסוגלים להכיל אותו. ניסינו להבין למה אפשר להיות מוקף בשפע רוחני ועדיין להרגיש אטום. מה ההבדל בין לדעת רעיונות רוחניים לבין להפוך לאדם שמסוגל לפגוש אותם באמת. דיברנו על ספירת העומר, על תיקון המידות, על היחס בין כלי לאור, ועל האפשרות שהאדם המודרני כבר לא באמת מחפש אמת אלא רק חוויה רוחנית נעימה.
S1 · E157
May 9 · 1 hr 8 min
הראל סקעת- ״לקח לי שנים להבין ממה אני מפחד״
הראל סקעת הגיע לשיחה על אמונה, זהות, הצלחה והפער בין החיים הציבוריים לחיים האישיים. במקום להישאר רק באזור של מוזיקה וקריירה, ניסינו להבין איך נראית מערכת היחסים שלו עם רוחניות ועם שאלות של משמעות בתוך החיים עצמם. דיברנו על הילדות בבית מסורתי, על היחס לדת, ועל ההבדל בין אמונה שמגיעה מפחד לבין חיפוש רוחני שמגיע מסקרנות ורצון להבין. הראל דיבר בכנות על התחושה שלו שאלוהים הוא לא רעיון תיאורטי אלא משהו מוחשי שהוא פוגש בחיים שלו, ועל הדרך שבה זה שינה את היחס שלו להצלחה, לשליטה ולצורך להוכיח את עצמו. ניסינו להבין גם מה קורה לאדם שנכנס לתודעה הציבורית בגיל צעיר. איך שומרים על עצמך כשהחיים הופכים לחשופים כל הזמן? האם הצלחה באמת ממלאת את מה שחסר בפנים? ומה המחיר של חיים שבהם תמיד מסתכלים עליך מבחוץ? השיחה נגעה גם בפחדים, בחרדה, בבדידות, בצורך באישורים מהסביבה, ובניסיון לבנות זהות שלא תלויה רק במה שאנשים חושבים עליך. לאורך הפרק הראל מתאר תהליך אישי שהוא עבר בשנים האחרונות והדרך שבה הוא לומד להסתכל אחרת על עצמו ועל החיים. בין הנושאים שעלו בפרק: אמונה ואלוהים הצלחה וחרדה העולם של תעשיית הבידור זוגיות ובדידות רוחניות ללא מסגרת דתית החיפוש אחר משמעות בעולם מודרני
S1 · E155
May 4 · 2 hr 4 min
הדיבייט הגדול- משה פייגלין ותום וגנר- האם אפשר לעשות שלום עם הערבים
בפרק הזה אני מארח את משה פייגלין ואת תום וגנר לדיבייט ממוקד וטעון סביב שאלה אחת: האם יתכן שלום אמיתי עם האסלאם בכלל, ועם הפלשתינים בפרט. השיחה נוגעת בהבדלים בין תפיסה מערבית של שלום כהסכם אינטרסים לבין תפיסה דתית שמבוססת על אמת מוחלטת ושליחות. פייגלין טוען שהקונפליקט אינו רק טריטוריאלי אלא תיאולוגי עמוק, ולכן פתרונות פוליטיים קלאסיים עלולים לפספס את שורש הבעיה. מנגד, וגנר מבקש להבחין בין אידיאולוגיה דתית לבין המציאות האנושית בשטח, ולשאול האם ניתן לייצר הסכמות גם בתוך פערים עמוקים. לאורך הפרק אנחנו בוחנים את ההיסטוריה של ניסיונות השלום, מה ניתן ללמוד מהם, והאם הכישלונות מעידים על מגבלה עקרונית או על טעויות יישום. עולה גם השאלה האם ישראל צריכה לשאוף לשלום בכל מחיר, או שיש מצבים שבהם חתירה לשלום דווקא מחלישה את היכולת לשרוד. בהמשך נכנסים לעומק היחס בין זהות, אמונה וכוח, ומה המשמעות של הכרה הדדית בין עמים שמחזיקים בנרטיבים סותרים. הדיון לא מנסה לייפות את המציאות אלא לשים את המחלוקת על השולחן כפי שהיא, עם שאלות קשות על גבולות האפשרי ועל המחיר של אשליות. שאלות מרכזיות שעלו בפרק: האם ניתן ליישב בין תפיסת שלום מערבית לבין תפיסת עולם אסלאמית קיצונית? האם הסכסוך הוא פוליטי או דתי? מה ניתן ללמוד מכישלונות הסכמי העבר (אוסלו בעיקר)? האם חתירה לשלום בכל מחיר מסוכנת?
S1 · E154
May 1 · 1 hr 12 min
מאחורי הקלעים של משפחות החטופים- מה לא מספרים לציבור? שמעון אור
מה באמת קורה בתוך משפחות החטופים כשהמצלמות נכבות והסיסמאות נעלמות? בפרק 154 אני יושב עם שמעון אור, דוד של אבינתן שהיה חטוף בעזה, לשיחה שמנסה לפרק את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על המאבק הזה. דיברנו על הפער בין מה שמוצג לציבור לבין מה שמתרחש בפועל בתוך המשפחות עצמן. שמעון מתאר מציאות של מחלוקות פנימיות, לחצים כבדים, והחלטות שהתקבלו מתוך מצוקה מתמשכת. נגענו גם ביחסים בין המשפחות לבין המדינה והמערכת הפוליטית. השיחה התקרבה גם לשאלת המאבק הציבורי עצמו האם הוא באמת שירת את המטרה של החזרת החטופים או שהוא יצר אפקט הפוך. שמעון מעלה נקודות שלא תמיד נוח לשמוע אבל קשה להתעלם מהן. במהלך הפרק ניסינו לענות על חמש שאלות מרכזיות: מה לא סיפרו לציבור על מטה החטופים? איך התקבלו ההחלטות במטה ? ואיזה מחיר אישי שילמו חלק מהאנשים?
April 17 · 1 hr 19 min
אהוד הבן של מאיר אריאל על תהליך התשובה של מאיר אריאל- פרק 154
מה באמת עומד מאחורי תהליך התשובה של מאיר אריאל, והאם הוא בכלל קרה כמו שאנחנו רגילים לחשוב? בפרק הזה אני יושב לשיחה עם אהוד אריאל, בנו של אחד היוצרים הכי חידתיים בתרבות הישראלית. בפרק אנחנו מדברים על תהליך התשובה של מאיר אריאל. דרך סיפורים אישיים, זיכרונות מהבית וקריאה מחודשת בטקסטים של מאיר אריאל, אנחנו מנסים לגעת בשאלה רחבה יותר: מה זה בכלל תשובה? האם זה רגע חד או תהליך חיים? והאם אפשר להבין אדם כזה דרך כותרות פשוטות? במהלך השיחה עלו גם נושאים של זהות, אמונה, יצירה והקשר בין עולם הרוח לעולם המעשה. דיברנו על המתח בין חופש לבין מחויבות, ועל הדרך שבה אדם יכול להישאר נאמן לעצמו גם כשהוא משנה כיוון. שאלות שעלו במהלך הפרק: מה זה אומר לחזור בתשובה בלי להכריז על זה? איך נראית אמונה אצל אדם יצירתי כמו מאיר אריאל? איך זה להיות בן של סופרסטאר כמו מאיר אריאל?
S1 · E153
April 10 · 1 hr 21 min
תמיר דורטל על מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית- פרק 153
בפרק 153 אני מדבר עם תמיר דורטל, מקים ערוץ על המשמעות, על הדרך שבה השיח הפוליטי בישראל מתנהל בפועל ולא איך שהוא מוצג בתקשורת. אחת הנקודות המרכזיות שעלתה היא ההבדל בין כוח לבין השפעה. תמיר טוען שמי שנכנס לפוליטיקה כדי לצבור כוח מהר מאוד מתיישר עם המנגנון ומוותר על עקרונות, בעוד שמי שמנסה להשפיע מבחוץ משלם מחיר אבל שומר על חופש מחשבה. דיברנו על הפחד של אנשי ציבור שמפחדים לצאת נגד הקו המפלגתי שלהם וכמה חברי כנסת בפועל הם חלשים. עלו בפרק שאלות נוספות: האם בכלל אפשר להיות פוליטיקאי חופשי בתוך מערכת שמבוססת על שליטה ומשמעת? האם הציבור עצמו מחזק את החולשה הזו כשהוא מתגמל נאמנות למחנה במקום חשיבה עצמאית? ומה צריך לקרות כדי שנראה כאן הנהגה שמוכנה לקחת סיכון אמיתי? למה אדם שמגדיר את עצמו ימני או שמאלי יגן על החלטות שהוא בעצמו לא מסכים איתן רק כי הן הגיעו מהמחנה שלו? האם יש בכלל אפשרות להיות אדם פוליטי בלי להיכנס למערכת המפלגתית? ומה המחיר האישי של מי שבוחר לא לשחק את המשחק הזה?
April 4 · 2 hr
משה פייגלין ״אין לנו בעיית ביטחון יש לנו בעיית הנהגה״- פרק 152
לפרק 152 הזמנתי את משה פייגלין בפעם השלישית, לשיחה שבה ניסינו להבין את הפער בין העוצמה הצבאית של ישראל לבין חוסר ההכרעה בפועל. השיחה נעה בין פוליטיקה עכשווית לבין רעיונות תנ״כיים של ריבונות, הנהגה ואחריות לאומית, ובוחנת את הדרך שבה ישראל תופסת את עצמה. במהלך השיחה ניסינו לענות על השאלות הבאות: האם הבעיה של ישראל היא ביטחונית או שמדובר בכשל פוליטי עמוק יותר? למה מדינה חזקה כמו ישראל מתקשה להכריע מלחמות לאורך זמן? עד כמה תלות בגורמים בינלאומיים משפיעה על קבלת ההחלטות בישראל? מה ניתן ללמוד מהתנך על ריבונות, הנהגה והמעבר מתודעת גלות לתודעת מדינה? האם זהות יהודית מחזקת את המדיניות או דווקא מסבכת אותה? זהו פרק שמציע קריאה פוליטית רחבה, תוך שילוב בין ניתוח אקטואלי לבין מסגרת רעיונית הנשענת על מקורות יהודיים.
S1 · E151
March 29 · 1 hr 34 min
״אנחנו עדיין עבדים״- הרב אדם סיני עם מסר לפסח- פרק 151
פרק 151 עם הרב אדם סיני עוסק בבחינה מעמיקה של רעיון יציאת מצרים דרך פרספקטיבה פסיכולוגית ורוחנית, ולא רק כהתרחשות היסטורית. במהלך השיחה נידונים מושגים מרכזיים כמו “מצרים” כמצב תודעתי של הרגלים ודפוסים מקבעים, ו“פרעה” ככוח פנימי באדם המונע שינוי ושומר על הקיים. הפרק מתמקד בפער שבין ידיעה לפעולה – במצבים שבהם האדם מודע לכך שמשהו בחייו אינו מיטיב עמו, אך ממשיך לבחור בו מתוך מניעים של פחד, נוחות או זהות. בנוסף, נבחנת השאלה האם הרצון בחופש הוא אכן רצון ממשי לשינוי, או לעיתים רק תחושה מדומה של התקדמות ללא נכונות לשלם את המחיר הכרוך בכך. דרך התייחסות לרעיונות מרכזיים מתוך סיפור פסח, מוצגת הגאולה כתהליך פנימי הכולל ויתור, התמודדות עם אי־ודאות והסכמה לעבור שינוי זהותי. הפרק מציע מסגרת להבנת תהליכים אישיים של תקיעות ושחרור, ומעלה שאלות על היכולת של האדם לזהות את מקורות השעבוד הפנימיים שלו ועל התנאים הנדרשים ליציאה מהם.

Showing 1–20 of 20 episodes