Skip to content
Artwork for הפודקאסט של עמרי פלד
הפודקאסט של עמרי פלד · Sunday · 1 hr 8 min

הרבנית רחל בזק במסר מטלטל על הורות וזוגיות

מה קורה לילד שגדל ליד אדם שמסתכל עליו ורואה בו רק טוב? איזה ביטחון נבנה בו כשהוא מרגיש שהוא לא צריך להוכיח שום דבר כדי להיות אהוב? ואיך לוקחים את המבט הזה אל הילדים שלנו, אל הזוגיות ואל הקשר עם אלוהים? לפרק 177 הזמנתי את הרבנית רחל בזק לשיחה על הורות, נשיות, השפעה ומערכת היחסים עם בורא עולם. שאלתי אותה איך זה לגדול בבית של גדול הדור, סבה, הרב הראשי לישראל, הרב מרדכי אליהו ע״ה. והיא סיפרה על אדם שאלפי אנשים הגיעו אליו לקבל עצה וישועה, אבל כשהנכדים נכנסו הביתה הכול זז הצדה. על סבא שהיה מכין לה חביתה, מגיש לה אוכל ומסתכל עליה באופן שהשאיר בה ידיעה עמוקה: יש בי טוב. יש בי נשמה גדולה. יש לי מה להביא לעולם. מתוך הזיכרונות האלה נכנסנו לשאלה איך מגדלים ילדים. רחל סיפרה על המשפט שאבא שלה אמר לה: ״תגדלי אותם שיהיו נביאים״. ניסינו להבין מה המשמעות של המשפט הזה בתוך החיים. איך מפתחים בילד הקשבה פנימית, איך נותנים אמון בנשמה שלו, ומה קורה כשאנחנו מנסים לעזור לו באמצעות עוד הערה ועוד תיקון. שאלתי אותה גם על גבולות, ועל האפשרות לתת לילדים לעבור את המסע שלהם בלי שהפחד שלנו ינהל אותו. משם הגענו לזוגיות. דיברנו על המקום של גבר ואישה בתוך הקשר, על נתינה וקבלה, על הרצון להשפיע ועל היכולת להישען. רחל הביאה את התפיסה שלמדה בבית, שלפיה אישה יכולה להיות חזקה ומשפיעה בעולם ובו בזמן להרשות לעצמה לבוא ברכות אל הזוגיות. שאלתי אותה גם על המקומות שבהם הדיבור הזה מעורר התנגדות, ועל האחריות של הגבר להיות אדם שאשתו יכולה לסמוך עליו ולשאת אליו עיניים. אחד הדימויים שנשארו איתי מהשיחה הוא לוחות ושברי לוחות שמונחים יחד בארון. האם גם בתוך הקשר שלנו יש מקום לשברים? האם אפשר להביא אל האדם שאנחנו אוהבים את החיסרון שלנו, את המבוכה, את המקומות שבהם אנחנו לא עומדים בציפיות של עצמנו, ולדעת שיהיה להם מקום? רחל סיפרה בכנות גם על הניסיון שלה להיות אמא מושלמת, ועל יום שישי אחד שבו הבת שלה אמרה לה שהיא שונאת את יום שישי. המשפט הזה גרם לה לעצור ולשאול איזו חוויה היא רוצה שהילדים שלה יקבלו מהשבת, ומה צריך להשתנות בבית כדי שזה יקרה. דיברנו על שחרור שליטה, על חלוקת אחריות ועל ההבדל בין להספיק את ההכנות לבין להכין את עצמנו למפגש. נגענו גם בקשר שבין החוויה שלנו עם ההורים לבין האופן שבו אנחנו פוגשים את אלוהים. אילו ציפיות ופחדים אנחנו מביאים איתנו אל הקשר הזה, ואיך נפתחים לאפשרות שאנחנו אהובים יותר ממה שאנחנו מצליחים להרגיש.

0:00-1:08:21

transcript

No transcript — this publisher did not publish one.

show notes

מה קורה לילד שגדל ליד אדם שמסתכל עליו ורואה בו רק טוב? איזה ביטחון נבנה בו כשהוא מרגיש שהוא לא צריך להוכיח שום דבר כדי להיות אהוב? ואיך לוקחים את המבט הזה אל הילדים שלנו, אל הזוגיות ואל הקשר עם אלוהים?

לפרק 177 הזמנתי את הרבנית רחל בזק לשיחה על הורות, נשיות, השפעה ומערכת היחסים עם בורא עולם. שאלתי אותה איך זה לגדול בבית של גדול הדור, סבה, הרב הראשי לישראל, הרב מרדכי אליהו ע״ה. והיא סיפרה על אדם שאלפי אנשים הגיעו אליו לקבל עצה וישועה, אבל כשהנכדים נכנסו הביתה הכול זז הצדה. על סבא שהיה מכין לה חביתה, מגיש לה אוכל ומסתכל עליה באופן שהשאיר בה ידיעה עמוקה: יש בי טוב. יש בי נשמה גדולה. יש לי מה להביא לעולם.

מתוך הזיכרונות האלה נכנסנו לשאלה איך מגדלים ילדים. רחל סיפרה על המשפט שאבא שלה אמר לה: ״תגדלי אותם שיהיו נביאים״. ניסינו להבין מה המשמעות של המשפט הזה בתוך החיים. איך מפתחים בילד הקשבה פנימית, איך נותנים אמון בנשמה שלו, ומה קורה כשאנחנו מנסים לעזור לו באמצעות עוד הערה ועוד תיקון. שאלתי אותה גם על גבולות, ועל האפשרות לתת לילדים לעבור את המסע שלהם בלי שהפחד שלנו ינהל אותו.

משם הגענו לזוגיות. דיברנו על המקום של גבר ואישה בתוך הקשר, על נתינה וקבלה, על הרצון להשפיע ועל היכולת להישען. רחל הביאה את התפיסה שלמדה בבית, שלפיה אישה יכולה להיות חזקה ומשפיעה בעולם ובו בזמן להרשות לעצמה לבוא ברכות אל הזוגיות. שאלתי אותה גם על המקומות שבהם הדיבור הזה מעורר התנגדות, ועל האחריות של הגבר להיות אדם שאשתו יכולה לסמוך עליו ולשאת אליו עיניים.

אחד הדימויים שנשארו איתי מהשיחה הוא לוחות ושברי לוחות שמונחים יחד בארון. האם גם בתוך הקשר שלנו יש מקום לשברים? האם אפשר להביא אל האדם שאנחנו אוהבים את החיסרון שלנו, את המבוכה, את המקומות שבהם אנחנו לא עומדים בציפיות של עצמנו, ולדעת שיהיה להם מקום?

רחל סיפרה בכנות גם על הניסיון שלה להיות אמא מושלמת, ועל יום שישי אחד שבו הבת שלה אמרה לה שהיא שונאת את יום שישי. המשפט הזה גרם לה לעצור ולשאול איזו חוויה היא רוצה שהילדים שלה יקבלו מהשבת, ומה צריך להשתנות בבית כדי שזה יקרה. דיברנו על שחרור שליטה, על חלוקת אחריות ועל ההבדל בין להספיק את ההכנות לבין להכין את עצמנו למפגש.

נגענו גם בקשר שבין החוויה שלנו עם ההורים לבין האופן שבו אנחנו פוגשים את אלוהים. אילו ציפיות ופחדים אנחנו מביאים איתנו אל הקשר הזה, ואיך נפתחים לאפשרות שאנחנו אהובים יותר ממה שאנחנו מצליחים להרגיש.