Religion & SpiritualityJudaism

תורה של חירות - פודקאסט פרשת השבוע עם דב אלבוים

Dov Elboim

הצטרפו אל דב אלבוים מדי שבוע בעודו מנתח את פרשת השבוע דרך נקודת מבט של יהדות של חירות

Play

Open in

20 episodes
weekly
Avg 29 min
Hebrew

Episodes 20

Newest Oldest Longest

All20 Unplayed20 In progress0 Played0

#96
Friday · 31 min
תורה של חירות - עונה 2 - ראש השנה
שנה חדשה - קורסים חדשים ! למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756 שנה טובה וחג שמח למאזינות ולמאזינים של "תורה של חירות"! לקראת השנה החדשה, אנחנו מקדישים את הפרק למהותו האמיתית של ראש השנה ולסמל המרכזי שלו – השופר. הידעתם שלפי המקרא, חודש ניסן (פסח) הוא בכלל ראש השנה המקורי של בני ישראל? התאריך א' בתשרי מופיע בתורה רק כ"יום שבתון זכרון תרועה" או "יום תרועה" – ורק מאוחר יותר, בעקבות מאבקים פוליטיים של ימי בית שני, חז"ל הפכו אותו לראש השנה וליום הדין שאנחנו מכירים היום. אבל מה זה אומר "זכרון תרועה"? המסורת קושרת את זה לסיפור עקידת יצחק, כדי להזכיר לאלוהים את זכותו של אברהם. בפרק הזה, דב לוקח אותנו למסע אל תוך הנפש של יצחק: מה קורה לילד שרואה את אביו מניף עליו סכין שחיטה? גם כשהאיל מוקרב במקומו, יצחק נותר עם טראומה עצומה. הוא מאבד אמון בעולם, מתרחק מהוריו וחי בבדידות במדבר. דמיינו את יצחק יושב בלילה מול המדורה, מרוקן את קרן האיל שלא נשרפה, ונושף לתוכה. הקול שיוצא – התרועה והשברים – הוא קול גולמי, פצוע ומרוסק של כאב. אבל דווקא הצעקה הגולמית הזו היא שפותחת בתוכו נתיבים חדשים של רפואה והשלמה. כחברה שעברה טראומות איומות בשנים האחרונות, השופר קורא גם לנו: אל תדחיקו את הכאב. תנו לקול הגולמי לצאת, כדי שנוכל להתחיל תהליך של ריפוי, תקווה וחיים חדשים.
#95
September 4 · 25 min
תורה של חירות - עונה 2 - ניצבים-וילך
שנה חדשה - קורסים חדשים ! למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756 למה היינו חייבים להיכשל? סוד התשובה והחירות השבוע אנחנו חותמים את שנת תשפ"ד ומגיעים אל הפרשות המחוברות ניצבים-וילך, ממש ערב ראש השנה ורגע לפני פרידתו של משה מעם ישראל. משה אוסף את העם כולו לטקס ברית אחרון, והפעם – כולם שווים. מהמנהיגים ועד ל"חוטב עיציך ושואב מימיך", נשים, גברים וילדים – כולם ניצבים יחד מול ההוויה. אבל איך אפשר לכרות ברית שמחייבת גם את הדורות שעוד לא נולדו ("ואת אשר איננו פה עמנו היום")? בפרק הזה אנחנו מבינים שלא מדובר בחוזה משפטי רגיל, אלא בברית עמוקה של הנשמה – הברית להיות בני חורין ולא להשתעבד. מבעד למשקפי החירות, נגלה ש"עבודה זרה" היא לא רק השתחוויה לפסלים, אלא כל שעבוד לאידיאולוגיה, מפלגה, מנהיג או התמכרות שגוזלת מאיתנו את חירותנו. נצלול אל המושג המצמרר "הסתרה שבתוך הסתרה" של רבי נחמן מברסלב – המצב שבו האדם כל כך מנותק, שהוא אפילו לא יודע שהוא מנותק וכבר לא מרגיש את הכאב של הסתר הפנים. הפתרון לכך הוא התשובה. לפי הקבלה, תשובה היא לא רק חזרה לשמירת הלכה, אלא התחברות לספירת "בינה" – חזרה למצב הראשוני, הרך והפתוח של הנשמה, אל המקום שבו "קרוב אליך הדבר מאוד". ולסיום נשאל: אם יש לנו חופש בחירה, למה משה ואלוהים יוצאים מנקודת הנחה שהעם ייכשל ויחטא? התשובה המטלטלת של ספר הבהיר היא שלפעמים, בני אדם צריכים לעבור דרך כישלונות וטראומות כדי לדעת להעריך באמת את החירות שלהם.
#94
August 28 · 33 min
תורה של חירות - עונה 2 - כי תבוא
למה נוח לנו להעלים עין מהאמת? סוד הביכורים והקללות. השבוע אנחנו מגיעים לפרשת כי תבוא, לקראת סיומו של ספר דברים וחודש אלול – חודש של חשבון נפש והתבוננות על מעשינו. הפרשה נפתחת בטון מרומם עם מצוות הביכורים: החובה של כל חקלאי להביא מהפירות הראשונים של אדמתו אל המקדש, ולהקריא טקסט שמזכיר את היותנו עבדים נרדפים במצרים ("ארמי אובד אבי"). מדוע המקרא מתעקש שנחזור על הטקסט הזה גם מאות שנים אחרי שכבר השתרשנו בארץ? משום שאנחנו נוטים להתרגל לטוב מהר מדי, לקחת את החירות, האדמה והשפע כמובנים מאליהם, ולשכוח שמדובר במתנה שמותנית בדאגה לחלש. אבל הפרשה חותכת בחדות מחגיגת הביכורים אל "התוכחה" – רצף הקללות הקשות והאיומות ביותר בתורה. דב מזכיר לנו נחמה אחת: ספר דברים נאמר מפי משה, והקללות הללו משקפות את הפחד העמוק והחרדה של המנהיג הזקן מכך שהעם ישכח את ברית החירות ברגע שייכנס לארץ ויחווה רווחה כלכלית. הפרק צולל לעומק הפסוק המסתורי שמסכם את הכל: "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ". האם אלוהים אשם בעיוורון שלנו? דרך מדרשי חז"ל והקבלה נגלה שהעיוורון הוא בחירה שלנו: עוד במעמד הר סיני העם סירב לחוות את ההתגלות הישירה מתוך פחד, וביקש מסך מתווך. גם היום, לעיתים קרובות אנחנו בוחרים לעצום עיניים ואוזניים כדי לא להתמודד עם האמת המסעירה של המציאות. המסר של הפרשה לחודש אלול הוא תביעה לאקטיביות: לא לתת ללב שלנו להפוך לאדיש או קשה אל מול העוולות והאלימות, אלא לבחור לדעת ולהרגיש הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#93
August 21 · 23 min
תורה של חירות - עונה 2 - כי תצא
האם מותר לבטל חוק בתורה? הסוד הפסיכולוגי של "בן סורר ומורה". השבוע אנחנו מגיעים לפרשת כי תצא, פרשה עמוסה שלפי המסורת מכילה את המספר הגדול ביותר של מצוות מכל פרשות התורה. להבדיל מפרשת שופטים שעסקה בענייני מדינה, הפרשה שלנו מתמקדת בחיים המקומיים: בבית, בזוגיות, במשפחה וביחסים בין הורים לילדים. בפרק הזה אנחנו בוחרים לצלול אל הקטע המאתגר והקשה ביותר בפרשה: דין "בן סורר ומורה". הפשט המקראי מתאר מצב שבו הורים מביאים את בנם הבעייתי, "זולל וסובא", אל זקני העיר, ודינו הוא סקילה באבנים עד מוות. החוק הזה מעורר כאב בטן, במיוחד כשהוא מופיע בתוך פרשה שופעת בחוקים הומניסטיים וחומלים כמו "לא יומתו אבות על בנים" והחובה להשיב אבדה. מבעד למשקפי החירות, אנחנו בוחנים כיצד התמודדו חכמי ישראל עם הטקסט הקשה הזה לאורך הדורות. נראה כיצד חכמי התלמוד ביצעו "תרגיל בפרשנות הלכתית" והערימו על ההלכה תנאים בלתי אפשריים (כמו הדרישה שלשני ההורים יהיה בדיוק אותו קול) – ובכך ביטלו אותה דה-פקטו. זהו שיעור מדהים על הגמישות ועל החופש הפרשני שהיה לחז"ל כדי להתאים את ההלכה לערכים האנושיים. לבסוף, ניכנס אל עומק ספרות הסוד והחסידות (רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק והשפת אמת), ונגלה שה"בן הסורר והמורה" הוא בכלל לא הילד שלנו – אלא חלק פנימי בתוכנו. זהו תמרור אזהרה לכל אדם לבדוק האם הוא התנתק משורשיו הרוחניים ("אביו ואמו") והשתעבד לתאוות החומר ("זולל וסובא"). הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#92
August 14 · 29 min
תורה של חירות - עונה 2 - שופטים
מי אשם כשיש רצח ללא רוצח? הסוד המצמרר של "עגלה ערופה" השבוע אנחנו מגיעים לפרשת "שופטים", פרשה שמעמידה במרכז את הערך שהוא "הליבה שמחזיקה מסביבה ובתוכה את הערכים הכי חשובים שיש לנו" – הצדק. "חברה שאין בה צדק לא יכול להיות בה לא חירות ולא שלום". אבל בפרק הזה של "תורה של חירות" נתמקד בפרשייה המסתורית והמרתקת ביותר בפרשה: טקס עגלה ערופה. מה קורה כשמוצאים גופה בשדה, ואין ראיות ואין אשמים? ביהדות, בניגוד למה שנהוג היום – אי אפשר פשוט "לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור". התורה דורשת ממנהיגי העיר ושופטיה לצאת לשטח ולערוך טקס קשה שבסופו הם מכריזים: "ידינו לא שפכו את הדם הזה". מדוע השופטים, שלא היו שם בכלל, צריכים לנקות את עצמם מאשמה? התשובה המדהימה של חז"ל היא שלמנהיגים יש אחריות מוחלטת גם על מה שקורה בשוליים, גם על "זר שרק חצה את העיר שלהם" – האם דאגו לו? האם ליוו אותו? האם סיפקו לו ביטחון? נצלול גם אל מדרש מזעזע על כהנים בבית המקדש ש"שכחו את סדר העדיפויות" ורצחו אחד את השני על כבש המזבח רק כדי לזכות בכבוד של הקרבת הקורבן, בזמן שהאבא של הנרצח דאג יותר לכך שהסכין לא תטמא מאשר לבן שלו שגוסס. מבעד לסיפורים האלה, נתבונן באומץ אל האקטואליה של החברה הישראלית היום: השתיקה, האדישות של "כמה קילומטרים ליד הבית שלנו", וחוסר לקיחת האחריות של ההנהגה מול אלימות ומוות. הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#91
August 7 · 28 min
תורה של חירות - עונה 2 - ראה
האם הבחירות שלכם באמת חופשיות? הפיזיקה הקוונטית פוגשת את פרשת ראה. השבוע אנחנו קוראים את פרשת ראה, אחת הפרשות החשובות בספר דברים, שפותחת בהצהרה דרמטית: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". הפרשה מציבה בפנינו עולם בינארי שבו אנחנו חייבים לבחור בין דרך של חיים והישרדות, לבין דרך של מוות ואובדן. בפרק הזה של "תורה של חירות" אנחנו עוצרים לשאול את השאלה הגדולה ביותר: האם באמת יש לנו חופש בחירה? במשך 300 השנים האחרונות, המדע, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה ניסו לשכנע אותנו שהכל דטרמיניסטי – שאם מישהו גדל בשכונה מסוימת ולמשפחה מסוימת, "הוא כנראה יהיה פושע", ושאנחנו רק תוצר של הנסיבות והחסכים שלנו. אבל אז הגיעה פיזיקת הקוונטים, עם עיקרון אי-הוודאות של הייזנברג והחתול של שרדינגר, והוכיחה שיש "איים בהוויה שיש בהם בחירה, שיש בהם חופש". נחזור לסיפור גן עדן ונשאל יחד עם הרמב"ן: האם הבחירה החופשית נולדה בעקבות חטא עץ הדעת? נגלה שמרגע שניסינו לראות את עצמנו דרך "העיניים של מישהו אחר" ("ויראו כי עירומים הם"), איבדנו את היכולת לבחור באמת, והפכנו כלואים בתוך מה שהרמב"ם מכנה "המפורסמות" – האופנות של התודעה, העדר, ושטיפות המוח של הפוליטיקאים והתקשורת. לקראת הבחירות במדינת ישראל, הפרשה קוראת לנו "לספור עד עשר", להשתחרר מ"קול ההמון", ולחזור לרגע הקדוש והפנימי של בחירה חופשית אמיתית: לבחור בברכה, בחיים ובאנושיות. הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#90
July 31 · 24 min
תורה של חירות - עונה 2 - עקב
השבוע אנחנו מגיעים לפרשת עקב בספר דברים. משה רבנו, ממרום הפרספקטיבה של 40 שנה במדבר, חוזר אל הרגע המשברי והדרמטי ביותר: חטא העגל ושבירת הלוחות הראשונים. כולנו יודעים שיש שני מופעים של עשרת הדיברות בתורה – אחד בספר שמות ואחד אצלנו בספר דברים. יש ביניהם הבדלים מוכרים, כמו "זכור" מול "שמור" לגבי יום השבת, והבדלים בנימוק למצוות. אבל בפרק הזה, דרך פירושו העמוק של הנצי"ב מוולוז'ין, נגלה שההבדל הוא הרבה יותר מסמנטי. הלוחות הראשונים היו יצירה אלוהית טהורה, לוחות של חירות מוחלטת ("חרות על הלוחות"). הלוחות השניים, לעומת זאת, הם לוחות של "פוסט טראומה". הם נכתבו אחרי השבר הגדול של חטא העגל, והם מכילים כבר שכבה של פרשנות אנושית, של "תורה שבעל פה" שיורדת מלמטה למעלה. דב מסביר איך הטראומה הזו גרמה לבני אדם לבצר עוד ועוד את הגבולות ו"לעשות סייג לתורה" מתוך חרדה. לצערנו, ההידרדרות הזו נמשכת עד ימינו: התפיסה השגויה לפיה עובד אלוהים "טוב יותר" הוא זה שמעמיס על עצמו עוד ועוד חומרות, גזירות ומנהגים. הפודקאסט שלנו הוא "מסע ארכיאולוגי" שנועד לחפור מבעד לשכבות החרדה הללו, ולחלץ בחזרה את גרעין החירות המקורי שמסתתר בתוך המסורת שלנו. הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#89
July 24 · 29 min
תורה של חירות - עונה 2 - ואתחנן
השבוע אנחנו מגיעים לפרשת "ואתחנן", הפרשה השנייה בספר דברים. אנחנו נמצאים בשנת ה-40 לנדודים, ומשה רבנו, מי שיסד את "תרבות דת ישראל", נושא את נאומיו האחרונים. מתוך הפרספקטיבה הזו של עשרות שנים, משה מעביר לעם את "ההגדרות העצמיות" של מי שאנחנו. בפרשה הזו אנחנו פוגשים שוב ושוב שלושה מושגים טעונים מאוד: "עם קדוש", "עם סגולה" ו"עם נבחר". בפרק הזה של הפודקאסט, אנחנו נעצרים רגע כדי לפרק אותם. האם "עם נבחר" אומר שיש ליהודים איזה "גניוס יהודי שמסתתר בגנים" שמעדיף אותם מבחינה ביולוגית על פני עמים אחרים? התשובה של תורה של חירות היא: "יהודים אחרי השואה, לא יכולים לאמץ לעצמם זהות שמבוססת על גזענות". נגלה שהבחירה במקרא אינה פריבילגיה גנטית – אלא ייעוד אקטיבי "להרבות חירות, להרבות אחריות, צדקה ומשפט". דרך פירוש מופלא למילה העתיקה "סגולו", נבין שקדושה וסגולה לא אומרים שאנחנו מתנשאים מעל אחרים, אלא שאנחנו נמצאים במערכת יחסים של קרבה – קירבה לאלוהים, לרוח החירות, ולשמירה על "חוקים ומשפטים צדיקים". ומה האויב הכי גדול של הייעוד הזה? השכחה. נלמד למה התורה מזהירה אותנו כל כך מ"ההתרגלות", מהמצב שבו לוקחים את הכל כמובן מאליו, ואיך הדרך היחידה להבטיח את עתידנו על הארץ היא באמצעות חינוך ובחירה מתמדת "לעשות הישר והטוב" הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#88
July 17 · 21 min
תורה של חירות - עונה 2 - דברים
אנחנו מתחילים השבוע חומש חדש: ספר דברים. הפרשה פותחת בנאומי התוכחה הקשים של משה לבני ישראל רגע לפני הכניסה לארץ: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", ודברים – אומרים חז"ל – הם קשים כגידים. השבת הזו היא גם "שבת חזון", השבת שלפני תשעה באב, שבה אנו קוראים את ההפטרה המטלטלת של חזון ישעיהו בן אמוץ. בפרק הזה של תורה של חירות, על רקע שבוע כאוב במיוחד במדינת ישראל שבו נחשפנו שוב ל"ביזה, לריקבון ולספסרות בחיי חיילי צה"ל", אנחנו מקדישים את הקריאה שלנו להפטרה של שבת חזון. ישעיהו אינו נביא של מיסטיקה שרואה מלאכים בשמיים; הוא נביא של מוסר שיש לו עיני רנטגן חברתיות. כשהוא קורא למנהיגים "קציני סדום" ולעם "עם עמורה", הוא לא מדבר אל עברייני רחוב – הוא פונה ישירות לממסד הדתי והפוליטי. לאלה שמקפידים למלא את בתי הכנסת ולהתפלל "למהדרין", אבל ידיהם "דמים מָלֵאוּ". אלה שגוזלים, משתמטים, ורודפים אחרי "כבוד, כוח ושלמונים" על גבם של החלשים. נגלה שהגאולה שעליה מדבר הנביא ("צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה") לא תבוא מכיבוש עוד שטחים או מבניית מקדש פיזי – היא תבוא אך ורק מכינון מערכת משפט צדק, דאגה ליתום ולאלמנה, וחברה המושתתת על שוויון ואמת. בסוף הפרק, דב משתף שיר תוכחה כואב שכתב, המהדהד את נבואת ישעיהו ומופנה ישירות להנהגה של ימינו. הלינקים לפרק המלא בתגובות 👇 הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#87
July 10 · 24 min
תורה של חירות - עונה 2 - מטות מסעי
השבוע אנחנו מגיעים לפרשות המחוברות מטות-מסעי. בפרק הזה אנחנו ממקדים את מבטנו בפרשת מטות, שמביאה אל קדמת הבמה נושא עמוק וחשוב מאין כמותו של חירות: המשמעות של הדיבור והמילים שלנו. הפרשה נפתחת בהלכות נדרים ושבועות. ביהדות, בניגוד לתפיסות אחרות, מילים הן לא רק "מכשיר חברתי" או "תגיות" שאנחנו מצמידים לחפצים כדי לתקשר. מילים הן חומר הגלם של ההוויה! "הרעיון החשוב ביותר של מסורת התנ"ך... היא דווקא העניין הזה שהעולם נברא בדיבור". האדם, שנברא בצלם אלוהים, ניחן גם הוא בכוח האדיר הזה: לברוא מציאות ולעצב את עולמו באמצעות מילים. דרך ספר הזוהר, נצלול להבחנה הקבלית המרתקת שבין נדר לשבועה: נדר מחובר לספירת "בינה" – מקום פתוח של חירות, פוטנציאל ורעיונות היפותטיים (ולכן קל יותר להפר אותו דרך "התרת נדרים"). שבועה, לעומת זאת, מחוברת לספירת "מלכות" – אל עולם החומר הקבוע והדומם, ולכן היא כובלת ומקבעת את האדם אל המציאות באופן חמור הרבה יותר. לבסוף, ניגע באקטואליה הכואבת: תופעת ה"אני נודר" שהפכה לאופנה קלת-ראש, והזילות הנוראה של השפה בעולמנו. חברה שמשתמשת במילים כדי לעשות ספינים, לרמות, ולהשתלט על תודעה של אנשים בשקר – היא חברה ש"הקיום שלה עומד בסכנה". התורה קוראת לנו להחזיר את הכבוד לשפה: "ככל היוצא מפיו יעשה". הלינקים לפרק המלא בתגובות 👇 הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#86
July 3 · 21 min
תורה של חירות - עונה 2 - פנחס
הפמיניסטיות הראשונות בתנ"ך? הסוד של בנות צלפחד | אנחנו מגיעים השבוע לפרשת פנחס. הפרשה ידועה כמובן בשל מעשה הקנאות הקיצוני של פנחס בן אלעזר מול פתח אוהל מועד, אבל הפעם אנחנו בוחרים לצלול אל סיפור קטן לכאורה שמופיע בסופה: סיפורן של בנות צלפחד. בני ישראל נמצאים בסוף 40 שנות הנדודים במדבר. דור המדבר כולו התחלף, אהרון ומרים נפטרו, ומשה עורך מפקד אחרון ונערך להעברת השרביט ליהושע בן נון לפני הכניסה לארץ כנען. בתוך כל חלוקת הנחלות לגברים ולשבטים, קמות חמש נשים רווקות – מחלה, נועה, חגלה, מלכה ותרצה – ולוקחות את גורלן בידיהן. הן דורשות ממשה לקבל נחלה בארץ ישראל למרות שאין להן אחים זכרים, ושוברות את הנוהג הפטריארכלי. בפרק הזה, דרך משקפי החירות, ננתח את האקטיביזם של בנות צלפחד. נגלה איך השמות שלהן מסמלים תנועה, חופש וריקוד – בניגוד לשמות אבותיהן שמסמלים פחד, קיפאון ועבדות. נראה איזה "תרגיל אינטלקטואלי" מבריק הן עשו למשה רבנו באמצעות מצוות הייבום, ונלמד שיעור עצום באיך מנהלים מאבק. בניגוד לקורח שצעק, הפגין וניסה לקחת כוח בכוח, בנות צלפחד באו יחד, עמדו זקופות מול כל ההנהגה הגברית, השתמשו בהיגיון וזכו להסכמה מלאה מאלוהים בכבודו ובעצמו: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת" הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#85
June 26 · 36 min
תורה של חירות - עונה 2 - בלק
האם "עם לבדד ישכון" זו ברכה או קללה? הפירוש המטלטל של דוד בן גוריון | תורה של חירות לפרשת בלק השבוע אנחנו מגיעים לפרשת בלק, אחת הפרשות הססגוניות והמופלאות בתורה. בלק מלך מואב מפוחד מעוצמתו של עם ישראל, ומזמין את בלעם, הנביא-מכשף מארם, כדי לקלל אותם. אבל התוכנית משתבשת, ובלעם מוצא את עצמו מברך את העם שוב ושוב. במרכז הפרק אנחנו מתמקדים באחת מהברכות המפורסמות ביותר של בלעם, מילים שצרובות עמוק ב-DNA של החברה הישראלית: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". בדרך כלל, משתמשים במשפט הזה כדי להצדיק התבדלות, חומות וניתוק מאומות העולם. אבל האם זו באמת ברכה? אנחנו נציג את הגישה המרתקת של מייסד המדינה, דוד בן גוריון. בהרצאה היסטורית שמסר בשנת 1950 לקציני צה"ל, הסביר בן גוריון ש"עם לבדד ישכון" לא אומר שאנחנו צריכים להסתגר בבועה כמו איראן, אלא בדיוק להפך: אנחנו חייבים לפתוח חלונות לתרבות העולמית וללמוד ממנה. המשמעות האמיתית של ה"לבדד", לפי בן גוריון, היא לא בידוד חברתי, אלא עצמאות רוחנית – הסירוב להשתעבד לכוחות חיצוניים רק בגלל שהם חזקים יותר. בסוף הפרק ניגע גם בתפיסת המשיחיות של בן גוריון (למה אסור למשיח לבוא?) ואיך היא קשורה לחירות האמיתית שכולנו שואפים אליה. הלינקים לפרק המלא בתגובות 👇 הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#84
June 19 · 38 min
תורה של חירות - עונה 2 - פרשת חוקת
איך לומדים להיות אבא ואמא של עצמנו? סוד הפרידה מאהרון ומרים | תורה של חירות לפרשת חוקת אנחנו מגיעים השבוע לפרשת חוקת, אל השנים האחרונות של המסע הממושך במדבר, שכולו היה "הבית ספר הגדול של בני ישראל לחירות ועצמאות". בפרק הזה אנחנו מתבוננים ברגע המכונן, המתוחכם והכואב ביותר של המסע – רגע חילופי הדורות וההסתלקות של דור המייסדים. מבעד למשקפי החירות, אנחנו מגלים שמרים, אהרון ומשה היו הרבה יותר ממנהיגים רשמיים; "הם היו כמו אבא ואמא של בני ישראל במדבר", שטיפלו בהם וסחבו אותם על כפיים במשך ארבעים שנה. הפרשה נפתחת במותה של מרים ובהסתלקות הבאר שלה – המורה הרחומה והסבלנית שלימדה את העם להנביע מים מתוך שירה, כוונה וחיבור פנימי. אנחנו מנתחים את חטא מי מריבה ומבינים למה משה נענש בחומרה כזו כשהכה בסלע: מנהיגות של כעס, אלימות והנחתות אינה מתאימה לעם שחייב ללמוד ריבונות עצמאית. אך לב הפרק מוקדש למותו של אהרון הכהן ולטקס המצמרר שבו משה מוליך אותו אל ההר, מפשיט אותו מבגדי הכהונה ומעביר אותם לבנו אלעזר. זהו תהליך פסיכולוגי עמוק ומייסר של פרידה מההורים: "לא משנה באיזה גיל ההורים נפטרים, אנחנו עדיין מרגישים כמו ילדים קטנים שפתאום צריכים להיות לבד בעולם, ולהסתדר לבד בעולם". נלמד כיצד התפקיד האחרון של משה כמורה הוא להביא את העם להבנה העמוקה ביותר של חירות: "אנחנו יכולים להיות אבא ואמא של עצמנו". רק מתוך הפרידה הזו, בני ישראל מסוגלים לראשונה לצאת למלחמות ללא ניסים גלויים, ולגלות ניצנים ראשונים של עצמאות ואחריות. הלינקים לפרק המלא בתגובות 👇 הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#83
June 12 · 33 min
תורה של חירות - עונה 2 - קורח
האם גם אלוהים ומשה צריכים ללמוד איך לחנך? הסוד הספרותי של מרד קורח | השבוע אנחנו מגיעים לפרשת קורח, ולכבוד שבוע הספר העברי אנחנו בוחרים להרכיב את "הזווית הספרותית של הפרשה". כשמתבוננים בעלילה, בדיאלוגים ובטקסט עצמו, מגלים דבר מדהים: מעבר למאבק הפוליטי, יש פה "תהליך של למידה, של חינוך, של התפתחות, שמתרחש אצל הקדוש ברוך הוא ומשה בעת ובעונה אחת". קורח מורד בהנהגה עם טענה פופוליסטית שנשמעת מאוד דמוקרטית: "כל העדה כולם קדושים". התגובה הראשונית של אלוהים ומשה היא תגובה של כוח קיצוני ואנישה קטלנית – האדמה בולעת את המורדים, ואש יוצאת ושורפת את מקריבי הקטורת. היינו מצפים שהעם יפחד וישתוק, אבל קורה בדיוק ההפך: למחרת בבוקר בני ישראל מתלוננים אפילו יותר. מתוך הכישלון הזה, משה והקדוש ברוך הוא עוברים "סדרת חינוך". הם מבינים ש"חינוך בכפייה, חינוך בכוח, חינוך באמצעות עונשים... מגביר את התלונות, הוא מגביר את המרמור". השינוי מגיע רק כשהם נוקטים בפעולה חינוכית חיובית וקונסטרוקטיבית – מבחן המטות שבו מטה אהרון מפריח שקדים. איך אפשר לומר שאלוהים המושלם "לומד" ו"מתפתח"? בעזרת דבריו המופלאים של הרב קוק, נגלה ששלמות אמיתית היא דווקא היכולת להוסיף ולהשתלם עד אינסוף. פרק חובה על חינוך, מנהיגות, ואיך בונים חברה של חירות באמצעות "מודלים שיוצרים אמון וקרבה". הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#82
June 5 · 27 min
תורה של חירות - עונה 2 - שלח לך
האם המרגלים בעצם צדקו? הסוד הכואב של "ארץ אוכלת יושביה" השבוע אנחנו מגיעים לפרשת "שלח לך" ולאחד המשברים הגדולים ביותר במסע של בני ישראל – חטא המרגלים. הפרשה הזו מציפה שאלות עמוקות וקשות על הקשר שבין עם ישראל לארץ ישראל, שאלות שמהדהדות בכאב גדול גם ביומיום שלנו היום במדינת ישראל. מול קשיים, מלחמות ושסעים, ישנם אנשים שמתייאשים, עוזבים את הארץ ומרגישים שזו באמת "ארץ אוכלת יושביה". בפרק הזה, מבעד למשקפי החירות, אנחנו שואלים שאלה פרובוקטיבית: מה אם המרגלים בכלל לא שיקרו? נגלה שהם דיווחו אמת. דרך פרשנים כמו רש"י, הרשב"ם, הנצי"ב מוולוז'ין והכלי יקר, נבין שיש הרבה דרכים שבהן ארץ ישראל עלולה לכלות את האנשים שבה – החל ממלחמות בלתי פוסקות על חבל ארץ שכולם חומדים, ועד למלחמות פנימיות של שחיתות, תאוות ממון ועושר. נלמד שהארץ הזו דורשת מאיתנו להיות ענקים. היא לא מאפשרת חיים של שלווה ונחת למי שלא עושה עבודה רוחנית. מתוך כך, נבין ש-40 השנים במדבר לא היו רק "עונש", אלא מסע התחשלות הכרחי שנועד לגדל דור חדש של בני חורין שלא חוו עבדות, שיהיו חזקים מספיק להתמודד עם האתגרים העצומים של הארץ הזו. הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#81
May 29 · 31 min
תורה של חירות - עונה 2 - בהעלותך
השבוע אנחנו מגיעים לפרשת בהעלותך, פרשה מלאה בסיפורי משנה, שמובילה אותנו לאחד הרגעים המסתוריים ביותר בתורה: הביקורת של מרים ואהרון על משה בגלל "האישה הכושית אשר לקח". כדי להבין מה קורה שם, אנחנו חוזרים קצת אחורה. משה נמצא במשבר מנהיגותי עמוק. העם מתלונן על המן ומתגעגע לסיר הבשר של מצרים, ומשה פשוט קורס תחת הנטל ואומר לאלוהים: "אין לי כוח כבר להחזיק את העם הזה". אלוהים מורה לו להאציל מסמכותו ומרוחו על 70 זקנים. דרך הסיפור של אלדד ומידד, שמתנבאים במחנה למורת רוחו של יהושע, אנחנו לומדים שחירות ואחריות פירושן גם לדעת לשחרר שליטה ולא לרכז את כל הכוח אצלנו. ואז אנחנו מגיעים לשיא: הביקורת של מרים. לפי חז"ל, האישה הכושית היא ציפורה. מרים בעצם מבקרת את משה על כך שמאז ההתגלות האלוהית הוא התנתק מחיי המשפחה, מהבית ומהיומיום. בראייה שלה, מנהיג ואיש רוח לא יכול להיות מנותק מ"ללכת לסופרמרקט ולקחת את הילדים מהגן". אלוהים מסכים עם העיקרון הזה, אבל מסביר שמשה הוא מקרה טראגי וייחודי – נבואתו כה עוצמתית שהוא פשוט לא מסוגל לעשות את המעבר לחיי היומיום, והוא משלם על כך בבדידות עצומה. הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#80
May 15 · 40 min
תורה של חירות - עונה 2 - במדבר
אנחנו פותחים חומש חדש – ספר במדבר. מיד אחרי שסיימנו לעסוק ב"כלכלה של חירות" בספר ויקרא, המקרא עובר להכין את בני ישראל לאתגר הבא: הקמת "צבא של חירות ואחריות". הפרשה נפתחת במפקד צבאי מקיף, שבו נספרים למעלה מ-600,000 לוחמים כשירים. נלמד למה היה כל כך חשוב למנות מפקדים מתוך השבטים עצמם, ואיך הסדר והארגון נועדו להעניק ביטחון לעם של עבדים משוחררים. אבל אז אנחנו מגיעים ליוצא מן הכלל: שבט לוי מקבל פטור משירות צבאי. דרך הפריזמה של הפטור הזה, אנחנו צוללים היישר אל הדיון האקטואלי ביותר בחברה הישראלית – גיוס חרדים. במשך עשרות שנים, ההנהגה החרדית משתמשת בטיעון שהם "כמו שבט לוי". בפרק הזה, אנחנו מפרקים את הטיעון הזה דרך הטקסט המקראי עצמו. נגלה ששבט לוי לא קיבל פטור כדי "ללמוד תורה", אלא כדי לבצע "עבודה פיזית קשה" ומסוכנת של פירוק, נשיאה והרכבה של המשכן במדבר. בנוסף, נבין למה פטור המבוסס על שושלת גנטית של שבט קטן (אחד חלקי שנים עשר מהעם), אינו יכול להצדיק פטור גורף להמוני צעירים שבוחרים בכך היום. הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#79
May 8 · 34 min
תורה של חירות - עונה 2 - בהר-בחוקותי
אנחנו מגיעים השבוע לפרשות בהר ובחוקותי, שמפגישות אותנו עם מושג מפתיע: "כלכלה של חירות". המקרא מבין היטב שכדי להיות בני חורין, אנחנו חייבים קודם כל שלא להיות משועבדים למרוץ הכלכלי ולחובות. זו הסיבה שהחוקים הללו ניתנו ישירות בהר סיני, כחלק בלתי נפרד מברית החירות. בפרק הזה אנחנו בוחנים את המודל הכלכלי של התורה דרך עיניו של זאב ז'בוטינסקי. נגלה שהתורה אינה סוציאליסטית – היא מאמינה ביזמות ובהצלחה אישית. אבל, בניגוד לקפיטליזם דורסני, היא מציעה "רפואה מונעת". דרך שנת השמיטה ושנת היובל, התורה לוחצת פעם בתקופה על כפתור ה"ריסטארט" ומאפסת את הטייקונים הגדולים, את ה"תמנונים הענקיים" שמנסים להשתלט על השוק. נדבר גם על איסור הריבית ואיך הבנקים של ימינו עושים מיליארדים על חשבון "הצרכנים שנכנסים לאוברדרפט". ונסיים באמירה הנוקבת ביותר של פרשת בחוקותי: "האדמה לא שייכת לאף אחד... היא שייכת לאלוהים". מסר מטלטל נגד מי שפועל באלימות בשם ה"אדונות" או ה"משילות", ומזכיר לנו שאנחנו כאן רק גרים ותושבים שחייבים לנהוג בענווה. הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756
#78
May 1 · 25 min
תורה של חירות - עונה 2 - אמור
השבוע, בפרשת אמור, אנחנו פוגשים את לוח השנה המקראי ואת המועדים. בניגוד לשאר החגים שיש להם תאריך מדוייק (פסח ב-15 בחודש הראשון, סוכות ב-15 בחודש השביעי), חג השבועות הוא תעלומה. התורה לא מציינת תאריך לחג הזה, אלא רק נותנת הוראה: "תספרו 50 יום ואז תדעו הנה הגיע חג הביקורים". למה? בפרק הזה, דרך משקפי החירות, אנחנו יוצאים למסע של 49 ימים – ימי ספירת העומר. ניעזר בספר הזוהר כדי להבין למה נאמר "וספרתם לכם" – מהו אותו מסע לתוך ה"לכם", אל תוך עצמנו. נגלה שבני ישראל שיצאו ממצרים לא היו באמת בני חורין, אלא "עבדים בני עבדים", ולכן הם לא יכלו לקבל את לוחות הברית מיד. הם היו צריכים לעבור "מסע אימונים מזורז" כדי להרים את "קומת החירות" שבתוכם. נבין שימי ספירת העומר הם לא סתם ימי המתנה, אלא ימים של עבודה פנימית. כל שבוע אנחנו בוחנים ספירה אחרת (חסד, גבורה, תפארת) ומשחררים את "המקומות החסומים והמודחקים" של העבדות שבתוכנו. נלמד שחג השבועות הוא לא רק "חג הגבינות והמים", אלא הרגע שבו אנחנו מביאים את "הכלי החדש" שיצרנו כדי לקבל את תורת החירות באופן חופשי ולא בכפייה. ולבסוף, נחשוף איך הלילות הלבנים והחגיגות האקסטטיות של המקובלים (וגם של "התרפויטים" מלפני 2000 שנה) נועדו לחגוג בדיוק את החירות הזו.
#77
April 24 · 31 min
תורה של חירות - עונה 2 - אחרי מות - קדושים
למה אהבה אמיתית דורשת גבולות? סוד הקדושה | תורה של חירות לפרשות אחרי מות - קדושים השבוע אנחנו קוראים שתי פרשות שמתחברות יחד – אחרי מות וקדושים, שעוסקות בשאלה החשובה ביותר בספר ויקרא: איך אדם מתקרב לאלוהים ולזולת? פרשת אחרי מות מתחילה מיד לאחר הטרגדיה של מות נדב ואביהו. אלוהים מזהיר את אהרן הכהן: "ואל יבוא בכל עת אל הקודש". דרך משקפי החירות, אנחנו מגלים שכדי שיהיו יחסים אמיתיים – חייבים לשמור על גבולות. בלי גבולות יש רק "התמזגות", ובהתמזגות אין שניים, יש מחיקה של הזהות. הקרבה הגדולה ביותר דורשת גם ריחוק וכבוד למרחב של האחר. משם אנחנו עוברים לפרשת קדושים ולציווי "קדושים תהיו". בניגוד למה שנהוג לחשוב, קדושה ביהדות היא לא לברוח להר מבודד או להיות נזיר. הקדושה חייבת להתרחש "באמצע החיים", בתוך הקהילה והשגרה. שיא הקדושה הזו מתנקז לפסוק המפורסם: "ואהבת לרעך כמוך". נלמד יחד למה התורה מדגישה את המילה "כמוך" – לאהוב את האחר מתוך הבנה שהוא כמוך, אבל הוא לא אתה. הקורסים הדיגיטליים שלנו זמינים לרכישה וצפייה אונליין בכל עת. למידע נוסף: אימייל: Beitmidrash77@gmail.com לאתר בית המדרש: https://www.beitmidrash.org.il לשליחת הודעת וואטסאפ: נועם - 052-900-1756

Showing 1–20 of 20 episodes