יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ז

התוכן עה"פ [בשני דפ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" מצינו לכאו' ב' פירושים הפכיים מן הקצה אל הקצה: 1) יצחק זרע דגן כפשוטו ומצא "מאה שערים" - "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות הי'" (רש"י ממדרשים) 2) מ"ש בפרקי דר"א "וכי יצחק אבינו דגן זרע חס ושלום?!" אלא הכוונה ש"זרע (מצות) מעשרות" (ע"ד "זורע צדקות") - הוא הפריש מעשר מממונו. וי"ל שבזריעת דגן ישנם ב' אופנים: ש(רק) העיקר אצלו הוא המעשרות, אבל את השאר קיים אצלו עכ"פ כמציאות של "טפל" ("כל מעשיך לשם שמים"), וזהו ה"זריעת דגן" של יצחק עפ"י נגלה, וע"ז בא הפדר"א ואומר ש"חס ושלום" לומר שיצחק, א' מהאבות ש"הן הן המרכבה" שאין לו שום מציאות לעצמו, "דגן זרע" באופן כזה! אלא כל מציאותו של ה"זריעת דגן" ("דרכיך") שלו היתה רק "כלי" ל"דעהו"! ע"ד עטיפת הטלית הוא רק ה"כלי" לקבלת עומ"ש במעשה וכיו"ב. ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Toldos), “Yitzchak sowed in that land, and in that year he found a hundredfold, and Hashem blessed him,” we find two interpretations that are seeming diametrically opposed from another: (1) Rashi, based on Midrashim, explains that Yitzchak sowed grain in the literal sense, and he found a hundredfold: “They estimated how much it ought to produce, and it produced one hundred times the amount they had estimated. And our Sages said that this estimation was for tithes.” (2) Pirkei D’Rabbi Eliezer states: “Did Yitzchak Avinu sow grain chas v’shalom?!” Rather, it means that he “sowed [the mitzvah of] tithes” (similar to the verse “He sows tzedakos”) – he separated tithes from his wealth. It can be explained that there are two ways of sowing grain: One is that one’s tithes are his primary concern, but he still views the rest as something secondary (“All your deeds should be for the sake of Heaven”). This is Yitzchak’s “sowing grain” according to Nigleh. To this, Pirkei D’Rabbi Eliezer comes and says: “Chas v’shalom” to say that Yitzchak, one of the Avos (who “are the Divine chariot” and who had no independent existence whatsoever) sowed grain in such a manner. Rather, the whole existence of his sowing grain (his “ways”) was only a means to “know Him.” Similar to wrapping oneself in a tallis, which is merely the vessel for accepting the yoke of the Kingdom of Heaven in practice etc. 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2026