Skip to content
Sign in
Artwork for Streetwise Hebrew
EducationLanguage LearningReligion & SpiritualityJudaism

Streetwise Hebrew

TLV1 Studios

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

Play
Open in
  • 28 episodes
  • weekly
  • Avg 9 min
  • English

Episodes 28

NewestOldestLongest
All20Unplayed20In progress0Played0
Counted on this page — what you have heard stays on this device, so it is not something the list can be paged by.
  • Yesterday · 8 min

    #137 Exaggerate? Moi?

    In Israel you'll come across plenty of people who get carried away, overreact to things, or go over the top. How do you deal with these people? What should you say to them in Hebrew? Guy explains what you should say when you're overcharged for something that should be really cheap, and what you should do with your hands when someone is saying something totally exaggerated. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Al tagzim/tagzimi/tagzimu – Don't exaggerate – אל תגזים/תגזימי/תגזימו At magzima – You exaggerate – את מגזימה Dai, ata magzim – Stop it, you exaggerate – די, אתה מגזים Lo tsarich lehagzim – There's no need to exaggerate – לא צריך להגזים Hagzama – Exaggeration – הגזמה "Ani tsarich lomar, ve-im ktsat hagzama" – I must say, and with a bit of exaggeration – אני צריך לומר, ועם קצת הגזמה Eize hagzamot – Such an exaggeration – איזה הגזמות Moogzam – Exaggerated – מוגזם Ipoor moogzam – Too much makeup – איפור מוגזם Ze ma-ze moogzam – It's way too much – זה מה-זה מוגזם Achalti be-keta moogzam – I ate way too much – אכלתי בקטע מוגזם Ai yai – You're getting carried away (exclamation) – איי יאי Ai yai, mi she-yishmah – You're getting carried away – איי יאי, מי שישמע "Mi she-yishma, efshar lachshov mi at" – Who do you think you are? (You're not that special) – מי שישמע, אפשר לחשוב מי את Ani nischefet – I am getting carried away – אני נסחפת Nischafta/Nischaft/nischaftem – You got carried away – נסחפת/נסחפת/נסחפתם Nahar sochef – Sweeping river – נהר סוחף Eize hisachfut – That's so over the top – איזה היסחפות Mamash – As if – ממש "Ani yotze be-xamesh ba-boker kedey lihyot batua'ach she-ani agi'a le-yerushalayim lifnei shmoneh" – I am leaving at 5am to be sure I'll make it to Jerusalem before 8am – אני יוצא בחמש בבוקר כדי להיות בטוח שאני אגיע לירושלים לפני שמונה Playlist and Clips: Hava Alberstein – Machshava Tova (lyrics) Ran Efron – Rak Od Yom (lyrics) Yossi Banai – Hatsotsrat Ha-tehila (lyrics) Georges Brassens – Les Trompettes de la Renommée Sarit Haddad – Or Kochav (lyrics) Ep. no. 69 Hommage to Paris HEB Ep. no. 132 about keta HEB Ep. no. 175 about Al, don't HEB

  • #454
    October 20 · 9 min

    #454 Can You Comprehend What I'm About to Tell You?

    In Hebrew, ?אתה קולט, means "You won't believe what I'm about to tell you", and it's very dramatic. This root, קלט, has some other interesting meanings that you've got to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Liklot – To absorb, to understand, to comprehend, to get – לקלוט Kolet galei tsahal – (The radio) receives Galei Tsahal (Radio station) – קולט גלי צה"ל Kolet aliya me-rusia – Integrating immigration from Russia – קולט עלייה מרוסיה "Ata kolet? Pitroo oti!" – Can you believe it? I was fired! – אתה קולט, פיטרו אותי Klot / kleti / kletoo ta'hi – Check her out – קלוט/קלטי/קלטו "Klot ta'situaysh" – Get the situation – קלוט ת'סיטואייש "kletoo ta'situatsia: ein li mafte'ach, ein li telefon, ve-ani lo yachol lehikanes habaita" – Check out the scene: I don't have a key, don't have my phone, and I cannot get into the house – קלטו ת'סיטואציה: אין לי מפתח, אין לי טלפון, ואני לא יכול להיכנס הביתה Klita – Reception (telephone) – קליטה Ein li po klita – I don't have cell phone reception here – אין לי פה קליטה Be'ayot klita – Reception problems – בעיות קליטה Ani bli klita – I have no reception – אני בלי קליטה Misrad ha-aliya ve-ha-klita – The Aliya Ministry – משרד העלייה והקליטה Merkaz klita – Absorption/integration center – מרכז קליטה Shir kalit – Catchy song – שיר קליט Miklat – Shelter – מקלט Lehaklit – To record – להקליט Haklata – Recording – הקלטה Ha-mishpacha nikleta be-Ashdod – The family was integrated/settled in Ashdod – המשפחה נקלטה באשדוד "Pniyatchem nikleta ba-maarechet" – Your request has been received by the system – פנייתכם נקלטה במערכת "Ani tsarich kodem liklot otcha ba-maarechet" – I first need to input you into the system – אני צריך קודם לקלוט אותך במערכת Kodem koltim etchem, ve-az metaplim bachem – First they register you, then they assist you – קודם קולטים אתכם ואז מטפלים בכם Playlist and Clips: Kaveret – Shir Ha-Makolet (lyrics) Amir Aviram – Klot ta-situaysh Noa Kirel & Tuval Shafir – Ein Klita Misrad Ha-aliya ve-ha-klita

  • October 6 · 7 min

    #136 Streetwise Hebrew Gets Double Negative

    Today we're getting negative. Double negative, in fact. After some Hebrew words like כלום ("nothing") or אף פעם ("never") we also have to use לא ("no"). So, unlike in English, we use two negation words. Guy takes us through the rules, mentioning English, French and Portuguese as he goes. Oh, and while we're learning, we also get to listen to some beautiful French and Brazilian songs. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Me-olam lo shachati otcha" – I have never forgotten you – מעולם לא שכחתי אותך "Af pa'am lo ted'ee" – Never will you know – אף פעם לא תדעי Af pa'am lo hayiti be-… – I have never been to… – אף פעם לא הייתי ב Af pa'am lo ahavti kach af achat – I have never loved anyone like this – אף פעם לא אהבתי כך אף אחת Af echad lo yodea – Nobody knows – אף אחד לא יודע "Achshav lo mitgorer bo af echad" – Now nobody lives there – עכשיו לא מתגורר בו אף אחד Lo yacholti la'asot im ze klum – I couldn't do anything with it – לא יכולתי לעשות עם זה כלום Kloom / Lo chloom – Nothing – כלום/לא כלום Im einech le-tsidi az ani lo chlum – If you're not on my side, I am nothing – אם אינך לצידי אז אני לא כלום "Shum davar lo yadu'a" – Nothing is known – שום דבר לא ידוע Playlist and Clips: Dalida – Je n'ai jamais, jamais pu t'oublier Shlomo Artzi – Af Paam Lo Ted'i (lyrics) Dani Robas – Ze Lo Ani (lyrics) Meir Ariel – Af Echad Lo Yode'a (lyrics) Balada al Adon Kim'at ve-gveret Kvar – Yehudit Ravitz (lyrics) Project Runway Ilan Wirtzberg – Lo Yacholti La'asot Im Ze Klum (lyrics) Samba Bi-shnayim – Mati Caspi & Yehudit Ravitz (lyrics) Vinicius de Moraes, Maria Creuza & Toquinho – Samba Em Prelúdio Arik Lavie – Ze Kore (lyrics) Carolina – Af Echad Lo Ba Li (lyrics)

  • #453
    September 29 · 9 min

    #453 All Together Now

    The Hebrew word יחד means together. This root has many useful words you should know: singular, unique, individual and more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yachad, be-yachad – Together – יחד Be-yachad? – Are you paying together? – ביחד Ha-yachid – The only one – היחיד Ha-yachid lelo shemen dkalim – The only one without palm oil – היחיד ללא שמן דקלים Yachid / Rabim – Singular / Plural – יחיד / רבים Ben yachid / Bat yechida – An only child – בן יחיד / בת יחידה "Hu yachid u-meyoochad me'od" – He's unique and very special – הוא יחיד ומיוחד מאוד Yechida – Unit – יחידה Yechida meyoochedet – Special unit – יחידה מיוחדת Yechidat diyoor – Housing unit – יחידת דיור Ani gar be-yechidat diyoor etsel ha-horim sheli – I live in a housing unit at my parents' house – אני גר ביחידת דיור אצל ההורים שלי Yechidim – Individuals – יחידים Ein mechira le-yechidim – No individual sales – אין מכירה ליחידים Ha-mechira be-sitona'oot bilvad – Wholesale only – המכירה בסיטונאות בלבד Heder le-yachid – Single room – חדר ליחיד Em yechidanit – Single mother – אם יחידנית Leyached – To designate, to individualize – לייחד Anachnu meyachdim et ha-heder ha-zeh le-sport – We designate this room for sports – אנחנו מייחדים את החדר הזה לספורט Yichood – Uniqueness – ייחוד Yichoodi – Unique – ייחודי Proyekt yichoodi – A unique housing project – פרוייקט ייחודי Meyoochad – Special – מיוחד Ha-Kafe ha-zeh meyoochad la-allah. Rotzeh litom? – This coffee is really special. Wanna taste it? – הקפה הזה מיוחד לאללה, רוצה לטעום Playlist and Clips: Halav u-dvash – Yahad (lyrics) Meir Banai – Shiro shel Shafshaf (lyrics) Ha-yachid – The only one Lahakat ha-nachal – Le-ahad ha-chayalim (lyrics) Ep. no. 122 HEB about stuff servers say

  • September 22 · 8 min

    #133 "A Glorious Failure is Better Than Dreams in the Drawer"

    In a country where everybody tells you what to do, how to do it and when, it's only natural that the word עדיף – "it's preferable" – is one you'd hear every day. Guy explores the עדיף family of words, and shows us the link between preference, priority, and pasta. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Adif – Preferable – עדיף Adif machar – Better (to do it) tomorrow – עדיף מחר "Az adif lehisha'er" – So, it's better to stay – אז עדיף להישאר "Adif lalechet achshav" – It's better to go now – עדיף ללכת עכשיו Adif la'asot et ze kacha – It's better to do it this way – עדיף לעשות את זה ככה Adif she- -We'd better, you'd better, it's better – עדיף ש Adif she-telech achshav – You'd better leave now – עדיף שתלך עכשיו Ma adif, ze o ze? – What's better, this one or that one? – מה עדיף, זה או זה Eizo gvina adifa? – Which cheese is better? – איזו גבינה עדיפה "Kulam adifim al korbanot ha-milchama" – They are all better over korbanot ha-milchama- כולם עדיפים על קורבנות המלחמה "Halcha elav, azva oti, hayiti adifut shniya" – She went to his place, she left me, I was the second priority – הלכה אליו, עזבה אותי, הייתי עדיפות שנייה Adifut gvoha yoter – Higher priority – עדיפות גבוהה יותר Latet adifut le-mashehu – To give priority to something – לתת עדיפות למישהו Seder adifuyot – Priorities – סדר עדיפויות Odef – Change (Money) – עודף Odef mishkal – Overweight – עודף משקל Odafim – Surplus, outlet stock, extra – עודפים Ma at ma'adifa – What do you prefer? – מה את מעדיפה Leha'adif – To prefer – להעדיף Ani maadifa lishtok – I prefer to keep quiet- להעדיף Ma hayita ma'adif, ma hayit maadifa – What would you prefer? – מה היית מעדיף/מעדיפה Ani ma'adif pasta al humus – I prefer pasta over hummus – אני מעדיף פסטה על חומוס Eizo hultsa ata ma'adif? – Which shirt do you prefer? – איזו חולצה אתה מעדיף Mu'adaf – Preferred, favored – מועדף Ha'adafa – Preference – העדיפה Yesh lecha ha'adafa? – Do you have any preference? – יש לך העדפה Haadafa metakenet – Affirmative action – העדפה מתקנת Playlist and Clips: Daniel Solomon – Adif (lyrics) Teapacks – Adif Lalechet Achshav (lyrics) Menachmem Begin – speech Michael Hen – Tamim Hayiti (lyrics) Tipim la-meltsar, tips for the waiter Ninet Tayeb – Medabrim (lyrics) MK Akram Hasson Ep. no. 125 about heshbon

  • September 16 · 8 min

    #130 Streetwise Hebrew in Seventh Heaven

    Streetwise Hebrew surpassed 700,000 downloads, and Guy thinks this is a great reason to talk about the root of number seven in Hebrew – שבע – and get to learn its other meanings. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Sheva – Seven – שבע Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Shiv'ah banim – Seven boys – שבעה בנים Shiv'ah – The traditional seven days of mourning in Judaism – שבעה Ani holech le-shiv'ah – I'm going to a shiv'ah – אני הולך לשבעה Yesh li shiv'ah shel aba shel haver – I have a shiv'ah for a friend's father – יש לי שבעה של אבא של חבר Efo ha-shiva'ah? – Where is the shiv'ah? – איפה השבעה Efo hem yoshvim shiv'ah? – Where are they siting shiv'ah? – איפה הם יושבים שבעה Shavu'a, shavu'ot (m.) – Week, weeks – שבוע, שבועות Shavu'ah tov – Have a good week – שבוע טוב She-yihye lecha / lach shavu'ah tov – May you have a good week – שיהיה לך שבוע טוב Shvu'ayim -Two weeks – שבועיים Shvu'ah ha-sefer – Book week (book fair) – שבוע הספר Sof Shavu'ah – Weekend – סופשבוע Shvu'ah ha-avoda – Work week – שבוע העבודה "Shavu'ah-Shavu'ah" – One week at the army base, one week at home – שבוע שבוע Ani nishba lach – I swear to you – אני נשבע לך Shvu'ah – Oath – שבועה Lehishava – Swear – להישבע lehashbi'ah – To swear someone in – להשביע Hashba'ah – Swearing in ceremony – השבעה Save'ah – Full (Had enough food) – שבע Lisbo'ah – To become full after eating – לשבוע Playlist and Clips: Oshik Levy – Ze Mi-kvar (lyrics) Efraiym Di Zahav – Shavu'ah tov (lyrics) Ariel Zilber – Shvu'ayim be-ir zara (lyrics) Moshe Peretz – Nishba Lach (lyrics) Ep. no. 96 about may you have HEB Ep. no. 302 about condolences HEB

  • September 8 · 9 min

    #126 Use Your Imagination

    "You guys look so alike, it's crazy!" The Israeli street is all about exclamations, including strangers telling you how much you resemble someone… or not. It's important to understand what's being said, so today Guy focuses on the Hebrew word דומה and its relatives. And what does this all have to do with virtual reality and imagination? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Domeh – Resembles, looks like – דומה "Hi lo doma le-af achat acheret" – She does not resemble anyone else – היא לא דומה לאף אחת אחרת Hu domeh le-mishehu – He looks like someone – הוא דומה למישהו Hu domeh la-ima – He resembles his mom – הוא דומה לאימא Ata ma-ze domeh lo – You really look like him – אתה מה-זה דומה לו At ma-ze doma la – You really look like her – את מה-זה דומה לה Atem ma ze domim, mamash copy – You really look alike – אתם מה-זה דומים, ממש קופי Atem domim echad la-sheni – You resemble each other – אתם דומים אחד לשני Atem davka lo domim – You actually don't look alike – אתם דווקא לא דומים Hu nir'aa kmo – He looked like (past tense) – הוא נראה כמו Hu haya domeh le-mishehu – He looked like someone – הוא היה דומה למישהו Dmooy Or – Leather-like – דמוי עור Dmooy schnitzel – Faux schnitzel – דמוי שניצל "Ve-ulai ze rak nidmeh li" – And maybe it's just my imagination – ואולי זה רק נדמה לי Nidmeh li she… – It seems to me that – נדמה לי ש Nidmeh lecha! – It only seems that way to you – נדמה לך Haya nidmeh li – It seemed to me – היה נדמה לי Ledamot – To visualize, to imagine – לדמות Dimooy – Metaphor – דימוי Dimooy atsmi – Self image – דימוי עצמי Metsi'oot meduma – Virtual reality – מציאות מדומה Ha-choleh ha-medumeh – Le Malade Imaginaire – The Imaginary Invalid – החולה המדומה "At lo yoda'at im zo stam metsi'oot o dimyon" – You don't know if it's just reality or imagination – את לא יודעת אם זו סתם מציאות או דמיון "Ba-leilot rak otcha medamyenet" – At night I imagine only you – בלילות רק אותך מדמיינת Medoomyan – Imagined – מדומיין "El hiboor dimyoni" – To an imaginary connection – אל חיבור דמיוני Dmoot – Image, figure, personality – דמות "Ani kol kach harbeh dmooyot" – I am so many figures, I have so many personalities – אני כל כך הרבה דמויות Hadmaya – Simulation – הדמייה Playlist and Clips: Arkadi Duchin – Hi Lo Doma (lyrics) Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics) Dana Berger – Hamimoot Holefet (lyrics) Molière – Ha-holeh ha-medoomeh Ariel Zilber – Rootsi Shmulik (lyrics) Sarit Haddad – Aba (lyrics) Yehuda Poliker – Ha-tsel ve-ani (lyrics) Natan Goshen – Od (lyrics) Ep. no. 62 about davka HEB Ep. no. 180 about metsi'oot, reality

  • #452
    September 1 · 9 min

    #452 Once and for All

    The Hebrew word אחד means one, a word we Israelis use all the time. From its root we also get the words for homogeneous and unity. Oh, and you should definitely know what אחד פלוס אחד means. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Echad - One (m.) - אחד "Am echad im shir echad" - One nation with one song - עם אחד עם שיר אחד Achat - One (f.) - אחת Shi'oor echad al echad - One on one private lesson - שיעור אחד על אחד "yesh matsav le-kafe echad al echad?" - Is there any chance of getting a coffee one-on-one? - יש מצב לקפה אחד על אחד Echad she-yode'a - Someone in the know - אחד שיודע How do I know he's the one? - Eich ani eda she-ze ha-echad? She-zo ha-achat? - איך אני אדע שזה האחד, שזו האחת Echad plus echad - Buy one get one free - אחד פלוס אחד Mispar achat - Number one - מספר אחת Ani ha-maaritz mispar achat shelo - I am his number one fan - אני המעריץ מספר אחת שלו Kav hamesh - Bus number five - קו חמש Yamim achadim - A few days (formal) - ימים אחדים Achid - Uniform, unified, homogeneous - אחיד Lechem achid - Subsidized bread - לחם אחיד Tahat piku'ach - Under government price control - תחת פיקוח Tilboshet achida - School uniform - תלבושת אחידה Swecher - Sweatshirt - סווצ'ר Achdoot - Unity - אחדות Achat u-letamid - Once and for all - אחת ולתמיד Echad ba-peh ve-echad ba-lev - Two-faced - אחד בפה ואחד בלב Echad ha- - One of the most… - אחד ה Zeh echad ha-falfelim hachi te'imim ba'ir - This is one of the tastiest falafel spots in town - זה אחד הפלאפלים הכי טעימים בעיר Playlist and Clips: Am Echad Shir Echad (lyrics) Amir Dadon - Ha-ma'aritz mispar achat (lyrics) Kan Hadashot - Lechem Achid TV2 - Tilboshet achida - school uniform Margalit Tsan'ani - Od Yihiye Li (lyrics) Ep. no. 387 about the gym HEB Shir Echad podcast

  • August 26 · 9 min

    #125 Bills, Bills, Bills

    Asking for the bill is one of the most important things to learn in any language. But חשבון, in Hebrew, is about much more than just settling the account. Guy explains how Israelis do self-reflection, how they break even… and how they don't give a damn. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Heshbon, heshbonot (m.) – Bill, bills – חשבון, חשבונות Heshbon bank – Bank account – חשבון בנק Heshbon hotsa'ot – Expense account – חשבון הוצאות Heshbon nefesh – Self examination – חשבון נפש Lehavi / Lakachat be-heshbon – To take into consideration – להביא / לקחת בחשבון Kach / K'chi / K'choo be-heshbon she- – Take into consideration that… (Imp.) – קח / קחי / קחו בחשבון K'chi be-heshbon she-kar – Take into consideration that it's cold – קחי בחשבון שקר Kach be-heshbon she-yakar sham – Take into consideration that it's expensive there – קח בחשבון שיקר שם Lo ba be-heshbon – It's out of the question – לא בא בחשבון "Panim she-lo osot heshbon" – A face that does not give a damn – פנים שלא עושות חשבון Hu lo dofek heshbon – He doesn't give a damn – הוא לא דופק חשבון Ma, ata dofek heshbon le-mishehu? – Do you care about others? – מה, אתה דופק חשבון למישהו Hi sogeret heshbonot – She's clearing the table – היא סוגרת חשבונות Hisool heshbonot – Score settling – חיסול חשבונות Zeh al heshboncha? – Is it at your expense – זה על חשבונך Al heshbon ha-bayit – On the house – על חשבון הבית Zeh al heshbonenu – This is on our account – זה על חשבוננו Heshbon aroch – A long-standing score – חשבון ארוך Yesh li heshbon aroch ito – I have a long-standing score to settle with him – יש לי חשבון ארוך איתו Be-heshbon pashut – In simple arithmetic – בחשבון פשוט Ro'eh heshbon – Accountant – רואה חשבון Heshbona'ut / Re'iyat heshbon – Accounting – חשבונאות / ראיית חשבון Hanhalat heshbonot – Bookkeeping – הנהלת חשבונות Menahel / menahelet heshbonot – Bookkeeper – מנהל / מנהלת חשבונות Tavi'i cheshbonit – Bring an invoice (imp. f.) – תביאי חשבונית Heshbonit mas – Tax invoice – חשבונית מס Lehashben le-mishehu – To care too much about something – לחשבן למישהו Lehitchashben – To settle accounts with someone – להתחשבן Bo nitchashben ba-sof – Let's do the math at the end – בוא נתחשבן בסוף Ma, ata mitchashben iti al cafe? – Forget it, it's just a coffee, my treat! – מה, אתה מתחשבן איתי על קפה Hitchashbenut – Settling an account – התחשבנות Playlist and Clips: Ariel Zilber – Holech Batel (lyrics) Ofra Haza – Shir Ha-frecha (lyrics) Rami Kleinstein & Ha-mo'atsa – Ha-boker At Holechet (lyrics) Tea Packs & Alma Zak – Perech Ha-shchunot (lyrics) Ep. 172 about to knock Ep. 440 about receipt and invoice HEB

  • August 18 · 10 min

    #124 Are You Playing By The Rules?

    Are you playing by the כללים? A כלל is a rule or regulation, and it's a great Hebrew root to tackle together. Guy takes us through all the rules, regulations, generalizations, and exceptions. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Klal, klalim – Rule, rules – כלל, כללים Klalim le-chatsiyat kvish – Rules for crossing the street – כללים לחציית כביש "Ve-ha-ikar, lo lefahed klal" – And the main thing is not to be afraid at all – והעיקר, לא לפחד כלל Be-derekh klal – Usually, in general – בדרך כלל, בד"כ Yotseh min ha-klal – Extraordinary, exceptional – יוצא מן הכלל Bli yotse min ha-klal – Without exception – בלי יוצא מן הכלל Hu kalal – He included – הוא כלל Likhlol – To include – לכלול "Heskem gerushin tsarich likhlol" – A divorce agreement should include – הסכם גירושין צריך לכלול "Ha-mechir eino kolel sherut" – The price does not include a service charge – המחיר אינו כולל שירות Ma ze kolel? – What does it include? – מה זה כולל "Ma ata bikhlal yode'a al ahava?" – What do you know about love at all? – מה אתה בכלל יודע על אהבה Ha-kol kalul – All inclusive – הכל כלול Zeh nichlal – It is included – זה נכלל Lehakhlil – To generalize – להכליל Hakhlala, hakhlalot – Generalization, generalizations – הכללה, הכללות Yeda klali – General knowledge – ידע כללי Bchirot klaliyot – General elections – בחירות כלליות Mancal (Menahel klali) – General Manager, CEO – מנכ"ל, מנהל כללי "Hu diber be-klaliyoot" – He spoke generally – הוא דיבר בכלליות Ba-klali – Generally speaking – בכללי Ba-klali ha-kol sababa – All in all everything is great – בכללי, הכל סבבה Mikhlala – College – מכללה Mikhlol – Entirety, ensemble – מכלול Mikhlol ha-gormim – The totality of factors – מכלול הגורמים Playlist and Clips: Tsemed Re'im - Gesher Tsar Me'od (lyrics) Kaveret - Yo-Ya (lyrics) Ma tsarich likhlol heskem gerushin? Gidi Gov - Ma Ata Bikhlal Yod'ea al Ahava? (lyrics) Cellcom TV - Ha-kol Kalul Ep. no. 384 about iska, deal HEB

  • August 11 · 9 min

    #123 Streetwise Hebrew Tomorrow At Nine? Kavanu.

    In Hebrew we like to set meetings, rendezvous, and appointments too. Today Guy talks about how we use likb'oa, the verb to set, for these actions, plus some interesting nouns coming from this family, ק.ב.ע. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Eich kov'im ma yihye godel taktsiv ha-medina? – How do they determine the state budget? – איך קובעים מה יהיה גודל תקציב המדינה Likbo'a – To set, to determine, to fix – לקבוע Likbo'a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה Likbo'a tor – To set a doctor appointment – לקבוע תור "Az kavanu leyom hamishi" – So we scheduled for Thursday – אז קבענו ליום חמישי Kavati la'asot mashehu im mishehu – I set to do something with someone – קבעתי לעשות משהו עם מישהו Kavati lir'ot seret im haver – I made plans with a friend to watch a movie – קבעתי לראות סרט עם חבר Kavati kvar mashehu – I already set something – כבר קבעתי משהו Yesh li kvar mashehu – I've already got something – יש לי כבר משהו Kavati ito le-shmone – I have a rendezvous with him for eight – קבעתי איתו לשמונה Kavati lecha pgisha im… – I set up a meeting for you with… – קבעתי לך פגישה עם Az ma kavanu ba-sof? – So what did we decide on in the end? – אז מה קבענו בסוף Az eifo kavanu, tazkir li? – Remind me, where did we say we'd meet? – אז איפה קבענו, תזכיר לי Az ma kov'im? – So what's the plan? – אז מה קובעים Bo / Bo'i / Bo'u nikba le-hamesh – Let's set a meeting for five – בוא / בואי /בואו נקבע לחמש Kavoo'a – Fixed, steady, set – קבוע Avoda kvoo'ah – Steady job – עבודה קבועה Haver kavoo'a – Steady boyfriend – חבר קבוע Ipoor kavoo'a – Permanent makeup – איפור קבוע "Yesh li trick kavoo'a" – I have a regular trick – יש לי טריק קבוע "Ani me-ha-kvoo'im po" – I am one of the regulars here – אני מהקבועים Be-ofen kavu'a – Regularly – באופן קבוע Ha-pgisha nikb'ea le-yom hamishi – The meeting was set to Thursday – הפגישה נקבעה ליום חמישי Lekabe'a – To fix broken bones – לקבע Kibu'a – Splinting – קיבוע Mekuba – Splinted, rigid – מקובע Haver shel keva – Permanent member – חבר של קבע Tsva keva – Standing army – צבא קבע Sheroot hova – Mandatory service – שירות חובה Sheroot keva – Professional army service – שירות קבע Yeshoovey keva – Permanent communities – ישובי קבע Yeshoovim ara'iyim – Temporary settlements – ישובים ארעיים Kib'aon – Fixation – קיבעון Kvi'oot – Tenure – קביעות Playlist and Clips: Eich kov'im et godel taktsiv ha-medina? Dana International - Love Boy (lyrics) Yehudit Ravitz & Yoni Rechter - Be-ofen Kavu'a ve-had pe'ami (lyrics) Kibu'a marpek Ariel Zilber - Ba-hevra Le-haganat Ha-teva (lyrics) Ep. 74 about lehazkir, to remind HEB

  • #451
    August 4 · 7 min

    #451 We're United

    The Hebrew word איחוד means a union. Guy explains other words from the root אחד, which mean "association", "reunion", and "getting back together." Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ichood – Union – איחוד Ha-ichood ha-eropi – The European Union – האיחוד האירופי Le'ached – To unite – לאחד Gorem me'ached – A unifying factor – גורם מאחד Me'oochad – United – מאוחד Kupat holim Meoochedet – The United Health Fund – קופת חולים מאוחדת Lehit'ached – To unite, to reunite – להתאחד Hem mit'achdim – They are getting back together – הם מתאחדים Ein yom shelo sho'alim oti 'atem holchim lehitached?' – There isn't a single day where people don't ask me, 'Are you going to get back together?' – אין יום שלא שואלים אותי אתם הולכים להתאחד Ha-lahaka hitparka – The band split up – הלהקה התפרקה Ha-lahaka mit'achedet – The band is getting back together – הלהקה מתאחדת Hit'achdoot – Association – התאחדות Ha-hit'achdoot le-kadooregel be-israel – The Israel Football Association – ההתאחדות לכדורגל בישראל Playlist and Clips: Ha-ichood ha-eropi – The European Union Kupat holim me'oochedet Kaveret mit'achedet Ha-hit'achdoot le-kadooregel be-israel Kaveret – Hi Kol Kach Yafa (lyrics) Ep. no. 212 HEB about lehitparek, to split up Ep. no. 430 HEB about asefa, assembly

  • #450
    June 30 · 11 min

    #450 Trust Me

    So how many times have you heard the sentence, "סמוך עליי, trust me, everything will be okay"? Guy explains the סמוך culture. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lismoch al mishehu – To trust someone, to count on someone – לסמוך על מישהו Tismoch alai, smoch alai – Trust me (m.) – תסמוך עליי, סמוך עליי Tismechi alai, smechi alai – Trust me (f.) – תסמכי עליי, סמכי עליי Tismechoo alai, smechoo alai – Trust me (pl.) – תסמכו עליי, סמכו עליי "Yalkoot ha-kzavim" – Tall tales collection – ילקוט הכזבים Al tid'ag, smoch – Don't worry, count on me – אל תדאג, סמוך Tarboot ha-smoch – The 'smoch' culture – תרבות הסמוך Shkivot smicha – Push-ups – שכיבות סמיכה Samchoot – Authority – סמכות Samchoot horit – Parental authority – סמכות הורית Mismach – Document – מסמך Simoochin – Evidence, reference – סימוכין Lehasmich mishehu – To authorize someone to do something – להסמיך מישהו Hasmacha – Authorization, certification – הסמכה Moosmach – Authorized, licensed – מוסמך Achot moosmechet – Registered nurse – אחות מוסמכת Playlist and Clips: Jane Bordeaux – Tismoch Alai (lyrics) Static & Eden Ben-Zaken – Ha-peshah ha-mooshlam (lyrics) Shemtov Levy – Yachol Lihyot She-zeh Nigmar (lyrics) Lahakat Ha-Gadna – Smoch al ha-doda Shkivot Smicha Michal Daliot – Samchoot – Authority Achot moosmechet – Registered nurse Makor Rishon newspaper about the book yalkoot ha-kzavim Ep. no. 23 HEB about the imperative Ep. no. 24 HEB about yihiye beseder, it will be just fine Ep. no. 30 HEB about hafif

  • #449
    June 2 · 13 min

    #449 Air It Out

    The Hebrew word for air is אוויר, while אווירה is atmosphere/ambience. There are other interesting words taken from אוויר, like fluffy or ceiling fan. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mezeg avir – Weather – מזג אוויר Le'avrer et ha-heder – To air out the room – לאוורר את החדר Hu me'avrer et ha-bayit – He airs out the house – הוא מאוורר את הבית Le'avrer et ha-rosh – To clear one's head – לאוורר את הראש Me'avrer – Fan, ventilator – מאוורר Me'avrer tikra – Ceiling fan – מאוורר תקרה Mazgan – Air conditioning – מזגן Ivroor – Airing, ventilation – אוורור "Ein po avir, ani potachat halon" – There's no air in here, I am opening the window – אין פה אוויר, אני פותחת חלון "Hayavim le'avrer, eich ata yashen kacha?" – We've got to air out the room, how do you sleep like this? – חייבים לאוורר, איך אתה ישן ככה Ma'arechet ha-ivroor – The ventilation system – מערכת האוורור Ha-heder lo me'oovrar – The room is not ventilated – החדר לא מאוורר Ha-dira me'oovreret – The apartment is airy – הדירה מאווררת Lehitavrer – To air oneself out – להתאוורר Ani hayav hofesh, lehitavrer ktsat – I need a vacation to get some fresh air – אני חייב חופש, להתאוורר קצת Hoofshat hit'avreroot – A vacation to clear your mind – חופשת התאווררות Hel ha-avir – Air Force – חיל האוויר Avira – Atmosphere, ambience – אווירה Yesh sham avira kefit – There's a fun atmosphere there – יש שם אווירה כיפית Kav aviri – Direct distance / As the crow flies – קו אווירי Be-kav aviri ha-batim shelanoo lo rechokim, aval ba-oto ze yikach lecha sha'ah – Our houses aren't far apart as the crow flies, but by car, it will take you an hour. – בקו אווירי הבתים שלנו לא רחוקים, אבל באוטו זה ייקח לך שעה Shayara avirit – Air convoy – שיירה אווירית Ha-taasiya ha-avirit Le-Israel – Israeli Aerospace Industries – התעשייה האווירית לישראל Ugah avririt – Fluffy cake – עוגה אוורירית Aviron – Plane – אווירון Playlist and Clips: Gidi Gov – Ne'echaz Ba-avir (lyrics) Me'avrer tikra – Ceiling fan Kan TV – Hel Avir (Air Force) Omer Adam – Avira shel Sof (lyrics) Ha-taasiya Ha-avirit – The aerospace industry 13TV – Ugah avririt Ilanit – Red Elenu Aviron (lyrics) Zemereshet – Aviron Ep. no. 75 about weather HEB Ep. no. 337 about mazgan, aircon HEB Ep. no. 392 about kivoon, direction HEB

  • #448
    April 14 · 10 min

    #448 You the Landlord or the Tenant?

    Oftentimes, Israelis mix up the Hebrew words משכיר and שוכר. It's the difference between "renting" an apartment and "renting out" an apartment. It's a common mistake that you don't have to make! Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Liskor dira – To rent an apartment – לשכור Baal/ba'alat ha-bayit – Landlord, landlady – בעל / בעלת הבית Ani socher / socheret dira – I rent an apartment – אני שוכר / שוכרת דירה Ha-socher / ha-socheret – The tenant, the renter – השוכר / השוכרת S'char dira – The rent – שכר דירה, שכ"ד Schar dira gavoha / schar dira namooch – High rent, low rent – שכר דירה גבוה, שכר דירה נמוך Hi gara be-dira schoora – She lives in a rental apartment – היא גרה בדירה שכורה Rechev sachoor – Rented car – רכב שכור Hi gara be-schiroot / hu gar be-schiroot – They live in a rented place – היא גרה בשכירות /הוא גר בשכירות Lehaskir – To rent out – להשכיר Hu maskir dira – He rents out an apartment – הוא משכיר דירה Hi maskira dira – She rents out an apartment – היא משכירה דירה Dira Lehaskir – An apartment to let – דירה להשכיר Dirot le-haskara – Apartments for rent – דירות להשכרה Zeh le-haskara? – Is it for rent? – זה להשכרה Haskarat dirot – Leasing of apartments – השכרת דירות Haskarat rechev – Car rental – השכרת רכב Hevra le-haskarat rechev – Car rental company – חברה להשכרת רכב Ha-maskir – The lessor – המשכיר Playlist and Clips: Peer Tasi – Derech Ha-shalom (lyrics) Leah Goldberg – Dira Lehaskir Yad-2 commercial – Dirot le-haskara Yad-2 commercial Ep. no. 425 HEB about real estate agents

  • #447
    February 10 · 7 min

    #447 They're Exploiting the Situation

    The Hebrew word נצלן is an exploiter – someone who'll use you and then dump you without giving it a second thought. In this episode, Guy breaks down the word and its root נצל. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lenatsel – To make use of, to utilize – לנצל Nitsool – Exploitation – ניצול Nitsool kalkali – Economic exploitation – ניצול כלכלי "Kol ehad menaseh lenatsel" – Everyone tries to exploit the other – כל אחד מנסה לנצל Hu menatsel et ha-matsav – He takes advantage of the situation – הוא מנצל את המצב "Hu menatsel bachurot ve-zorek" – He uses women and then dumps them – הוא מנצל בחורות וזורק "Eich lenatsel yemei machala" – How to make use of sick days – איך לנצל ימי מחלה "Menatslim et sh'ot ha-shemesh ha-rabot, mechabim orot, ve-hoschim hashmal" – We are making use of the many sunlight hours, turning off lights and saving electricity – מנצלים את שעות השמש הרבות, מכבים אורות וחוסכים חשמל "Tsarich lenatsel et ha-hatava ad sof ha-shana" – You need to use this benefit by the end of the year – צריך לנצל את ההטבה עד סוף השנה Be-tokef ad – Valid until – בתוקף עד Ani margish menootsal – I feel exploited – אני מרגיש מנוצל Ani margisha menootselet – I feel exploited – אני מרגישה מנוצלת "Yesh lecha kama yemei hofesh lo menootsalim" – You have a few unused vacation days – יש לך כמה ימי חופש לא מנוצלים Lo nitsalta / nitsalt et kol yemei ha-hofesh shelcha / shelach – You didn't use all your vacation days – לא ניצלת את כל ימי החופש שלך Natslan / natslanit – Exploiter – נצלן / נצלנית "Tizaher mimenu, hu ma-zeh natslan'" – Be careful of him, he's a real bloodsucker – תיזהר ממנו, הוא מה-זה נצלן Natslani – Exploitative – נצלני "Yesh mi she-bocharim be-derech natslanit" – There are those who choose an exploitative path – יש מי שבוחרים בדרך נצלנית Netsolet – Reusable waste – נצולת Playlist and Clips: Israeli Government Advertising Agency – Nitsool kalkali, economic exploitation Tofaat Dopler – Kol Ehad (lyrics) Israeli Electric Corporation – Menatslim et sh'ot ha-shemesh ha-rabot KAN TV – Derech natslanit, exploitative way Ep. no. 127 about hatavot, bonuses and money HEB Ep. no. 245 about kuponim, coupons HEB

  • #446
    January 20 · 9 min

    #446 Early Retirement

    The Hebrew word פרישה means retirement, and these days פרישה המוקדמת is on everyone's mind. Guy explains פרישה and other words from its root פרש. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Prisha me-ha-avoda – Retiring from work – פרישה מהעבודה Prisha me-ha-avoda, Yetsi'ah le-pensia – Retiring from work – פרישה מהעבודה "Kshe-at tets'ee le-pensya, mi yid'ag lach?" – When you retire, who will look after you? – כשאת תצאי לפנסיה, מי ידאג לך Retirement age – Gil ha-prisha – גיל הפרישה "Halom ha-prisha ha-mukdemet ha-mele'ah nimtsa rak be-heseg yadam shel israelim me'atim" – The dream of full early retirement is within reach for only a few Israelis – חלום הפרישה המוקדמת המלאה נמצא רק בהישג ידם של ישראלים מעטים Prisha mukdemet mele'ah – Full early retirement – פרישה מוקדמת מלאה Prisha mukdemet / pensia mukdemet – Early retirement – פרישה מוקדמת / פנסיה מוקדמת "Hem lo parshu me-ha-avoda, aval hem ken parshu mi-merotz ha-achbarim" – They didn't retire from work, but they did step away from the rat race – הם לא פרשו מהעבודה, אבל הם כן פרשו ממירוץ העכברים Prisha me-ha-hayim ha-politiyim – Retiring from political life – פרישה מהחיים הפוליטיים Lifrosh me-ha-hayim ha-politiyim – To withdraw from political life – לפרוש מהחיים הפוליטיים Lifrosh ba-si – To quit at your peak – לפרוש בשיא Yalla, ani poresh – Ok, I am heading out – יאללה, אני פורש Pensioner / pensionerit, gimlai / gimla'eet – Pensioner – פנסיונר / פנסיונרית, גמלאי /גמלאית Gimla'eem – Pensioners – גמלאים Gimla – Pension – גמלה Hem lo mafrishim ksafim la-pensya – They are not setting aside funds for their pension – הם לא מפרישים כספים לפנסיה Lehafrish – To set aside – להפריש Hafrashat ksafim – Setting money aside – הפרשת כספים Playlist and Clips: Ministry of Finance – Kshe-tets'ee le-pensya KAN TV – Prisha mukdemet Knesset TV – Ehud Barak poresh Gimla'eem – Pensioners Ma HaBeaya – Shabak Samech Ep. no. 327 about mukdam, early HEB

  • #445
    Dec 16, 2025 · 7 min

    #445 It's a Serious Leak

    From leaking documents to a leaky faucet at home, the root דלפ is an interesting one, and from which we get the Hebrew word for whistleblower. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-mazgan dolef – The air conditioning unit is leaking – המזגן דולף Tsinor dolef – Leaking pipe – צינור דולף Dlifa – Leaking – דליפה "Yesh lanoo dlifa ba-mazgan" – We have a leak in our AC unit – יש לנו דליפה במזגן "Yesh lanoo dlifa me-hatikra'" – We have a leak from our ceiling – יש לנו דליפה מהתקרה Dlifat gaz – Gas leak – דליפת גז Dlifot neft – Oil spills – דליפות נפט Dalaf tik mismachim – A dossier was leaked – דלף תיק מסמכים Ha-meida dalaf – The information leaked – המידע דלף Eich dalaf ha-meida? – How did the information leak? – איך דלף המידע Dlifat meida – Information leak – דליפת מידע Mi hidlif et ha-meida? – Who leaked the info? – מי הדליף את המידע Hu hidlif mismachim – He leaked documents – הוא הדליף מסמכים Hi hidlifa mismachim – She leaked documents – היא הדליפה מסמכים Hadlafat meida – Information leak – הדלפת מידע Madlif – Leaker, whistleblower – מדליף, מדליפה Mi ha-madlif/a? – Who is the leaker? – מי המדליף Ha-sirton hudlaf – The video was leaked – הסרטון הודלף Ha-sirton ha-mudlaf – The leaked video – הסרטון המודלף Ha-pratim ha-mudlafim – The leaked details – הפרטים המודלף Playlist and Clips: Danny Litani – Shalechet (lyrics) Midrag – Dlifat gaz Dlifat neft – Fuel leak Calcalist – Neft, politika ve-goofot Hidlifa Nurit Galron – Shalechet (lyrics)

  • #444
    Nov 25, 2025 · 8 min

    #444 Sorry, It Slipped My Mind

    The Hebrew word לברוח means to escape, but the same root has other interesting meanings in other verb formats. Guy also explains the meaning of חדר בריחה. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Livro'ach – To escape – לברוח "Ma ze be'etsem meshaneh mi-ma be'estem hem borchim" – What does it really matter what exactly they're running from – מה זה בעצם משנה ממה בעצם הם בורחים Livro'ach mi-mashehu – To flee something – לברוח ממשהו "Isha borachat mi-bsora" – "A woman flees a message'" – אישה בורחת מבשורה "Barach li pipi" – I peed myself – ברח לי פיפי Oy, barach li me-ha-rosh, slicha – Sorry, it slipped my mind – אוי, ברח לי מהראש Bricha – Escape – בריחה Brichat mochot – Brain drain – בריחת מוחות Lehavri'ach – To smuggle- להבריח Neshek – Firearms – נשק Samim – Drugs – סמים Hu mavri'ach et kol ha-haverot shelo – He drives all his girlfriends away – הוא מבריח את כל החברות שלו Perot muvrachim – Smuggled fruits – פירות מוברחים Ananas – Pineapple – אננס Havracha – Smuggling – הברחה Havrachot mi-Surya le-israel – Smuggling from Syria to Israel – הברחות מסוריה לישראל Chadar bricha – Escape room – חדר בריחה Borchanoot, eskepizem – Escapism – אסקפיזם, בורחנות Playlist and Clips: Miri Aloni – Ha-balada Al Hedva U-Shlomik (lyrics) Tel Aviv University – Brichat Mochot – Brain drain Mutsarim muvrachim – Smuggled goods Havrachot – Smuggling Ep. no. 183 about pipi HEB

  • #443
    Nov 4, 2025 · 9 min

    #443 Missing You, Missing Me

    Today we'll talk about the word חסר, missing, and its root. You don't want to miss it! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Haser – Missing, lacking, deficient – חסר "Ha-shir Ha-haser" – The missing song – השיר החסר Ata haser li – I miss you – אתה חסר לי At hasera li be-ramot – I miss you terribly – את חסרה לי ברמות Hasar menoocha – Restless – חסר מנוחה Hoser menoocha – Lack of rest – חוסר מנוחה Hoser nimoos – Lack of manners – חוסר נימוס Hasar nimoos, hasrat nimoos, hasrei nimoos, hasrot nimoos – Someone who lacks manners – חסר נימוס, חסרת נימוס, חסרי נימוס, חסרות נימוס Hasar savlanut – Impatient – חסר סבלנות Hasar bayit – Homeless – חסר בית Hasar mooda'oot – Unaware, oblivious – חסר מודעות Hasar mazal – Unlucky – חסר מזל Hasar bitachon – Lacking confidence – חסר ביטחון Rak zeh haser li – Just what I need right now (Ironically) – רק זה חסר לי Haser li barzel ba-dam – I have low iron – חסר לי ברזל בדם Haser lecha she-ata mesaper la – Don't you dare tell her! – חסר לך שאתה מספר לה Haser lecha shelo titkasher / haser lach shelo titkashri / haser lachem shelo titkashroo – You'd better call – חסר לך שלא תתקשר / חסר לך שלא תתקשרי / חסר לכם שלא תתקשרו Tagid, haserot lecha be'ayot ba-hayim? – Tell me, why look for trouble? – תגיד, חסרות לך בעיות בחיים Ma haser lecha bahayim? Yesh lecha hakol – What are you missing in life? You have everything – מה חסר לך בחיים? יש לך הכל Hisaron, hesronot (pl.) – Disadvantage – חיסרון, חסרונות Yitaron, yitronot (pl.) – Advantage – יתרון, יתרונות Machsor be-morim – Teacher shortage – מחסור במורים "Haserim lanu morim le-matematika" – We're short on math teachers – חסרים לנו מורים למתמטיקה Yesh machsor be-halav – There's a milk shortage – יש מחסור בחלב Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ha-shir Ha-hasser (lyrics) Ben-el Ben-Zion & Shiraz Avraham – Hasera Li Be-ramot Tal Gordon – Masechot (lyrics) Dolis – Ma Hasser Lecha (lyrics) Kan – Machsor be-morim Ep. 115 about to miss

Showing 1–20 of 28 episodes