תניא, כ"ז חשוון, שנה פשוטה

התניא היומי למוצאי שבת, כ״ז בחשוון ה׳תשפ״ז (7 בנובמבר 2026). קונטרס אחרון א' בספר התניא מבאר שהאהבה והיראה הן ה"כנפיים" שמעלות את התורה והמצוות לעולמות העליונים כדי לפעול שם ייחוד אלוקי. מוסבר כי גם קריאה פשוטה בסיפורי התורה מקשרת את הלומד ל"חכמה עליונה" בזכות שורש נשמתו למעלה. בנוסף, מודגש ההבדל המהותי בין מחשבה לדיבור: בעוד שהרהור במצוות מוסיף אור רק בעולמות העליונים, קיום המצוות ולימוד התורה בדיבור ממש הם אלו שממשיכים את האור האלוקי למטה אל עולמנו הגשמי. מכיוון שתכלית ירידת הנשמה לעולם היא להמשיך את האור למטה, אדם אינו יכול לצאת ידי חובתו בהרהור בלבד אלא נדרש למעשה או דיבור.