transcript
show notes
התניא היומי ליום שישי, כ"ו בחשוון ה'תשפ"ז (6 בנובמבר 2026). איגרת ל"ב מתוך "אגרת הקודש", החותמת את החלק, נפתחת בברכתו של רבנו הזקן לגבאי הצדקה של ארץ ישראל ולכל התורמים על מעשיהם הנאצלים. רבנו הזקן מבאר את המעלה העצומה שבמתן צדקה, תוך הבחנה בין מצב שבו האדם "מופעל" על ידי אחר לתרום, הנמשל ל"נקבה" המקבלת (כלי ל"אור הסובב"), לבין מצב שבו ההתעוררות מגיעה מעבודת התפלה העצמית ומאהבת ה', הנמשל ל"זכר" המשפיע – שממשיך לעולם את ה"פנים", הפנימיות, של אור אין סוף. שני האופנים של עשיית חסד בעולם הזה הופכים את העולם ואת גופנו לכלי קיבול ("הצדקה עומדת לעד") להתגלות האלוקית העצומה שתאיר בו בגאולה, בזמן תחיית המתים.