transcript
show notes
התניא היומי ליום שני, ט״ו בחשוון ה׳תשפ״ז (26 באוקטובר 2026).
הקטע מתוך אגרת כ"ז בספר התניא מסביר את עוצמת הקשר בין הצדיק (הרבי) לתלמידיו דווקא לאחר הסתלקותו, בהשוואה לתקופת חייו. בעוד שבחייו מידותיו הרוחניות של הצדיק (אמונה, יראה ואהבה) מוגבלות בתוך גופו הגשמי והתלמידים מקבלים רק מעין "הארה" מתוכן דרך דיבוריו, לאחר פטירתו משתחררת רוחו ממגבלות החומר אל המרחב הרוחני של גן עדן, הנוכח ומשפיע גם בעולמנו. כתוצאה מכך, תלמיד המקושר לרבו באהבה רבה ומשקיע יגיעה עצומה ביישום הוראותיו בחיי המעשה, מסוגל כעת לספוג לתוכו מעצם מידותיו הפנימיות של הצדיק, ולזכות לחיבור רוחני עמוק ועוצמתי הרבה יותר משהתאפשר בחייו של הרב.