פרק 93 – " כשהעבודה הופכת לזהות"

אפשר להיות מכורים לעבודה? רוב האנשים יענו שלא. הרי עבודה היא דבר טוב – היא מאפשרת לנו להתפתח, ליצור, להצליח ולהרגיש משמעות. אבל מה קורה כשהעבודה כבר לא רק ממלאת את החיים, אלא מתחילה להגדיר את מי שאנחנו? בפרק הזה אני מארחת את ענת הלוי, מדריכת הורים, מאמנת אישית ומנחת קבוצות, לשיחה כנה על התמכרות שאינה קשורה לחומרים, אלא לזהות. דרך סיפורה האישי היא משתפת כיצד חיים של הישגיות בלתי פוסקת, השוואתיות ומרדף אחר ערך עצמי הובילו אותה להתרחק מעצמה, עד שהגוף עצר אותה והכריח אותה לשאול: "אם העבודה הגדירה את האדם שאני, אז מי אני עכשיו בלעדיה?" זו שיחה על התמכרויות התנהגותיות, על המחירים הסמויים של עשייה בלתי פוסקת, על הצורך בערך עצמי ובהכרה, ועל הדרך הארוכה חזרה אל עצמנו. כי לרוב ההתמכרות היא לא הסיפור כולו – היא רק הביטוי למשהו עמוק הרבה יותר. ובתוך כל זה מסתתר גם רגע אחד של תקווה: "כשהפסקתי לרדוף, התחלתי לפגוש את עצמי." כי לפעמים, המסע הכי ארוך בחיים הוא לא הדרך להצלחה – אלא הדרך חזרה לעצמנו. לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.