פרק 87 - "מתוך הייאוש"
transcript
show notes
זה משפט מתוך שיר שענבר כתבה מתוך רגע שפל נמוך,
שבו האכזבה הייתה על זה ששוב, היא לא הצליחה למות.
למי שלא חווה זאת — קשה להבין.
איך אדם לא רוצה לחיות.
לא כרעיון, לא כרגע חולף, כאמירה סתמית.
אלא כחוויה יומיומית. הרצון לשים לזה סוף. לסבל.
ענבר מיליקובסקי, מכורה נקייה, יוצרת, מוזיקאית ועורכת —
משתפת אותנו בסיפור האישי שלה, במקומות הכי פנימיים.
על חיים עם דיכאון מגיל צעיר,
על תחושת חוסר שייכות — של להיות טעות בעולם הזה,
ועל הדרך שבה השימוש נכנס — כאמצעי להתמודד,
או פשוט לא להרגיש.
זה המקום שממנו מתחיל הפרק.
המקום שבו נדמה שאין דרך אחרת.
ומתוכו — לאט לאט — מתחילה להיכנס גם אפשרות נוספת.
ועל זה — היא אומרת היום:
“היום אני יודעת, שיש תקווה ואפשר אחרת.”
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887