transcript
show notes
מה אם התלמוד לא רק מדבר על איך לחיות , אלא גם יודע משהו על איך להרגיש?”
בפרק הזה אני פוגשת את חיה גלבוע לשיחה על המפגש המרתק שבין תלמוד, רגשות, מערכות יחסים והעולם האנושי.
חיה היא מלמדת, מנחה ויוצרת, שעוסקת בחיבור שבין עולם התלמוד והמקורות היהודיים לבין החיים עצמם. היא מביאה אל הלימוד נקודת מבט שמחברת בין טקסט עתיק לבין החוויה האישית, הרגשית והיומיומית שלנו ובשיחה הזו היא פותחת בפניי כמה דלתות מאוד מעניינות אל תוך הטקסט התלמודי ואל תוך עצמנו.
אנחנו מדברות על מה התלמוד יכול ללמד אותנו על רגשות , על המקומות שבהם אנחנו כועסים, מפחדים, מתאהבים, מקנאים, נפגעים או מתקשים לבטא את מה שאנחנו מרגישים.
אנחנו מדברות גם על מערכות יחסים: מה אפשר ללמוד מהסיפורים ומהדמויות בתלמוד על האופן שבו בני אדם נפגשים, מתנגשים, אוהבים, פוגעים זה בזה ומנסים לחיות יחד. חיה מביאה לשיחה גם סיפור תלמודי שהופך את השאלות האלה למאוד מוחשיות ואנושיות.
ומשם אנחנו מגיעות גם אל השפה והצליל. האם כל רגש באמת יכול להיכנס למילים? מה קורה במקומות שבהם השפה כבר לא מספיקה כדי לבטא את מה שקורה בתוכנו? ומה אנחנו יכולים ללמוד דווקא מצליל , מהקול, מהנשימה, מהקצב , על העולם הרגשי שלנו?
אנחנו מתעכבות על תקיעת השופר כדוגמה מרתקת למשהו שמתקשר איתנו בלי מילים. צליל פשוט, ראשוני, כמעט גולמי , שמצליח לעורר בתוכנו משהו שאולי קשה להסביר במילים.
שיחה על טקסט עתיק שמצליחה להגיע למקומות מאוד עכשוויים , ובעיקר על האפשרות להסתכל קצת אחרת על עצמנו, על הרגשות שלנו ועל האנשים שאיתנו.
תודה חיה על חכמת הלב והראש שלך,על מלאכת טווית הגשרים שאת רוקמת בעדינות ובכבוד לבני אדם באשר הם.
