מפתחים מחוץ לקופסה

פרק 180: לא בונים את המהפכה הבאה. קונים אותה | עם אסף נבו

מה עושים כשמגלים שאחד השלבים הכבדים ביותר בעבודת יועץ סייבר יכול לקרות בלחיצת כפתור? רוב היזמים היו בונים מוצר ורצים למכור אותו. אסף נבו והשותפים שלו הגיעו למסקנה הפוכה: כדי לייעל באמת חברות ייעוץ סייבר, הם צריכים לקנות אותן ולהכניס את הטכנולוגיה פנימה. אירחנו את אסף נבו, מי שכבר בנה ומכר חברה והיום מנכ"ל סייבלינק, לשיחה על AI Roll-up: מודל שבו לא מנסים לשכנע שוק שלם להשתנות מבחוץ, אלא רוכשים עסקים קיימים ומשנים אותם מבפנים. אז מה היה לנו בפרק? למה גם מוצר שעובד ומכניס כסף יכול להיות מלכודת, ואיך מבינים אם אפשר להפוך אותו לחברה גדולה באמת. איך אוטומציה שפונה לעשרות ספקים חשפה שהחסם האמיתי אינו טכנולוגי, אלא אמון והרגלים של שוק שלם. איך קונים שליטה בחברות ייעוץ, למה רכישה היא רק ההתחלה, ואיפה אופרציה ואנשים יכולים להפיל גם את התזה הכי יפה. זה לא פרק על עוד כלי AI. זה פרק על הרגע שבו מבינים שהבעיה לא דורשת רק תוכנה טובה יותר, אלא מודל עסקי אחר לגמרי. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

• Transcript

פרק 179: בלי מנהלים. בלי פרודקט | עם רחלי שיפטר

מה היה קורה אם מחר הייתם מגיעים לעבודה ומגלים שאין לכם מנהל. וגם אין פרודקט. ב-Eon זה פחות או יותר המצב. אירחנו את רחלי שיפטר, מפתחת Backend שעברה ב-8200, אמזון ו-Wiz, והיום עובדת ב-Eon, חברה שבה המפתחים מקבלים הרבה יותר אחריות ממה שאנחנו רגילים לראות. הם מדברים עם לקוחות, מקבלים החלטות מוצר, עובדים על בעיות מקצה לקצה, וכן - גם בלי ראשי צוותים ובלי אנשי פרודקט. אז מה היה לנו? איך בכלל עובדת חברת תוכנה בלי מנהלים ובלי פרודקט? למה רחלי חלמה לעבור לפרודקט ואז AI גרם לה לשנות את דעתה? מה קורה ל-Ownership כשמורידים ישיבות, סנכרונים והנדאופים? למה דווקא כשה-AI כותב יותר מהקוד, חשוב יותר מתמיד לדעת הנדסת תוכנה? ואיך בונים שכבת ידע פנימית שהופכת את ה-AI ממודל שיודע להשתמש בכלים למשהו שבאמת מבין את החברה? פרק על AI, על מפתחים עם הרבה יותר אחריות, ועל האפשרות שחברת התוכנה של העתיד תיראה מאוד שונה מזו שאנחנו מכירים היום. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

• Transcript

פרק 178: איך מודדים אימפקט של אי איי | עם נילי דוידור

פעם צוואר הבקבוק היה כתיבת הקוד. היום אפשר לייצר הרבה יותר קוד, הרבה יותר מהר. אבל אז מגיעות השאלות המעניינות באמת: מי בודק אותו? מי אחראי עליו? ומי מתעורר בבוקר לעוד מאתיים פי-ארים? נילי דוידור, מנהלת קבוצת פיתוח B2B בIntuit, מצטרפת אלינו לשיחה על איך AI משנה את עבודת הפיתוח מבפנים. לא רק את המהירות שבה מייצרים פיצ'רים, אלא גם את הבעלות על הקוד, הגבולות בין תפקידים ומה בדיוק מנהלים צריכים לנהל עכשיו. אז מה היה לנו בפרק? איך קוד קונטרביושן בין צוותים הפך מהבטחה נחמדה להצפה של פי-ארים ובדיקות ידניות. למה האחריות של מפתחים זזה מכתיבה לווריפיקציה, ואיך בודקים משהו שלא אנחנו כתבנו. מה קורה להתמחויות, לקוד אונרשיפ ולמדידת אימפקט כשמפתח בקנד יכול פתאום לשחרר קוד בפרונט. זה לא פרק על כלי AI חדש. זה פרק על המחיר של מהירות, ועל העבודה האנושית שנשארת כשכתיבת הקוד כבר אינה החלק האיטי. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

• Transcript

פרק 177: כאוס מנוהל - כשכולם בארגון מתחילים לבנות | עם עדי טל

מה קורה כשאיש ביזדב נתקל בבאג בפרודקשן ואומר: "פתח לי הרשאה בגיט, אני אתקן את זה"? היום זו כבר לא בדיחה. אנשי פרודקט, שיווק, פייננס ו-CS יכולים להרים לעצמם כלים, אוטומציות ואפליקציות. לפעמים זה חוסך שעות עבודה ומוליד רעיון למוצר. ולפעמים כלי פנימי עולה בטעות לרשת, מידע מגיע למקום הלא נכון, או שמגיע חיוב של אלפי דולרים שאף אחד לא תכנן. אירחנו את עדי טל, VP R&D במונשוט מרקטינג, לשיחה על השאלה שכל ארגון מתחיל לפגוש: איך נותנים לכולם לבנות, בלי להפוך את החברה לג'ונגל? אז מה היה לנו בפרק? למה במונשוט בחרו לפתוח תקופה מוגדרת של "כאוס מנוהל", ורק אחר כך למפות את מה שנבנה ולייצר מדיניות. איך POC שאנשי פרודקט בנו בעצמם הוכיח שיש בעיה אמיתית, ואז עבר ל-R&D כדי להיבנות מחדש כמערכת שאפשר לסמוך עליה. למה מדיניות AI טובה לא עוצרת יוזמה, אלא נותנת לאנשים דרך בטוחה יותר לבנות, עם גישה נכונה לדאטה, עלויות גלויות ואחריות משותפת. זה לא פרק על איך להחזיר את כולם לתור. זה פרק על איך R&D יכול להפוך מצוואר בקבוק לתשתית שמאפשרת לארגון לזוז מהר יותר. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

• Transcript

פרק 176 - ההאקר החדש לא יודע סייבר | עם אורן אברהם

איך מסמך וורד תמים הופך להיות פריצה למערכות שלך? אורן אברהם התחיל לפרק אייפונים בכיתה י"ב, המשיך להקים את למינר שנרכשה על ידי Rubrik, והיום הוא ה-CTO של האתר הישראלי שלה. בפרק הזה הוא לוקח אותנו לעולם שבו AI מקצר עבודת מחקר של ימים לשעה, אבל גם משנה לגמרי את כלכלת התקיפה ואת גבולות האמון שלנו. דיברנו על הפריצה שיכולה להתחיל מקלט שנראה לגיטימי, על למה הבעיה האמיתית מתחילה כשסוכן AI מקבל כלים לבצע פעולות, ועל הדרך שבה Rubrik חושבת על התאוששות אחרי שכבר קרה הנזק. אז מה היה לנו בפרק? למה המידע וההוראות מתערבבים במודלי שפה, ולמה זו בעיה ארכיטקטונית איך מתקפת שרשרת אספקה יכולה להתחיל מטקסט שנראה לגמרי רגיל למה זמן התגובה לחולשות כבר לא יכול להימדד בשבועות למה גם תחרויות האקינג ותיקות צריכות לחשב מסלול מחדש בעידן ה-AI זה לא פרק על איך לפרוץ. זה פרק על איך לחשוב אחרת על מערכות שכבר סומכות על AI שיפעל בשבילן. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 175: מי אני בלי הקוד? | עם אריאל שולמן

אם הבינה המלאכותית כותבת את הקוד, מה בעצם נשאר לנו לעשות? בפרק הזה אירחנו את אריאל שולמן לשיחה כנה על משבר הזהות שעובר על עולם הפיתוח: האם Clean Code עדיין רלוונטי, למה הפוקוס עובר מהקוד לטסטים, ואיך נראה התפקיד שלנו כשהעבודה עוברת מכתיבת קוד לבניית מערכות. דיברנו גם על הדרך שבה מודדים מפתחים בעולם החדש, למה ספירת טוקנים היא אותה טעות ישנה של ספירת שורות קוד, רק באריזה חדשה, ומי עלול למצוא את עצמו בחוץ כשהארגון כבר לא צריך רק "ידיים עובדות". אבל לצד כל הפחד, יש כאן גם הזדמנות ענקית. אריאל מסבירה למה AI הוא אולי שותף הלמידה הטוב ביותר שהיה לנו, למה מפתחים בתחילת הדרך צריכים להפסיק ללמוד כדי לבנות ולהתחיל לבנות כדי ללמוד, ואיך אפשר להפוך את הפחד מהשינוי להזדמנות מקצועית אמיתית. פרק על קוד, תשוקה, מקצוענות והרגע שבו צריך לשאול מחדש: מה בעצם הופך אותנו למהנדסים? מפתחים מחוץ לקופסה, אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 174: האתר שלך מציג לכולם בדיוק את אותו הדבר. זאת הבעיה | שרה ריקובסקי

דמיינו ששלושה אנשים נכנסים לאותו מוצר בדיוק. אחד מקבל דשבורד. השנייה מקבלת צ׳אט. והשלישי בכלל מקבל כפתור אחד גדול שאומר לו מה לעשות עכשיו. לא כי צוות הפרונטאנד בנה שלוש גרסאות, אלא כי ה-AI הרכיב לכל אחד מהם ממשק אחר, בזמן אמת. ברוכים הבאים לעולם של Generative UI. אירחנו את שרה ריקובסקי, מהנדסת Full Stack בצוות ה-Data Services של AppsFlyer וממובילות קהילת Women in Tech החרדית, כדי להבין מה קורה כשה-AI מפסיק רק לייצר קוד ומתחיל לבנות את הממשק עצמו. דיברנו על: למה מודל ה-Request-Response מתחיל להיסדק מול אייג׳נט שרץ דקות ארוכות ומחזיר תוצאה שונה בכל פעם איך אייג׳נט מרכיב ממשק מתוך ה-Design System שלכם, ולמה הוא לא באמת "מצייר" UI מה ההבדל ביניהם, ולמה הכול נשמע כמו סלט אותיות: A2UI, AG-UI, MCP Apps ו-A2A המשתמש ביקש להזמין טיסה וקיבל ציור של בננה. איך בכלל עושים Evals לממשק לא דטרמיניסטי? איך מתחילים בקטן ומוצאים את המקום הנכון במוצר להתנסות הראשונה וגם ניסינו לדמיין עולם שבו נפסיק לגלוש בין אתרים, כי האייג׳נטים כבר יעשו את זה במקומנו. אז האם ה-AI עומד להחליף את מפתחי הפרונטאנד? כנראה שלא. אבל הוא עומד לשנות את מה שהם בונים, איך הם בונים אותו, ואולי אפילו את המשמעות של המושג ״ממשק משתמש״. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 173 - המשתמש הבא באתר שלכם הוא לא בן אדם | עם ניר פריזיאן

מה יקרה כשהמשתמש שייכנס לאתר שלכם בכלל לא יהיה בן אדם? הוא לא יתרשם מהעיצוב. הוא לא ילחץ על הכפתור היפה שבניתם. ויכול להיות שהוא בכלל לא ייכנס למסך שבניתם. בפרק הזה אירחנו את ניר פריזיאן, מייסד ומנכ״ל חברת Enpitech, לשיחה על המשתמש החדש שמתחיל להיכנס לכל מוצר שאנחנו בונים: סוכני בינה מלאכותית. עד היום בנינו אתרים עבור בני אדם ומנועי חיפוש. עכשיו אנחנו צריכים לשאול שאלה הרבה יותר מטרידה: איך בונים אתר שגם מכונה יודעת להבין, לחקור ולהפעיל? מה מחכה לכם בפרק: האם האתרים כמו שאנחנו מכירים אותם עומדים להיעלם ולהפוך בעיקר למקורות מידע עבור סוכנים למה ממשק משתמש יפה כבר לא מספיק איך מכינים את התוכן, הפעולות והמערכות שלכם לעולם שבו סוכן נכנס לאתר בשם הלקוח איך בודקים מוצר כשהמשתמש צריך להחליט בעצמו מה לעשות ומה כל זה אומר על העתיד של מפתחי הפרונט, חוויית המשתמש והאינטרנט כולו זה פרק על השאלה למי אנחנו בכלל בונים את האינטרנט הבא. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 172: וידויים של מגייס בעידן הבינה | עם דניס נרוש

האם בעידן שבו AI כבר כותב קוד, אנחנו עדיין יודעים לזהות מהנדסים טובים? בפרק הזה אירחנו את דניס נרוש, שמוביל את תחום ה-AI באלמנטור, לשיחה על ראיונות עבודה, גיוס ומה באמת השתנה מאז ש-Cursor, Claude ו-ChatGPT נכנסו לנו ל-IDE. דיברנו על מועמדים שלא נוגעים ב-AI בכלל, על כאלה שנותנים לו לכתוב הכל בלי להבין מה קורה, ועל המקום שבאמצע: מהנדסים שיודעים להשתמש ב-AI כדי לזוז מהר יותר, אבל עדיין מביאים שיקול דעת, הבנה הנדסית, תקשורת, בדיקות וחשיבה על פרודקשן. כי היום השאלה היא כבר לא רק אם מישהו יודע לכתוב קוד. השאלה היא אם הוא יודע לחשוב. אם הוא יודע לעצור. אם הוא יודע לבדוק את מה שה-AI נתן לו. ואם הוא יודע מתי ללחוץ על הגז ומתי לשים ברקס. פרק על איך מראיינים מפתחים בעידן החדש, מה עדיין חשוב לשמר, מה כבר לא עובד, ואיך מבדילים בין AI Native Engineer לבין סתם מישהו שפתח Cursor וקיווה לטוב. מפתחים מחוץ לקופסה.... אנחנו מ ת ח י ל י ם!! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 171: למה אנשים פחות טובים מכם מתקדמים מהר יותר? | עם לירון גליקמן

יצא לכם פעם לראות מישהו מתקדם ולקבל את הבוקס הקטן הזה בבטן? עצרתם פעם לחשוב ... אני עובד יותר קשה. אני כותב קוד יותר טוב. אני מבין את המערכת יותר לעומק. אז איך דווקא הוא קיבל את הקידום, את ההזדמנות, את הבמה? בפרק הזה אירחנו את לירון גליקמן, מחברת רב המכר The Super Connector, יועצת לאו"ם ומרצה ב-28 מדינות, לשיחה על אחד הסקילים הכי פחות מדוברים בהייטק - נטוורקינג. לא נטוורקינג של כנסים מביכים ו-"בוא נתחבר בלינקדאין". אלא היכולת לגרום לאנשים הנכונים להכיר אתכם, להבין במה אתם טובים, לסמוך עליכם, ולחשוב עליכם כשנפתחת הזדמנות. דיברנו על איך בונים מיתוג אישי בלי להרגיש קרינג', איך כותבים הודעה קרה שבאמת מקבלת תשובה, למה "לעשות רעש" בעבודה זה לא בהכרח דבר רע, ולמה דווקא בעידן ה-AI הקשרים האנושיים הופכים לנכס הכי גדול שלנו. זה לא פרק על איך להיות איש מכירות. זה פרק על איך לוודא שהעבודה הטובה שלכם לא נשארת סוד. מפתחים מחוץ לקופסה... מ ת ח י ל י ם! ולכל מי שרוצה, קישור לספר הנפלא של לירון🙏 https://www.amazon.com/Super-Connectors-Playbook-Authentic-Relationships-ebook/dp/B0F44DCJ96 מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 170: הדייט הראשון של כל סטארטאפ | חן צבי

יש שני בתי קפה בשרונה שבהם מוכרע מי יקים את הסטארט-אפ הבא בישראל. וזה רק הכלל הראשון בעולם הדייטינג של היזמות. חן צבי התחילה את הדרך שלה ביחידה טכנולוגית בצה"ל, המשיכה לתואר שני ב-Machine Learning, הקימה סטארטאפ, והיום היא משקיעה בקרן Hetz Ventures, שמנהלת מעל חצי מיליארד דולר. במילים אחרות, היא ראתה את עולם היזמות כמעט מכל זווית אפשרית. ישבנו איתה לשיחה על כל מה שקורה הרבה לפני ה-Pitch Deck. לפני הגיוס. ולפני הכתבה ב-TechCrunch. על שותפים. על משקיעים. ועל ההחלטות שאף אחד לא מלמד אתכם לקבל. 💡 מה מחכה לכם בפרק: למה בשלב הרעיון מותר, ואפילו כדאי, לצאת עם כמה Co-founders במקביל - ומה קורה כשתופסים אותך באותו בית קפה עם מישהו אחר. הבעיה של רוב היזמים היא לא שיגנבו להם את הרעיון. היא שאף אחד לא ישמע עליו. איך שקף אחד במצגת יכול לגרום למשקיע לאבד בכם אמון. למה Bootstrap הוא לפעמים ההחלטה הכי חכמה שיזם יכול לקבל. ולמה הכסף הוא לפעמים הדבר הכי פחות חשוב שתקבלו מקרן. זה לא עוד פרק על גיוסי הון. זה פרק על האנשים שתבחרו לבנות איתם את החברה שלכם. כי בסוף, לבחור שותף לא פחות חשוב מלבחור רעיון. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 169 - לואו טק זה ההייטק החדש | עומרי שלו

מה קורה כשמגיעים לעולם שבו הדאטה יושבת בראש של אנשים, הספקים מקבלים הזמנות בפקס, והשותף שלך נוסע עם 5 קילו סלמון באוטו כדי לעשות A/B Test? עומרי שלו, Co-founder ו-CTO של Reeco, הגיע אלינו ממיאמי כדי לספר איך מפתח שהגיע מ-Microsoft ו-Samsung גילה שהאתגר הכי גדול שלו הוא לא טכנולוגיה. אלא אנשים. אז מה היה לנו בפרק? מה עושים כשהדאטה בכלל לא נמצאת במערכת איך בונים מוצר לתעשייה שעובדת כמו לפני 20 שנה ולמה דווקא המקומות שאנשי טכנולוגיה אוהבים לזלזל בהם הופכים להיות ההזדמנויות הכי גדולות של העשור כי לפני שיש AI, Agents ו-Prediction Models, צריך קודם למצוא את הדאטה. ולפעמים היא נמצאת במחברת. או בפקס. או בראש של מישהו שעושה את אותו תפקיד כבר 20 שנה. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 168: הבינה יכולה לשכפל את המוצר שלכם. מה עכשיו? עם אופיר ניר

בשנה הבאה הם אולי בקטגוריית ה-Cooked. זה מה שכתוב ממש ב-RSA - כנס הסייבר הכי גדול בעולם - על חברות שהציגו שם. השנה Vega נבחרה ב-"Hot". שנה הבאה? תלוי מה יקרה בחוץ. אופיר ניר - בוגר 8200, שמונה שנים בסינגולר, Big Brain של מאנדיי, והיום VP R&D של Vega - חוזר לקופסה לסיבוב שני, והפעם לדבר על הדבר שאף אחד לא רוצה להגיד בגלוי: איך בונים חפיר כשה-AI יכול להעתיק אותך תוך שבועות. 💡 מה מחכה לכם בפרק: ה-Sunrise Process: לפני שכותבים שורת קוד, יוצאים לפגוש 50-70 אנשי מקצוע בשוק - לא לשאול מה הם רוצים, אלא להבין מה הם צריכים. איך התהליך הזה עיצב את המוצר של Vega מהיום הראשון. תשאיר את הדאטה אצלך: בעוד כולם אומרים "שלח לי את הדאטה שלך ואני אסתדר," Vega עשתה ההיפך - הם מכירים בו איפה שהוא נמצא, בלי להזיז אותו. ולמה זה ה-IP שהכי קשה להעתיק. מ-3 ימים ל-3 דקות: ה-Detection Engineers בסייבר פעם קיבלו שלושה ימים לחקור אירוע. היום יש להם שלוש דקות. מה זה עושה לאנשים, לארגון, ולמוצר שאמור לעזור להם. איך בונים תעלות מגן: כשסטארטאפ בן שנתיים צריך לדאוג שהגדולים לא יעתיקו אותו - שלושת המסלולים שעובדים גם כשחברה כמו אנתרופיק מחליטה להיכנס לתחום שלך. אם אתם בונים על AI ועדיין לא שאלתם את עצמכם "מה נשאר אצלנו שאי אפשר להעתיק?" - זה הפרק בשבילכם. תעשו סאבסקרייב, שתפו עם הצוות, ותפנקו אותנו בחמישה כוכבים (לפחות)! מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! האתר המדובר: https://vibecoded.vc/cooked/ מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 167 - מסף פשיטת רגל לאקזיט לגוגל | עם רן קורבר

כשאתה מנכ"ל עם 2 חודשים של כסף, ילדים בבית, אשתך בבידוד צבאי - ומשקיעים שלא עונים לטלפון. ככה נראתה הקורונה מבפנים. רן קורבר, מייסד ומנכ"ל BreezoMeter - החברה שמדדה זיהום אוויר לכל האנשים בעולם ונרכשה על ידי גוגל - מספר מה היה מאחורי הקלעים. 💡 מה מחכה לכם בפרק: הברבור השחור ב-Zoom: טיסה לברלין, SMS על קורונה, בידוד, שתי ילדים, אשתו תקועה בבסיס. כסף לחודשיים. הרגע שמחליט כיוון של חברה. "אף אחד לא מפוטר": למה בריזומיטר הלכה הפוך מכל סטארטאפ במשבר - ומה זה עשה לתרבות שנים אחרי. הלקוח שלא חשבת עליו: איך B2B קלאסי הפך רלוונטי לחברות תרופות בזמן מגיפה - ואיך לנצל הזדמנות שמגיעה בזמן הגרוע ביותר. משקיע שאוהב אותך: אבי אייל מצא את המחלקה שבה האשה יולדת ושלח פרחים - לפני שרן ספק לדווח לבורד. האקזיט לגוגל: לא רק מה קרה - איך מגיעים לנקודה שגוגל רוצה לקנות אותך. אם אתם פאונדרים, מהנדסים, או אנשים שחווים רגעים שנראים כמו הסוף - הפרק הזה בשבילכם. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! וכמובן כל מי שרוצה לקרוא את הספר המדהים של רן - נאחז באוויר, יכול למצוא אותו כאן. מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 166: הטכנולוגיה שיכולה לפרוץ כל הצפנה בעולם | עם רותם הבר

הטכנולוגיה שיכולה לפרוץ כל הצפנה בעולם. זה נשמע כמו כותרת של סרט מדע בדיוני. הבעיה היא שזה כבר לא מדע בדיוני. רותם הובר עזבה קריירה בהנדסת תוכנה כדי להיכנס לעולם המחשוב הקוונטי, ובפרק הזה היא ניסתה להסביר לנו מה כל כך מלהיב את גוגל, IBM, בנקים, ממשלות ומשקיעים. דיברנו על מחשבים שיכולים לפתור בעיות שבני אדם פשוט ויתרו עליהן. על תרופות שעוד לא קיימות. על הצפנות שיום אחד יפסיקו להגן עלינו. ועל הסיבה שחברות משקיעות מיליארדים בטכנולוגיה שעוד לא הוכיחה את עצמה. ובין חתול שחי ומת בו זמנית, לבין מחשבים במינוס 271 מעלות, ניסינו להבין שאלה אחת: מה יקרה ביום שבו זה באמת יעבוד? זה לא רק פרק על קוונטום. זה פרק על העולם שאחרי הקוונטום. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 165: עושים היסטוריה מחוץ לקופסה עם רן לוי

רן לוי, מהנדס חשמל, סופר, יוצר "עושים היסטוריה" - 19 שנה אחרי שהחל הכל - חוזר לקוד. ישבנו איתו לשיחה שלא ציפינו שתלך לאן שהיא הלכה. 🔥 מה מחכה לכם בפרק: לחזור לשורשים: למה מי שבנה אימפריה מחליט לעזוב אותה - ומה זה אומר על ה-DNA של יוצרים אמיתיים מה קורה לCreative Destruction: מה המהפכה התעשייתית של המאה ה-18 מלמדת אותנו על גלי הפיטורים של 2026 - ולמה ההיסטוריה חוזרת על עצמה בדיוק מפחיד הדור שלא לכלך את הידיים: מהנדסים שסיימו תואר בלי פעם אחת לשבת עד שתיים בלילה על באג - ומה AI עשה לזה מי ישרוד: הזווית של רן על מי שמנצח במהפכות טכנולוגיות - ולמה התשובה תפתיע אתכם זה הפרק שחיכינו לו מאז הפרק הראשון. מפתחים מחוץ לקופסה... מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 164 - איך פרויקט צד מהסלון הפך לתקן עולמי | עם ליעד יוסף ועידו סלומון

מה קורה כששני מפתחים בונים פרויקט צד תוך כמה לילות… ואז זה יוצא משליטה? בפרק הזה אנחנו יושבים עם עידו סלומון וליעד יוסף – היוצרים של Git MCP ו-MCP-UI (ו-AI Leads ב-CEO Office של מאנדיי) – לשיחה בלי פילטרים על מה שבאמת קרה מאחורי הקלעים. איך רעיון קטן הופך למשהו שכל התעשייה מדברת עליו? ומה קורה כשענקיות כמו OpenAI ואנתרופיק מתחילות להסתכל על קוד שכתבת בלילה בסלון? (ספוילר: זה מתחיל משיחה בכנס ו-“בוא ננסה רגע” אחד קטן) 🔥 מה מחכה לכם בפרק: מפרויקט צד לפיצוץ עולמי: איך Git MCP נבנה תוך 3 לילות – והתפוצץ ברשת תוך שעות. פרודקשן על סטרואידים: דאונטיים, עלויות מטורפות ועשרות אלפי משתמשים… בזמן שאתם מחזיקים דיי ג׳וב רגילה. ה-iFrame חוזר לנקום: למה דווקא הפתרון הכי מושמץ בהיסטוריה של הווב הוא המפתח ל-UI מאובטח בעידן ה-AI. העתיד של האינטרנט: למה ChatGPT הולך להיות הדפדפן החדש – ומה זה אומר על כל מוצר שאתם בונים היום. המשחק האמיתי: איך גורמים לחברות להבין שאם הן לא בתוך הצ׳אט – הן פשוט לא קיימות יותר. בין אם אתם כבר עובדים ומפתחים עם MCP ובין אם אתם רק מתחילים להבין מה קורה פה – זה אחד הפרקים שיגרום לכם לחשוב אחרת לחלוטין על העתיד שלכם כמפתחים. תעשו סאבסקרייב, שתפו עם הצוות, ותפנקו אותנו בחמישה כוכבים כדי לעזור לאלגוריתם להבין שאתם מפתחים מחוץ לקופסה! מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 163: כולם אוספים דאטה. כמעט אף אחד לא יודע מה לעשות איתו עם עדיה טל

בכל חברה היום יש דאטה. דאשבורדים. KPIים. גרפים צבעוניים. וכמובן - מישהו שאומר "לפי הנתונים". אבל מה קורה כשהנתונים עצמם לא באמת מספרים את הסיפור? בזמן שהסתובבנו בכנס AI Dev TLV, תפסנו לשיחה את עדיה טל - מומחית דאטה עם יותר מעשור של ניסיון בעולמות הפינטק, הסייבר והגיימינג - כדי לדבר על אחד התחומים הכי misunderstood בעולם הטכנולוגיה: BI ודאטה בארגונים. למה כל כך הרבה חברות בונות מחסני נתונים עוד לפני שהן יודעות אילו שאלות הן בכלל רוצות לשאול? איך מגיעים למצב שבו צוותי פיתוח, פרודקט ודאטה עובדים על אותן מערכות - אבל חיים בעולמות שונים לגמרי? ולמה דווקא הדאשבורדים הכי יפים יכולים להיות הכי מסוכנים? דיברנו על הפער בין "יש לנו המון דאטה" לבין "אנחנו באמת יודעים לקבל החלטות". על KPIים שהורסים מוצרים. על מלחמות שקטות בין צוותים. ועל הרגע הזה שבו כולם מסתכלים על אותם המספרים, רואים שהם נראים מדהים... אבל משהו בבטן עדיין מרגיש לא נכון. זה פרק על דאטה. אבל יותר מזה - זה פרק על בני אדם שמנסים להבין מציאות דרך מספרים. מפתחים מחוץ לקופסה… מ ת ח י ל י ם! החלקים בפרק: 00:00 פתיח - הכרת עדיה טל ולמה היא ב-AI.Dev TLV 02:30 מפתחים מחוץ לקופסה - מתחילים 03:00 מי זה בכלל צוות דאטה ומה כל התפקידים שבו 05:00 האבולוציה של תפקידי הדאטה - מאיפה באנו ולאן הגענו 08:00 מהי שכבה סמנטית ולמה בלעדיה כולם מדברים שפה אחרת 10:00 איפה צוות הדאטה יושב בארגון - ולמה זה משנה 11:00 הקשר בין צוות הדאטה ל-R&D - כשזה עובד וכשזה נשבר 15:00 למה אסור להריץ שאילתות על דאטאבייס פרודקשן 16:00 ETL - מה זה, ואיך זורקים את זה לסנופלייק ומתחרטים 18:00 השלב שרוב החברות מדלגות עליו - לשאול לפני שבונים 19:00 איך נכנסים לחברה חדשה ומבינים את הכאב של כולם 21:00 הגדרת KPIs - מה זה "לקוח משלם" ולמה לא כולם מסכימים 24:00 ריבוי פגישות פנימיות - האויב השקט של שיתוף הפעולה 28:00 BI ודאשבורדים - מיתוסים שכדאי לסגור 30:00 רוב החברות לא משתמשות בכל הדאטה שיש להן 34:00 ניהול עלויות ענן דרך דאטה - וואי זה הרבה כסף 38:00 דוגמה מהשטח - Imagine ואנליזת פאנל 43:00 אילו סקילס צריך בצוות דאטה ב-2025 49:00 איך נכנסים לעולם הדאטה - מאיפה מתחילים 51:00 קהילת Data Queens ולמה היא קיימת 53:00 לאן עולם הדאטה הולך - ותחזית (כן, היא ספקנית) 56:00 סיום ותודות מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 162: איפה מתחיל ונגמר הפרונטאנד עם עמית שין

פעם היה ברור מה זה Frontend. היום? פחות. בפרק הזה אנחנו צוללים לאחת השאלות הכי מעניינות בעולם הפיתוח המודרני: מה זה בכלל Frontend היום. דרך הרעיון שהוצג במאמר: The Front of the Front End and the Back of the Front End אנחנו מפרקים את התחום לשתי שכבות: זו שהמשתמש רואה ומרגיש, וזו שמנהלת לוגיקה, דאטה ותקשורת מאחורי הקלעים ושואלים: איפה באמת עובר הקו ביניהן? יחד עם עמית שין, מומחה עם ארגזים של ניסיון בפרונטאנד, אנחנו מנסים להבין איך התפקיד הזה השתנה לאורך השנים, למה הפער בין “UI” ל־“Application Logic” רק הולך וגדל, ואיך זה נראה בתוך צוותים אמיתיים ואולי השאלה המרכזית היא בכלל האם בעידן שבו AI יכול לכתוב גם קומפוננטות וגם לוגיקה, אם עדיין יש משמעות להפרדה הזו? או שאנחנו בדרך למשהו חדש לגמרי שבו הגבולות פשוט נעלמים? פרק על גבולות, תפקידים, אבולוציה של מקצוע… ואולי גם על הסוף שלו כפי שאנחנו מכירים אותו. מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פרק 161- מי שמאמין לא מדאבג עם מאי ולטר

מה אם היינו אומרים לכם שהבעיה היא לא ב-AI, אלא בזה שאנחנו פשוט לא יודעים לדבג? עולם הפיתוח עובר מהפכה של Productivity, אבל הדיבאגינג? הוא רק הולך ומסתבך. בפרק בועט במיוחד היישר מכנס Node TLV 2025, אירחנו את מאי ולטר, ה-CTO וה-Co-founder של HUD, כדי להבין איך סוגרים את הפידבק לופ המטורף שבין הקוד שרץ בפרודקשן לבין ה-IDE שלנו. מאי, כוכבת על חלל ובוגרת 8200, הגיעה לעשות סדר בבלאגן של הלוגים והטרייסים ולהסביר למה "פורנזיקס" זו מילת המפתח הבאה שלכם. על מה דיברנו בפרק? פרוד 2 קוד: איך HUD מצליחה לגרום לפרודקשן לדבר בשפה נטיבית של פונקציות וקבצים. מלכודת הקונטקסט: למה Agents חכמים עדיין צריכים אותנו כדי להבין אם ה-Exception באמת חשוב עסקית. דיבאגינג הוא לא דטרמיניסטי: המשחק המסוכן שבין עולם ה-If לעולם הסטטיסטי של ה-AI. ה-SDLC החדש: למה אתם צריכים להפסיק להנדס מערכות ולהתחיל להנדס "מערכות לייצור קוד". מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)