
אדמיאל קוסמן (פוטסדם)
transcript
show notes
השיחה עם אדמיאל קוסמן נעה בין האינטלקטואלי לרוחני, בין הגוף לנפש, בין עברית קדומה לעברית עכשווית וכל זאת במתינות נלהבת. במהלך השיחה מנסה אדמיאל לפרוס את משנתו הרוחנית-דתית היחודית, ושני השירים שהוא מקריא ׳קינה לתשעה באב׳ (המילים בהמשך) ו׳אלוהים המרכזי׳, מסייעים מאוד להבין אותה.
קינה לתשעה באב
חו"ק (=חזן וקהל), לאומרו בניגון חרישי לאחר קריאת מגילת איכה
מְעַט מְאֹד מָקוֹם לַגּוּף, בִּתִּי.
כִּמְעַט הַכֹּל תָּפְסָה בְּכֹּחַ הַנְּשָׁמָה.
מְעַט מְאֹד מָקוֹם נוֹתָּר לַגּוּף, אָמְנָם
נָכוֹן, בִּתִּי. הָיָה חָרוּת.
אֲבָל בְּדֶרֶךְ אֲלִימָה.
מְעַט מְאֹד מָקוֹם לַגּוּף. כִּמְעַט הַכֹּל הָיָה כָּתוּב.
וּבַהֵיכָל, בִּפְנִים, הָיָה הַכֹּל לַבָז. קָרוּעַ וְשָׁסוּעַ, קוֹרֵס מִכֹּבֶד הַנְּשָׁמָה, כְּשֶׁהִיא
הוֹרֶסֶת וְדוֹרֶסֶת לָהּ הַכֹּל, וּמְטִילָה סָבִיב אֵימָה. מְעַט מְאֹד
מָקוֹם נוֹתָּר לַגּוּף. רָצוּץ, בִּתִּי, שָׁבוּר, בִּתִּי. חוּרְבָּן גָּמוּר.
וְטֶרֶף לַנְּשָׁמָה.
מְעַט מְאֹד מָקוֹם לַגּוּף, בִּתִּי, הֵן עוֹד בִּגְלוֹת הַגּוּף וּבְצֵאתּוֹ מִמְקוֹמו,ֹ לָנוּד, כְּהֵלֵךְ
מְגוֹרָשׁ, עַל פְּנֵי הָאָדָמָה, וּבְסוּרו,ֹ וּבְזוּעו,ֹ וּבְנוּעוֹ, הֲלֹא יָדַעְנוּ, בִּמְפוֹרָשׁ, הֵן הַכֹּל
הָיָה כָּתּוּב: בִּתִּי, וּבַיָּמִים הַהֵם אֵין מֶלֶךְ,
וְלֹא יִהְיֵה מָקוֹם לַגּוּף.
בַּכֹּל תִּשְׁלוֹט הַנְּשָׁמָה.
וְרַק עַל הָאָרוֹן, כְּשֶׁלְעָתִיד לָבוֹא, בְּתוֹךְ אֵימֵי הַמִּלְחָמָה, וּמַלְאָכֵי דָּרוֹם,
וּמַלְאָכֵי צָפוֹן, וּמַלְאָכֵי חָרוֹן, וּמַלְאָכֵי אָשְׁמָה, יָבוֹאוּ וִיְכָסוּ אֶת דַּם הַכְּאֵב
הַזֶּה בִּזְהַב-פָּרוֹכֶת-הַגְּלִימָה – רַק אָז תָּבוֹא בַּלֵּב טָעוּת הַהַכָּרָה-הָאָיּוּמָה:
הַכֹּל הָיָה חָרוּת. אֲבָל בְּדֶרֶךְ אֲלִימָה.
עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנור
קריין: אריה מרקו
מוזיקה: ׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״