סה
סודות הארץ הקדומה: סיפורי ארכיאולוגיה | תל אביב 360
Tel Aviv University
מהו הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה? אילו צמחים גודלו בארמונותיו של הורדוס? אילו בדים שימשו את המלכים דוד ושלמה? איך נראו החיים של בני האדם הקדמונים בארץ ישראל ומי היו אנשי מצדה? את התשובות לכל השאלות הלא פתורות הללו על העבר שלנו ומדוע הארכיאולוגיה היא מדע העתיד תוכלו לגלות אם תאזינו להסכתים של מיטב הארכיאולוגים והארכיאולוגיות של אוניברסיטת תל אביב בהסכתים של "תל אביב 360".
- 30 episodes
- Avg 31 min
- Hebrew
Counted on this page — what you have heard stays on this device, so it is not something the list can be paged by.
- סה
October 19 · 37 minחפירות תל עזקה פרק 32 | סיכום: כאשר התל ממשיך ללחוש
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח עזקה אינה רק תל, ואינה רק רצף של שכבות, חומות, בתים וממצאים. היא מקום שבו הזמן עצמו הצטבר לאט, דור אחר דור, עד שהפך לנוף. במשך אלפי שנים שבו אליה אנשים שונים – חקלאים, סוחרים, שליטים, חיילים, משפחות וילדים – וכל אחד מהם הביט אל אותו עמק האלה, אך ראה בו עולם אחר: הבטחה, גבול, סכנה, בית, זיכרון. סיפורה של עזקה הוא לכן לא רק סיפורו של אתר ארכאולוגי, אלא סיפורם של היחסים העמוקים בין אדם למקום, בין נוף להיסטוריה, ובין החיים הקטנים של בני אדם לבין הכוחות הגדולים של ממלכות ואימפריות. בפרק הסיום אנחנו חוזרים אל ראש התל ומביטים ממנו לאחור – לא רק אל מה שנמצא באדמה, אלא אל מה שהממצאים מאפשרים לנו להבין על בני האדם שחיו כאן. הארכאולוגיה, בסופו של דבר, אינה מחפשת אבנים; היא מחפשת את האנשים שהניחו אותן, את הפחדים שבגללם בנו חומות, את התקוות שבגללן מילאו מחסנים, ואת הרצון הפשוט להפוך מקום לבית. גם אחרי שנים של חפירה ומחקר, עזקה אינה מוסרת תשובה אחרונה. היא ממשיכה ללחוש. ואולי כל מה שנדרש מאיתנו הוא לעצור לרגע, להביט אל העמק, ולהקשיב. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
October 18 · 50 minחפירות תל עזקה פרק 31 | עזקה בתקופות הבבלית, הפרסית וההלניסטית הקדומה
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח בפרק זה נמשיך לעקוב אחר תולדותיה של עזקה לאחר נפילת ממלכת יהודה ונבחן את חייה של העיר בתקופות הבבלית, הפרסית וההלניסטית הקדומה. בניגוד לתמונה של חורבן חד ונטישה מוחלטת, הממצא הארכיאולוגי מעזקה מצביע על המשכיות, שינוי והסתגלות: היעדרה של שכבת חורבן ברורה, ממצאים מן התקופה הבבלית, בתי חצר, ממגורות, מתקני אחסון, משקולות, מטבעות ומכלולי חרס עשירים מלמדים על כך שהאתר המשיך להתקיים ואף התפתח כמרכז יישובי וכלכלי חשוב בעמק האלה. הפרק עוסק גם בשאלת מקומה של עזקה בתוך פחוות יהוד ובמרחב השפלה בתקופה הפרסית, ובוחן את הזיקה שלה ליהודה דרך הממצא הקרמי והנומיסמטי. ממצא יוצא דופן במיוחד הוא קבר הילדים מן התקופה הפרסית, המספק הצצה נדירה לחיי הקהילה, למשפחות שחיו באתר ולמנהגי הקבורה שלהן. לקראת אמצע המאה השלישית לפנה״ס ניטש ראש התל בהדרגה, אך סיפורה של עזקה אינו מסתיים בכך: הוא מלמד כיצד גם לאחר נפילת ממלכות, שינויי גבולות ועליית אימפריות חדשות, החיים המקומיים המשיכו להתחדש ולהיבנות מחדש. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
October 15 · 35 minחפירות תל עזקה פרק 30 | עזקה בתקופת הברזל 2ג׳:חזרתה של עיר הגבול ומעמדה לאחר חורבן ירושלים וקיצה של ממלכת יהודה
פרק זה עוסק בעזקה בשלהי ימי ממלכת יהודה – עיר גבול שחזרה למלא תפקיד מרכזי לאחר נסיגת האימפריה האשורית מן הלבנט. לאחר עשרות שנים שבהן השפלה הייתה מחוץ לשליטתה הישירה של יהודה, שבה עזקה במאה השביעית לפנה״ס להיות מוקד מנהלי, כלכלי וצבאי חשוב בעמק האלה. הממצא הארכאולוגי – ובראשו טביעות הוורדה, בית הבד, בור המים, מתקני הייצור והקרמיקה מתקופת הברזל 2ג׳ – מצביע על יישוב פעיל ומשגשג, גם אם שונה מאוד מעזקה של ימי חזקיהו. עזקה המאוחרת אינה רק סיפור של חידוש יישוב, אלא גם מפתח להבנת ימיה האחרונים של ממלכת יהודה ועיצוב הזיכרון ההיסטורי שלה. דווקא בפרק הזמן הקצר שלפני החורבן הבבלי שבה העיר להיות חלק ממערך הגבול והמנהל של יהודה, ונזכרה לצד לכיש כאחת הערים האחרונות שנותרו מול הבבלים. מתוך מציאות זו, כך נראה, עוצבה גם דמותה של השפלה בזיכרון המקראי – כחלק בלתי נפרד מנחלת יהודה ומן הסיפור ההיסטורי שסופר בדורות הבאים. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
October 13 · 39 minחפירות תל עזקה פרק 29 | השתיקה שלאחר החורבן: עזקה והפער בימי האימפריה האשורית
הפרק עוסק במצבה של עזקה לאחר חורבן סנחריב בשנת 701 לפנה״ס, ומציג אותו לא רק כהרס פיזי אלא כרגע של קריסה מערכתית עמוקה, שלאחריה משתרעת תקופה ארוכה של “שתיקה” – היעדר יישובי, כלכלי ומנהלי. עזקה, שהייתה קודם לכן מרכז אזורי חשוב בשפלת יהודה, חדלה לתפקד כעיר, והמרחב כולו אורגן מחדש במסגרת האימפריה האשורית באופן שלא הותיר מקום לשיקומה המיידי. השדות והדרכים המשיכו לפעול, אך המרכז העירוני נותר נטוש, כחלק ממדיניות אימפריאלית של שליטה וריכוז ייצור . הפרק מדגיש שחורבן 701 לפנה״ס קטע באחת מערכת כלכלית־מנהלית מתפקדת, שהתבססה על ערי השפלה כמרכזי ייצור ואיסוף. בעקבות זאת עבר מרכז הכובד של יהודה לאזור ההר, בעוד השפלה נכנסה לפער יישובי ממושך. בעזקה עצמה קשה לקבוע אם מדובר בנטישה מוחלטת או ביישוב דל ומצומצם, אך ברור כי תפקידה כמרכז אזורי חדל להתקיים, וכי היא איבדה את מקומה במערכת הממלכתית. עם זאת, הפער אינו אחיד לאורך כל המאה השביעית לפנה״ס. הפרק מציע להבחין בין שלב של קריסה חדה לאחר החורבן, תקופה ממושכת של פעילות מועטה או בלתי נראית ארכאולוגית, ולבסוף שלב של התחדשות בשלהי המאה, עם היחלשות אשור. ההתחדשות ניכרת במיוחד בממצאי טביעות החותם – מעבר ממערכת “למלך” הקדומה למערכת הרוזטה המאוחרת – המעידים על חזרה חלקית של פעילות מנהלית ועל שילובה מחדש של עזקה במערכת יהודאית, אך בקנה מידה מצומצם ושונה. לבסוף, הפרק מציג את עזקה כמקרה מבחן להבנת תהליך רחב יותר: המעבר ממערכת עירונית משגשגת לקריסה, פער והתארגנות מחדש. ההתחדשות אינה שיקום של העבר, אלא יצירת מציאות חדשה – עיר קטנה יותר, פונקציונלית יותר, הפועלת בתוך מערכת פוליטית וכלכלית שונה. כך הופכת עזקה לעדות חיה לא רק לחורבן, אלא גם ליכולת של מרחבים להשתנות, להיעלם ולשוב – אך לעולם לא באותה צורה. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
October 12 · 45 minחפירות תל עזקה פרק 28 | שם שניתן ושם שנשמר: עזקה ומורשת גת בין שלטון לזכרון
הפרק עוסק במשמעות העמוקה של שמות מקומות כמפתח להבנת יחסי שלטון, זיכרון וזהות, דרך המקרה של עזקה. הוא מציע כי השם “עזקה” אינו בהכרח השם הקדום של האתר, אלא שם מאוחר שניתן בתקופת ממלכת יהודה, אולי כחלק מתהליך של שליטה וארגון מחדש של המרחב. לעומת זאת, ייתכן כי שמו הקדום של המקום היה “מורשת” (או מורשת גת), שם המשקף זיקה למערכת פוליטית־כנענית קדומה ולזהות מקומית שנדחקה עם הזמן. בכך, השם אינו רק תווית גיאוגרפית, אלא ביטוי למאבק בין זיכרון מקומי לבין מסגרת שלטונית שמבקשת להגדיר מחדש את המרחב. הפרק מדגיש כי מתן שמות הוא פעולה של כוח: שליטים מעניקים שמות כדי לעצב תודעה, לבסס שליטה ואף למחוק זיכרונות קודמים. עם זאת, השם הרשמי אינו תמיד מחליף מיד את השם המקומי, ולעיתים מתקיימת תקופה של כפילות – בין “שם של שלטון” לבין “שם של זיכרון”. במקרה של עזקה, נטען כי לצד השם החדש המשיכו התושבים לשמר את השם הקדום, עדות לכך היא דמותו של מיכה המורשתי, אשר משמרת את הזיקה לשם “מורשת” גם בתוך מסורת מאוחרת יותר. בהמשך מוצג כיצד חורבן סנחריב והפער היישובי שבא בעקבותיו לא רק הרסו את המרחב הפיזי, אלא גם קטעו את רצף הזיכרון המקומי. עם היעלמות הקהילה נעלם גם השם הקדום, והשם “עזקה” התקבע לבדו בזיכרון ההיסטורי. כך מתואר תהליך רחב שבו שינוי פוליטי וצבאי מוביל לשינוי תרבותי־זיכרוני עמוק, שבו זהות מקומית מוחלפת בזהות ממלכתית. בסיכומו של דבר, הפרק מציג את עזקה כמקרה מבחן להבנת האופן שבו שמות, זיכרון ושלטון משתלבים בעיצוב ההיסטוריה: שם אחד גלוי ורשמי, ומתחתיו רובד נסתר של זיכרון קדום, שאינו נעלם לחלוטין אלא ממשיך להדהד, גם אם באופן חלקי ושברי, בתוך המקורות והמסורת. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
October 8 · 40 minחפירות תל עזקה פרק 27 | מסע סנחריב ותולדותיה של עזקה בזמן חורבן השפלה (701 לפנה"ס)
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק במסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפנה״ס ומציג אותו כרגע של קריסה פתאומית של מערכת אזורית שלמה, שבמשך עשרות שנים פעלה בשפלת יהודה כמערכת כלכלית, מנהלית ויישובית משגשגת. במקום תהליך דעיכה הדרגתי, מתואר אירוע צבאי אלים וממוקד שהביא להרס רחב של ערים, תשתיות ורשתות ייצור, ובכך מוטט את הבסיס הכלכלי של הממלכה. עזקה, כחלק ממערך זה, אינה רק עיר שנכבשה, אלא חוליה מרכזית במערכת של שליטה ופיקוח שנפגעה באופן מכוון . הפרק מדגיש שהמסע האשורי היה מהלך אסטרטגי מחושב: פגיעה בערי השפלה – ובהן עזקה ולכיש – אפשרה לאשור לשבור את כוחה של יהודה מבלי לכבוש את ירושלים עצמה. שילוב המקורות – כתובות אשוריות, תבליטים, מקרא וארכאולוגיה – מציג תמונה עקבית של כיבוש שיטתי, הרס והגליה, המכוונים לפירוק המערכת הכלכלית והצבאית של הממלכה. בתוך מערך זה, עזקה מתוארת כמבצר גבול חשוב ששלט על צירי תנועה מרכזיים, ולכן כיבושה היה שלב הכרחי בהתקדמות האשורית. העדויות הארכאולוגיות מחזקות תמונה זו ומצביעות על חורבן פתאומי ואלים: שכבות שרפה, קריסת מבנים, מכלולים שלמים שנשארו במקומם והפסקה ארוכה של היישוב לאחר האירוע. חורבן זה משתלב בדפוס רחב יותר של הרס בשפלה כולה, ומעיד על פגיעה לא רק בערים עצמן אלא גם במנגנונים הכלכליים והמנהליים שתמכו בהן. מעבר לכך, הפרק מציג את חורבן עזקה גם כסיום של רצף היסטורי עמוק יותר – מסורת יישובית אזורית שנמשכה מאות שנים. בכך, מסע סנחריב אינו רק אירוע צבאי, אלא נקודת מפנה רחבה שבה מתמוטטת מערכת שלמה של חיים, שליטה וזהות אזורית. עזקה הופכת לעדות כפולה: גם לקריסתה של מערכת אימפריאלית־מקומית מורכבת, וגם לסיומו של פרק ארוך בתולדות המרחב של עמק האלה. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
October 6 · 41 minחפירות תל עזקה פרק 26 | עזקה במערכת האימפריאלית: מרחב, מנהל וכלכלה בשפלת יהודה
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בשילובה של עזקה בתוך המערכת האימפריאלית האשורית במאה השמינית לפנה״ס, ומציג את השינויים העמוקים שחלו במרחב, בכלכלה ובמנהל של ממלכת יהודה בעקבות השתלבות זו. יהודה מתוארת כממלכה וסאלית הפועלת בתוך מסגרת רחבה של שליטה ופיקוח, שבה היא מחויבת לספק מסים ומשאבים לאשור, תוך שמירה על עצמאות מוגבלת. מציאות זו מובילה לארגון מחדש של המרחב כולו כמערכת היררכית, שבה אזורי ההר, השפלה וצירי התנועה מקבלים תפקידים מוגדרים במנגנון כלכלי ומנהלי רחב . בתוך מערכת זו, השפלה מוצגת כליבה הכלכלית של הממלכה – אזור ייצור חקלאי אינטנסיבי של שמן ויין, המשמש בסיס למערכת המסים. מרכזים כמו לכיש מתפקדים כתחנות איסוף וניהול ראשיות, בעוד אזורים כמו עמק האלה משתלבים בהדרגה במסגרת זו. עזקה, שמיקומה שולט על צירי תנועה מרכזיים, אינה מרכז מנהלי ראשי, אך ממלאת תפקיד חשוב כאתר גבול וכנקודת פיקוח על תנועה ומשאבים, כחלק מהמערך האזורי. אחד הביטויים המרכזיים לארגון החדש הוא מערכת קנקני “למלך”, המשקפת מנגנון של סטנדרטיזציה, פיקוח ושליטה בייצור ובהפצת תוצרת חקלאית. מערכת זו אינה רק כלי אדמיניסטרטיבי, אלא עדות למעבר לכלכלה ממלכתית מאורגנת, שבה הייצור עצמו מוכוון ומנוהל בהתאם לצרכים פוליטיים ואימפריאליים. אחוזות המלך, ובראשן שוכה בעמק האלה, מתפקדות כמרכזים אזוריים המארגנים את הייצור, האיסוף והפצת המשאבים. הפרק מדגיש כי תהליכים אלה הגיעו לשיאם ערב מסע סנחריב בשנת 701 לפנה״ס, כאשר המערכת הכלכלית והמנהלית של יהודה הייתה מפותחת ומאורגנת במיוחד. דווקא בשלב זה נחשפת גם שבריריותה: החורבן האשורי פוגע בליבת המערכת – בערים, במוקדי הייצור ובמרכזי האיסוף – ומוביל לקריסה מהירה של הסדר המרחבי שנבנה לאורך המאה השמינית. בסיכומו של דבר, הפרק מציג את עזקה כחלק ממערכת רחבה שבה מרחב, כלכלה ושלטון משתלבים לכדי מנגנון אחד. היא אינה רק אתר מקומי, אלא חוליה ברשת אימפריאלית של שליטה, ייצור ותנועה. בתוך מסגרת זו מתברר כי עוצמתה של המערכת היא גם נקודת חולשתה: ככל שהיא מאורגנת ומורכבת יותר, כך קריסתה בעת משבר היא עמוקה ומהירה יותר, ומשנה מן היסוד את פני המרחב ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
September 20 · 33 minחפירות תל עזקה פרק 25 | בין קריסת גת להתבססות יהודה: עיצוב המרחב בשפלה בראשית תקופת הברזל ll ב'
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בייסודה המחודש של עזקה בראשית תקופת הברזל IIב' ובהבנתו כחלק מתהליך רחב של ארגון מחדש של המרחב בשפלת יהודה. הוא מציג את חידוש היישוב לא כחזרה פשוטה לאתר נטוש, אלא כפעולה מכוונת המתרחשת בעקבות קריסת המרכז הפלשתי בגת, אשר פתחה מחדש את האפשרות לשליטה בצירי התנועה בעמק האלה. בתוך מציאות זו, עזקה חוזרת ומתפקדת כצומת אסטרטגי, אך הפעם במסגרת מערכת אזורית חדשה שבה הכיוון והקשרים נעים יותר לעבר הרי יהודה . הפרק מדגיש כי הייסוד המחודש הוא תהליך של הגדרה מחדש: האתר אינו משחזר את עברו הכנעני־פלשתי, אלא מקבל תפקיד חדש כמרכז מתהווה של שליטה, תיווך וארגון מרחבי. הדבר מתבטא הן בבחירה הטופוגרפית המדויקת של המקום והן בשימוש משולב בתשתיות קדומות לצד בנייה חדשה. במקביל, מודגשת ההמשכיות האנושית – קבוצות מקומיות שפעלו במרחב גם בתקופת הפער חוזרות ומתכנסות סביב נקודת המפתח, ובכך מחברות בין זיכרון מרחבי לבין תנאים היסטוריים משתנים. בהמשך מתואר תהליך ההתפתחות של היישוב: משלב ראשוני ומצומצם, שבו ניכרת פעילות בסיסית והשתלבות ברשת אזורית (כפי שעולה מהממצא הקרמי), ועד להתגבשות מוקד בעל מאפיינים ארגוניים ברורים. מתחם השער תופס מקום מרכזי בדיון זה, שכן הוא משקף את ראשיתו של ארגון מרחבי—שליטה בתנועה, יצירת גבול והבחנה בין פנים לחוץ—גם בהיעדר מערכת ביצורים מלאה. בכך הוא ממחיש שלב ביניים בין יישוב פתוח לבין עיר מבוצרת. לבסוף, הפרק מציג את עזקה כמקרה מבחן להבנת תהליך רחב יותר: המעבר ממרחב מבוזר לאחר קריסה למרחב המאורגן סביב מוקדי שליטה חדשים. עזקה אינה רק יישוב מתחדש, אלא מקום שבו מתהווים בפועל גבולות, זהויות ודפוסי שליטה שיאפיינו בהמשך את המרחב היהודאי. היא מגלמת רגע היסטורי של מעבר—בין חורבן להתהוות—שבו המרחב מקבל מחדש משמעות, סדר וכיוון. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
September 17 · 39 minחפירות תל עזקה פרק 24 | חידוש היישוב בעזקה בתקופת הברזל - כרונולוגיה ומשמעות היסטורית
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בחידוש היישוב בתל עזקה בתקופת הברזל, ומציג אותו כתהליך הדרגתי ובעל משמעות היסטורית רחבה, הקשור ישירות לשינויים במבנה המרחב האזורי. החזרה לפעילות באתר מתוארכת לשלהי המאה התשיעית או ראשית המאה השמינית לפנה״ס, ומתבססת על ממצאים ארכאולוגיים – ובעיקר מכלול קרמי מבור F612 – המעידים על שלב מעבר בין תקופות ועל תחילתה של פעילות אנושית מחודשת במרחב שהיה חרב במשך מאות שנים . הפרק מדגיש שחידוש זה אינו אירוע מבודד, אלא חלק מתהליך רחב יותר: קריסת גת הפלשתית, ששלטה על השפלה, פתחה מחדש את האפשרות להתיישבות בנקודות אסטרטגיות כמו עזקה. בכך מתברר כי הופעת היישוב אינה תוצאה של יוזמה מקרית, אלא מימוש של פוטנציאל מרחבי קיים, שהתאפשר רק לאחר שינוי במאזן הכוחות האזורי. עזקה חוזרת לתפקד כצומת מרכזי בעמק האלה – מקום של שליטה, תנועה וקישור בין אזורים. לצד ההיבט הכרונולוגי, הפרק מדגיש גם את ההמשכיות האנושית והתרבותית. חידוש היישוב אינו בהכרח תוצאה של אוכלוסייה חדשה בלבד, אלא עשוי לשקף חזרה של קבוצות מקומיות ששמרו על זיקה למרחב לאורך תקופת הפער. עדויות כמו חידוש מנהגי פולחן, דוגמת מנחות יסוד בבנייה, מצביעות על זיכרון תרבותי מתמשך ועל קשר עמוק בין אדם, מקום ומסורת. בהמשך מוצג המרחב של עמק האלה כזירה של טרנספורמציה מתמשכת: ממערכת כנענית עירונית, דרך שלב פלשתי הנשלט בידי גת, ועד להתגבשות המרחב היהודאי. עזקה משמשת מקרה מבחן לתהליך זה, שכן היא נעלמת מן המפה בתקופת השליטה הפלשתית וחוזרת רק כאשר התנאים משתנים. בכך היא ממחישה כיצד דפוסי התיישבות תלויים במבנה הרשת האזורית ובמוקדי הכוח המעצבים אותה. לבסוף, הפרק מציע לראות את תקופת הפער לא כריק אלא כשלב של המשכיות והסתגלות. אוכלוסיות מקומיות המשיכו לפעול במרחב, גם אם בצורות מבוזרות וגמישות יותר, ושמרו על זיקה למוקדים מרכזיים כמו עזקה. מתוך רציפות זו מתאפשרת ההתחדשות המאוחרת, שאינה התחלה מאפס אלא חזרה למרחב מוכר, תוך שילוב בין זיכרון מקומי לבין מסגרות פוליטיות חדשות. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
September 7 · 34 minמגילת הסתרים ולוח השנה הייחודי שנתגלו במגילות קומראן
מרואיינת: פרופ' אשבל רצון, מכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים, והחוג לפילוסופיה יהודית ולתלמוד, אוניברסיטת תל אביב. לפני כמעט יותר משמונים שנה, כשנחשפו במערות מדבר יהודה מאות מגילות ואלפי חלקים של מגילות, התברר שלא מדובר רק באוסף נוסף של טקסטים עתיקים. המגילות פתחו חלון לעולמה של החברה היהודית בשלהי תקופת הבית השני, עולם של מחלוקות דתיות, חברתיות ופוליטיות, שבו אפילו הזמן עצמו היה נתון במחלוקת. מתי מתחילה השנה? מתי חוגגים את החגים? ומהו לוח השנה הנכון? אחת התשובות שנמצאו במגילות הייתה לוח שנה בן 364 ימים, לוח מתמטי וסדור, ששימש את הקהילה הקומראנית. אלא שהסיפור לא הסתיים עם פענוח המגילות הראשונות. בין אלפי שברי הקלף נותרו טקסטים שטרם הצליחו החוקרים לקרוא, ובהם גם מגילת סתרים שנכתבה בכתב מוצפן ונפרשה על פני עשרות שברים זעירים. כאן נכנסת הטכנולוגיה לתמונה. באמצעות עיבוד תמונה וצילום אינפרא־אדום ניתן היה לראות פרטים שאינם נראים לעין, לזהות קשרים בין שברים ולנסות להרכיב מחדש את הטקסט. פענוחה של המגילה הזאת לא שינה את מה שידענו על קיומו של לוח 364 הימים, אבל הוסיף לו פרטים חדשים. הגילויים האלה מחזירים אותנו לשאלה הגדולה: מה קורה כאשר לוח שנה שנבנה על שלמוּת מתמטית מתנגש עם הטבע ועם חילופי העונות? ומה מספר לנו המאבק על הזמן על החברה שיצרה את המגילות? ארחנו באולפן את פרופ' אשבל רצון, ממכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים, ומן החוג לפילוסופיה יהודית ולתלמוד, אוניברסיטת תל אביב ושוחחנו איתה .על פיצוח כתבי הסתרים, על לוח השנה הקומראני ועל המפגש המרתק בין טכנולוגיה מתקדמת, אסטרונומיה עתיקה והעולם היהודי של שלהי הבית השני האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
September 6 · 40 minחפירות תל עזקה פרק 23 | עזקה והשפלה במעבר מהמערכת הכנענית אל המרחב היהודאי, חידוש היישוב בעזקה
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בחורבנה של עזקה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כאירוע פתאומי, אלים ומקיף, אשר קטע באחת את חיי העיר. שכבת החורבן מתאפיינת בשריפה עזה, קריסת מבנים והשתמרות יוצאת דופן של מכלולי ממצא באתרם, ללא סימני פינוי או נטישה מתוכננת . אחידות העדויות בכל אזורי האתר מדגישה שמדובר בהרס כולל של המרחב העירוני – לא אירוע מקומי אלא קריסה מערכתית רחבה. הממצא הארכאולוגי משמר למעשה “רגע קפוא בזמן”: כלי עבודה, כלי אגירה וחפצים יומיומיים נותרו במקומם, לעיתים אף בעמדות שימוש, דבר המעיד על הפתאומיות של האירוע ועל כך שהתושבים לא הספיקו להגיב או לברוח באופן מסודר. ניתוח שכבות השריפה והקריסה מצביע על אש אינטנסיבית במיוחד, שהובילה להתמוטטות מבנים ולכידת תושביהם בתוך החללים. ייחודו של הפרק הוא בשילוב הממצא האנושי בתוך התמונה הארכאולוגית. שלדים שנמצאו תחת ההריסות משקפים את רגעי האסון עצמם – תנוחות הגוף, מיקומם במרחב והקשרם למבנים מאפשרים לשחזר ניסיונות הימלטות, תגובות למצבי חום ועשן, ואת הדינמיקה של הקריסה. המוות התרחש בתוך מרחבי החיים והעבודה, דבר המדגיש כי החורבן פגע בראש ובראשונה באוכלוסייה האזרחית ובשגרת חייה, ולא רק במבנים או במערכות מופשטות. לצד זאת, מכלולי חפצים בעלי ערך – כגון אוצרות ומטמונים – מספקים תובנות על מבנה חברתי, תפיסות ערך ורשתות קשרים. הופעתם בתוך מבנים פעילים, ללא ניסיון פינוי, מחזקת את הבנת הפתאומיות של החורבן, ובו בזמן מצביעה על קיומם של מנגנוני אגירה, עושר והיררכיה חברתית. חפצים אלה משלבים ערך חומרי וסמלי כאחד, ומשקפים את הקשר בין כלכלה, תרבות ופולחן. המטמונים, ובמיוחד אלה שלא נאספו, מדגישים את ממד הקטיעה: פעולות שנעשו מתוך ציפייה לעתיד – כמו הטמנה ושמירה על רכוש – נותרו בלתי מושלמות. בכך הם הופכים לעדות לא רק למה שהיה, אלא גם למה שלא התממש. בסיכומו, הפרק מציג את החורבן לא רק כאירוע של הרס, אלא כרגע חושף: רגע שבו נחשפת המערכת העירונית במלואה – הכלכלה, החברה, האמונה והחיים היומיומיים – בדיוק בשבר שבו היא חדלה להתקיים. עזקה מתגלה כעיר חיה שנקטעה באחת, והעדויות הארכאולוגיות מאפשרות להתקרב אל חוויית החיים והמוות של תושביה, ולהבין את שבריריותה של מערכת אנושית מורכבת בתוך עולם משתנה ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
August 20 · 38 minחפירות תל עזקה פרק 22 | החורבן של עזקה – אש, קריסה והשתמרות הרגע
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בחורבנה של עזקה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כאירוע פתאומי, אלים ומקיף, אשר קטע באחת את חיי העיר. שכבת החורבן מתאפיינת בשריפה עזה, קריסת מבנים והשתמרות יוצאת דופן של מכלולי ממצא באתרם, ללא סימני פינוי או נטישה מתוכננת . אחידות העדויות בכל אזורי האתר מדגישה שמדובר בהרס כולל של המרחב העירוני – לא אירוע מקומי אלא קריסה מערכתית רחבה. הממצא הארכאולוגי משמר למעשה “רגע קפוא בזמן”: כלי עבודה, כלי אגירה וחפצים יומיומיים נותרו במקומם, לעיתים אף בעמדות שימוש, דבר המעיד על הפתאומיות של האירוע ועל כך שהתושבים לא הספיקו להגיב או לברוח באופן מסודר. ניתוח שכבות השריפה והקריסה מצביע על אש אינטנסיבית במיוחד, שהובילה להתמוטטות מבנים ולכידת תושביהם בתוך החללים. ייחודו של הפרק הוא בשילוב הממצא האנושי בתוך התמונה הארכאולוגית. שלדים שנמצאו תחת ההריסות משקפים את רגעי האסון עצמם – תנוחות הגוף, מיקומם במרחב והקשרם למבנים מאפשרים לשחזר ניסיונות הימלטות, תגובות למצבי חום ועשן, ואת הדינמיקה של הקריסה. המוות התרחש בתוך מרחבי החיים והעבודה, דבר המדגיש כי החורבן פגע בראש ובראשונה באוכלוסייה האזרחית ובשגרת חייה, ולא רק במבנים או במערכות מופשטות. לצד זאת, מכלולי חפצים בעלי ערך – כגון אוצרות ומטמונים – מספקים תובנות על מבנה חברתי, תפיסות ערך ורשתות קשרים. הופעתם בתוך מבנים פעילים, ללא ניסיון פינוי, מחזקת את הבנת הפתאומיות של החורבן, ובו בזמן מצביעה על קיומם של מנגנוני אגירה, עושר והיררכיה חברתית. חפצים אלה משלבים ערך חומרי וסמלי כאחד, ומשקפים את הקשר בין כלכלה, תרבות ופולחן. המטמונים, ובמיוחד אלה שלא נאספו, מדגישים את ממד הקטיעה: פעולות שנעשו מתוך ציפייה לעתיד – כמו הטמנה ושמירה על רכוש – נותרו בלתי מושלמות. בכך הם הופכים לעדות לא רק למה שהיה, אלא גם למה שלא התממש. בסיכומו, הפרק מציג את החורבן לא רק כאירוע של הרס, אלא כרגע חושף: רגע שבו נחשפת המערכת העירונית במלואה – הכלכלה, החברה, האמונה והחיים היומיומיים – בדיוק בשבר שבו היא חדלה להתקיים. עזקה מתגלה כעיר חיה שנקטעה באחת, והעדויות הארכאולוגיות מאפשרות להתקרב אל חוויית החיים והמוות של תושביה, ולהבין את שבריריותה של מערכת אנושית מורכבת בתוך עולם משתנה ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
August 18 · 30 minפרק 33: הסיפור שלא סופר על ירמיהו הנביא ועל הקשר שלו לעלי הכהן בשילה ולאחיטוב הכהן בימי דוד
ירמיהו לא היה מהדמויות האהודות בירושלים ערב חורבן הבית. האידיאולוגיה שהוא החזיק בה היתה מנוגדת לזו של רבים מהשרים וממנהיגי העם שדגלו במרד בבבל והאמינו בהגנת האל על העיר, על המקדש ועל שושלת בית דוד שנבחרו על ידו וזכו להבטחת נצח. זו היתה גם האידיאולוגיה של ההיסטוריוגרפים המקראיים, שלמולם ניצב הנביא ערב חורבן ירושלים. עמדותיו של הנביא והיחס העויין שלו לכהנים, לבית המלוכה ולאליטה הירושלמית, והיחס העויין של רבים בירושלים אל הנביא, נקשרים כולם להגדרת מוצאו בפסוק הפותח את הספר "דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין", ולשאלות מדוע מזכירים זאת בפתיחה של הספר ומדוע מתארים נתונים אלה, בדבר היותו כהן שמגיע ממשפחה בענתות שבחבל בנימין, כחלק מהצגתו של ירמיהו? דומה שהסיפור שלא סופר על גורלם של כהני שילה ונוב, ועל הקשר שלהם למשפחת הכהנים בענתות, גם אם הוא מהימן מבחינה היסטורית, גם אם הוא יצירה היסטוריוגרפית מתחילתה ועד סופה, וגם אם הוא השלמה של פרטים על בסיס רסיסי מידע ממקורות שונים, יכול לתת עומק והבנה טובה יותר על הדעות של ירמיהו ערב החורבן של ירושלים, על השקפותיו ועל מעשיו בתקופה זו. על רקע זה אפשר גם להניח שהשיוך למשפחת הכהנים שגורשו מירושלים הוא שהציב את ירמיהו בעמדה כל כך אופוזציונרית לבית דוד, מי שהיה אחראי לגירושם לענתות למרות הנאמנות הבלתי מסוייגת של אבי המשפחה לדוד והחיסול הפיזי של משפחתו, כהני המקדש בנב. בתיאור דברי ימי ממלכת יהודה הדברים לא נאמרים בצורה מפורשת וגם ירמיהו עצמו לא נזכר בתיאורים ההיסטוריים וזוכה להתעלמות מוחלטת מצד ההיסטוריוגרפים המקראיים. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
August 16 · 20 minפרק 32: הסיפור שלא סופר על ימי יאשיהו
מבחינתו של ההיסטוריוגרף המקראי, יאשיהו היה גדול המלכים שמלכו ביהודה. הרפורמה שנערכה בימיו ברוחו של ספר דברים, שבמהלכה טוהר הפולחן ביהודה ורוכז לירושלים, היא המדד שלפיו נשפטו, במבט לאחור, כל שאר המלכים ביהודה. את ימי מלכותו אפשר לתארך לשנים 640 – 609 לפנה"ס. עם זאת, למרות חשיבותו ומרכזיותו של יאשיהו להיסטוריוגרף המקראי ולהיסטוריוגרפיה המקראית, לא ידוע עליו שום דבר חוץ מאירוע אחד שנערך בפרק זמן קצר בתוך השנה ה-18 למלכותו. אפשר לתארך אירוע זה לשנת 622 לפנה"ס, ומניתוח ההיסטוריה הרחבה של המזרח הקדום, אפשר להניח שבתקופה זו הושלמה הנסיגה האשורית מכל מאחזיה מעבר לפרת, והתקיים חלל פוליטי של שנים אחדות, קודם לכניסתם של המצרים למרחב במעמד של "ממלכה יורשת". זה היה פרק הזמן שבו היה יכול יאשיהו לקיים רפורמה פולחנית, שיש לה גם משמעויות לאומיות ואידיאולוגיות גדולות. למרות גדולתו וחשיבותו, לא מסופר על יאשיהו דבר חוץ מעל הרפורמה הפולחנית בשנת מלכותו ה-18. לדעתי, בנקודת הזמן הזו נקבע סיומו של החיבור ההיסטורי שנכתב בימי הבית הראשון ואת השלמת הדברים על יאשיהו כתבו גם היסטוריוגרפים שהשלימו את התיאור מימי יאשיהו ועד לגלות בבל, ולכן גם לא הוסיפו ולא פירטו דבר על 13 שנות מלכותו של יאשיהו עד שנהרג במגידו על ידי פרעה נכה מלך מצרים. שאלה מעניינת עוד יותר היא על הסיפור שלא סופר על 18 שנות מלכותו הראשונות של יאשיהו. מדוע המחבר שכתב את התיאור בימי יאשיהו ושידע פרטים רבים על המלך ועל המתרחש בירושלים וביהודה בפרק הזמן הזה, וכך גם קהל היעד שלו, לא תיאר אפילו פרט אחד, ולא סיפר אפילו על מאורע אחד מחיי המלך עד לרפורמה הפולחנית? בפרק זה אנסה להראות שהיתה זו התעלמות מכוונת, שכן בתקופה זו היה יאשיהו וסאל אשורי, וההיסטוריוגרף המקראי לא היה יכול לתאר אותו ככזה. מכיוון שגם ההיסטוריגרף וגם קהל היעד שלו ידעו את המציאות, הרי שההתעלמות מתקופה זו מעבירה את המסר לקהל הקוראים ומדגישה את מה שכן סופר מול מה שנשאר באפלה. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
August 13 · 28 minחפירות תל עזקה פרק 21 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - ממצאים נבחרים כמפתחות להבנת עולם האמונות
מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח בפרק זה אנו יוצאים למסע אל עולמם הפנימי של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, דרך הממצאים הקטנים והאישיים שהותירו אחריהם. חרפושיות, קמעות, כתובות וצלמיות אינם מוצגים כאן רק כחפצים ארכאולוגיים, אלא כמפתחות להבנת חיי היום־יום, הפחדים, התקוות והאמונות של האנשים שנשאו אותם, הציבו אותם בבתיהם או הטמינו אותם במרחב שבו חיו. דרך דימויים כמו הצביה המינקת, קמעות מצריים נושאי כתובות וצלמיות נשיות ייחודיות, נחשף עולם שבו האמונה הייתה חלק בלתי נפרד מן החיים עצמם. הפרק בוחן כיצד רעיונות, סמלים ודימויים נעו בין מצרים, כנען והמרחב הים־תיכוני, וכיצד תושבי עזקה אימצו אותם, עיבדו אותם והעניקו להם משמעויות חדשות. במקום לראות בהם רק מושפעים מתרבויות זרות, אנו פוגשים קהילה יצירתית ופעילה שעיצבה לעצמה שפה רוחנית מקומית. דרך החפצים שנותרו באדמה מתגלה סיפור אנושי על אנשים שביקשו למצוא הגנה, סדר ומשמעות בעולם של אי־ודאות, שינוי ומפגש מתמיד בין תרבויות. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
August 11 · 39 minחפירות תל עזקה פרק 20 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - עולם האמונות והפולחן, בין גוף, מרחב ודימוי
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בעולמם הדתי והפולחני של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כמערכת מורכבת ורב־שכבתית, השזורה בכל תחומי החיים. האמונה אינה מוצגת כמוסד אחיד או תחום נפרד, אלא כמרחב דינמי שבו חפצים, דימויים ופרקטיקות פועלים יחד – בגוף, בבית, במרחב הציבורי ואף בתוך יסודות המבנים עצמם . הפרק מדגיש שלושה מישורים משלימים של פולחן. הראשון הוא המישור האישי־ביתי, שבו צלמיות, קמעות וחרפושיות פועלים בסמיכות לגוף ובחיי היומיום. חפצים אלו אינם רק מייצגים אמונה אלא משתתפים בה בפועל – הם נישאים, נוגעים בגוף ומתווכים הגנה, ברכה ומשמעות. המישור השני הוא הציבורי־מוסדי, המתבטא במקדש, שבו האמונה מתארגנת במסגרת תחומה, היררכית ומכוונת, תוך יצירת סדר מרחבי וטקסי. המישור השלישי הוא החבוי, המתבטא במנחות יסוד המוטמנות בתוך המבנים, ומשקף תפיסה של פעולה פולחנית נסתרת הפועלת מתוך המרחב עצמו ומקנה לו יציבות, הגנה וקדושה. בתוך שלושת המישורים הללו נחשפת תפיסה רחבה של פולחן ככוח מארגן: הוא אינו מתרחש רק במקומות ייעודיים או בזמנים מוגדרים, אלא חודר לכל רובדי הקיום – מהגוף הפרטי ועד למרחב העירוני. הממצא החומרי מצביע גם על תהליכים מתמשכים של מפגש בין־תרבותי, בעיקר עם מצרים, אך מדגיש כי אין מדובר בהשפעה חד־כיוונית. דימויים, סמלים וכתובות עוברים תהליך של אימוץ, תרגום ועיבוד, ובכך נוצרת תרבות היברידית שבה המקומי והזר משתלבים לכדי יצירה חדשה. הדיון בממצאים נבחרים ממחיש תהליכים אלה: דימויים כמו הצביה המינקת, קמעות ניידים או חפצים נושאי כתובות מצריות אינם נשארים במשמעותם המקורית, אלא נטענים במשמעויות חדשות בהקשר המקומי. גם הצלמיות, ובעיקר הייחודיות שבהן, מדגימות כיצד דימויים אינם רק מועתקים אלא נוצרים מחדש מתוך שילוב של מסורות שונות. בסיכומו, הפרק מצייר את עזקה כמרחב שבו אמונה, חומר וחיים יומיומיים כרוכים זה בזה ללא הפרדה. תושבי המקום אינם מוצגים כנמענים פסיביים של השפעות, אלא כסוכנים פעילים היוצרים את עולמם התרבותי. האמונה מופיעה לא כרעיון מופשט, אלא כדרך חיים – מערכת חיה של פעולות, חפצים ומשמעויות, המעצבת את האופן שבו בני האדם תפסו את עצמם ואת עולמם. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
August 9 · 31 minחפירות תל עזקה פרק 19 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - הסביבה, המשאבים והבסיס החקלאי של הכלכלה בעזקה
הפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כמערכת כלכלית וחברתית מורכבת, הנשענת על שילוב הדוק בין תנאים סביבתיים, ייצור חקלאי וארגון חברתי. הבסיס לכלכלה הוא עמק האלה הפורה, שסיפק תנאים נוחים לגידול דגנים, זיתים וגידולים נוספים, אך גם דרש ניהול מושכל של משאבים בשל תנודות אקלימיות. מתוך תנאים אלה התפתחה כלכלה שאינה מסתפקת בייצור בסיסי, אלא כוללת עיבוד, אגירה והפצה של עודפים – תהליכים המחייבים תיאום, חלוקת עבודה ושליטה במשאבים. לצד החקלאות, משק בעלי החיים תרם גיוון וגמישות כלכלית, תוך ניצול רב־תכליתי של צאן ובקר למזון, עבודה ומשאבים נוספים. שילוב זה בין חקלאות, עיבוד ומשק בעלי חיים יוצר מערכת ייצור רב־שכבתית, שבה תחומים שונים משלימים זה את זה. הממצא הארכאולוגי מצביע על כך שמדובר בכלכלה מאורגנת ומרוכזת יחסית, הכוללת התמחות, פעילות ייצור בקנה מידה רחב ושליטה בעודפים – מאפיינים המעידים על קיומה של מסגרת מוסדית ואולי גם על אליטות מקומיות שניהלו את המשאבים. בהמשך, הפרק ממקם את עזקה בתוך מערכת אזורית ואימפריאלית רחבה, שבה היא פועלת כעיר ביניים המתווכת בין מרכזים גדולים יותר. היא אינה מבודדת, אלא חלק מרשת של ערים־מדינות הפועלות תחת השפעה מצרית, תוך שילוב בין תלות לשיתוף פעולה. הכלכלה המקומית משתלבת במנגנונים רחבים של גבייה, הפצה ושליטה, אך במקביל שומרת על בסיס ייצור עצמאי ועל סוכנות מקומית. לבסוף, הפרק מדגיש את הקשר בין כלכלה, שלטון וזהות, כפי שמתבטא במיוחד בממצא של קנקן עם כתובת היראטית. ממצא זה מעיד על נוכחות מנהלית מצרית באתר ועל קשר ישיר בין ייצור, אגירה וניהול משאבים במסגרת שלטונית. יחד עם זאת, הוא גם מצביע על טשטוש הגבולות בין תחומים – כלכלה, פולחן ושלטון – וממחיש כיצד עזקה פעלה כצומת מורכב שבו נפגשים מערכות מקומיות ואימפריאליות רגע לפני קריסתן בסוף תקופת הברונזה המאוחרת. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
August 6 · 23 minפרק 31: הסיפור שלא סופר על המלך מנשה
פרק זה עוסק בסיפור שהכי לא סופר על מי ממלכי יהודה. המלך מנשה מלך יותר מכל אחד אחר ממלכי יהודה, הוא היה בנו של חזקיהו וסבו של יאשיהו, ובימי מלכותו הארוכים התאוששה יהודה מהמכה הקשה שהונחתה עליה במסע סנחריב. יהודה השתלבה באימפריה האשורית שהיתה בשיא כוחה ועוצמתה, והעדויות הארכאולוגיות מימיו מעידות על השגשוג שעבר על האזור בתקופה זו. הכלכלה והמינהל הוסיפו להתפתח, ומנשה גם נזכר בתעודות אשוריות כמלך ששמר על נאמנותו לאשור ומילא את חובותיו כוסאל. ובכל זאת, דבר לא נכתב בספר מלכים על מנשה, וזאת פרט לתיאור רחב מאוד של החטאים הפולחניים שהיו בימיו. זוהי הדוגמא הקיצונית ביותר שישנה על הסיפור שלא סופר. על מלך שהועלם לחלוטין מההיסטוריוגרפיה המקראית ושכל מעשיו הושכחו, וזאת בתקופה קרובה מאוד לימי מלכותו, כשפרטים רבים על המלך ועל ממלכת יהודה בימיו היו ידועים למחברים ולקהל הקוראים שלהם גם בלי צורך במקורות כתובים כלשהם. ובכל זאת, הסיפור על ימי מנשה לא סופר, ומנשה הפך בהיסטוריוגרפיה המקראית למלך שכל שסופר עליו הם החטאים הפולחניים שעשה ושהתקיימו בימיו. בפרק זה נבהיר מדוע ההיסטוריוגרף המקראי ייחד למנשה תפקיד אחד מוגדר של מי שגרם לחטאים שתיקן יאשיהו, ובכך הוא יצר דמות חד-מימדית שתאמה להערכה שלו למלך שגם היה משועבד לאשור כל ימיו וגם חטא בחטאים פולחניים כבדים. מבחינה זו, הסיפור שלא סופר על מנשה הוא הדוגמא הקיצונית ביותר להשכחה ולהתעלמות של ההיסטוריוגרפים המקראיים, שפעלו בהתאם לאידיאולוגיה הפולחנית שלהם ולפי האינטרסים הספרותיים של הסיפור שכתבו. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
- סה
August 4 · 46 minפרק 30: הסיפור שלא סופר על מסע סנחריב ועל גורלה של ירושלים – "העיר אשר בחר ה'"
מסע סנחריב כנגד ממלכת יהודה, שנערך בשנת 701 לפנה"ס, היה האירוע הדרמטי והמשמעותי ביותר בתולדותיה של ממלכת יהודה עד לחורבן הבבלי שהגיע 115 שנה אחריו. הוא הותיר אחריו שכבות חורבן ברורות ומתוארכות היטב, והביא לפגיעה קשה ביהודה, לגלות של תושבים רבים, להרס הכלכלה, ולניתוק השפלה מעל הממלכה. אבל דומה שמעבר לכל ההשפעות המיידיות שהיו למסע סנחריב על יהודה, השפעה נוספת, ארוכת טווח, בלתי צפוייה במידה רבה והרסנית לטווח הרחוק, היתה על הצד האידיאולוגי, התאולוגי וההיסטוריוגרפי. למרות ההרס הנורא, החורבן של ערים רבות, ההגליות והנזק הכלכלי הכבד, הזיכרון העיקרי שנותר מהמסע בקרב האליטה הירושלמית כעבור דור אחד, שניים ושלושה, היה זכר הצלתה המופלאה של ירושלים, שעמדה בפני הצבא האשורי ולא נכבשה. היה זה הזרע שנזרע בקרקע, ושממנו צמח רעיון הבטחת הנצח של האל לעיר הנבחרת שלו, לבית המקדש ולשושלת המלכים בירושלים. זוהי גם הסיבה לסיפור שלא סופר על מסע סנחריב. המחברים של ההיסטוריוגרפיה המקראית וגם הקוראים שלהם, בני האליטה הירושלמית, הכירו היטב את ההיסטוריה וידעו מה היו תוצאותיו הנוראות של המסע. אבל הזיכרון של כל זה התעמעם אל מול זיכרון הצלתה המופלאה של ירושלים ואל מול הרעיונות שצמחו בקרב האליטה הירושלמית על הבטחת הנצח של האל לעיר, למקדש ולשושלת. בימיו של יאשיהו, כאשר אשור נסוגה מהמרחב והיה נראה שיהודה עומדת לפני חזרה לימי התהילה של "הממלכה המאוחדת" סימן מסע סנחריב את ההוכחה לקיומו של רעיון הבטחת הנצח של האל, והוא היה לסמל המובהק של הבטחה זו. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: https://360tau.com/Archeology_Spotify https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp