איריס חיים: איבדתי בן, אבל לא איבדתי את האמונה בעם ישראל

איריס חיים איבדה את בנה יותם, שנחטף לעזה ב־7 באוקטובר ונהרג בשוגג מאש כוחות צה"ל. ובכל זאת, היא בחרה בדרך שכמעט בלתי אפשרי להבין: לא לשנוא, לא להאשים באופן גורף, ולא לוותר על האמונה בעם ישראל. שלוש שנים אחרי האסון, איריס חיים מגיעה לשיחה מיוחדת עם לירון רוז בפודקאסט ״הינשוף״ — על שכול, פוליטיקה, תקשורת, התפכחות, אחריות אישית והיכולת לחיות יחד במדינה שבה נדמה שכולם נלחמים בכולם. איריס גדלה בעולם השמאל, האמינה באפשרות לשלום עם הפלסטינים, ומתארת כיצד 7 באוקטובר שינה את תפיסת עולמה. אבל בניגוד למה שאפשר היה לצפות, השינוי הזה לא הוביל אותה לשנאת המחנה הפוליטי האחר — אלא לחיפוש אחר מה שמאחד את כולנו. בין הנושאים המרכזיים בפרק: 1. מהו ניצחון אמיתי? מדוע ניצחון של גוש פוליטי אחד על האחר אינו בהכרח ניצחון של מדינת ישראל? 2. ההתפכחות של איריס חיים: כיצד השתנתה השקפת עולמה בעקבות 7 באוקטובר, ומדוע היא עדיין מאמינה בכוונותיהם הטובות של אנשים משני צדי המפה הפוליטית?3. נתניהו, אייזנקוט וממשלת אחדות: מדוע איריס קוראת למנהיגים לחפש את המשותף במקום להמשיך במלחמת המחנות? 3. נתניהו, אייזנקוט וממשלת אחדות: מדוע איריס קוראת למנהיגים לחפש את המשותף במקום להמשיך במלחמת המחנות? 4. מי באמת מפלג את החברה הישראלית? על התקשורת, הרשתות החברתיות והאלגוריתמים שמתגמלים זעם, השפלה ושנאה. 5. האחריות ל־7 באוקטובר: מדוע איריס דורשת חקירה והפקת לקחים, אך מסרבת לקבוע אשמים לפני בירור העובדות? 6. האם איריס חיים תיכנס לפוליטיקה? על ההצעות שקיבלה, מדוע דחתה את האפשרות להצטרף למפלגה, והאם תסכים בעתיד לשקול את תפקיד נשיאת המדינה. 7. מורשתו של יותם: על עמותת ״חיי יותם״, הקמת בית יותם למוזיקאים מתמודדי נפש, והפיכת הכאב לעשייה למען אחרים. המסר המרכזי של הפרק: אפשר לא להסכים עם אדם, אפילו באופן עמוק, ועדיין לא לראות בו אויב. אפשר לדרוש אחריות בלי לשנוא. ואפשר לבחור להאמין בעם ישראל גם אחרי האסון האישי הקשה ביותר. איריס חיים מזכירה לנו שהשינוי בחברה הישראלית לא חייב להתחיל בכנסת או בממשלה. הוא יכול להתחיל בהחלטה האישית שלנו — למי אנחנו מקשיבים, את מי אנחנו מחזקים ואיך אנחנו מתייחסים למי שחושב אחרת. האם ישראל מסוגלת לצאת ממלחמת המחנות ולחזור להיות עם אחד?צפו בפרק המלא ושתפו בתגובות. 🎙️ הינשוף | לירון רוז