הלכות אישות פרק ט״ז

פרק ט״ז פון הלכות אישות שטעלט אוועק דעם חילוק צווישן כתובה און נדוניא – נכסי צאן ברזל און נכסי מלוג – און די הלכות פון גביית הכתובה נאך מיתה אדער גירושין. דער פרק נעמט ארום די תקנות פון קולי כתובה ווי גביה פון זיבורית און קרקע, די תקנת הגאונים צו מאנען פון מטלטלין, און די שבועת האלמנה ביי די יורשים אדער לקוחות. צום סוף ווערן אויסגעשמועסט פארשידענע פעלער פון טענות ומענות, ווי פוגמת און פוחתת כתובתה, דער דין פון כ״ה שנים אן א שטר, און די נאמנות פון א פרוי וואס זאגט “גירשתני” אדער “מת בעלי”. ⏱️ Chapters (00:00) הקדמה צו פרק ט"ז: איבערבליק פונעם פרק (01:17) הלכה א׳ – ב׳: הגדרת המושגים – נדוניא, נכסי צאן ברזל, נכסי מלוג וכתובה (10:24) הלכה ג׳: די צייט פון גביית הכתובה – "חוב שקבוע לו זמן" (14:07) הלכה ד׳: די תקנות פון גביית הכתובה – זיבורית, שבועת האלמנה און בגדים (21:17) הלכה ה׳ – ו׳: קולי כתובה – גביה מן הקרקע און די הלכות פון שבח (27:28) הלכה ז׳: קולי כתובה – גביה מן הפחות שבמטבעות (31:33) הלכה ח׳: תקנת הגאונים לגבות כתובה מן המיטלטלין (36:20) הלכה ט׳: דער מנהג צו שרייבן אין דער כתובה "בין ממקרקעי בין ממיטלטלי" (40:11) הלכה י׳: דער כח פון תקנת הגאונים אקעגן סנהדרין הגדולה (42:50) הלכה י"א: שעבוד פון אלע נכסים פאר דער כתובה (47:19) הלכה י"ב: שבועת אלמנה חוץ לבית דין (56:32) הלכה י"ד: ייחד לה קרקע או מטלטלין בכתובתה (1:01:10) הלכה ט"ז: הנפרעת שלא בפניו (1:04:25) הלכה י"ז: הפוחתת כתובתה (1:10:02) הלכה י"ח: כל מקום שאמרנו לא תיפרע אלא בשבועה (1:13:17) הלכה כ׳: גביית כתובה מיט א שטר און אן א שטר, און דער זמן פון כ"ה שנים (1:18:08) הלכה כ"א: טענת בתולה נישאתי קעגן בעולה נישאת (1:20:22) הלכה כ"ב: אשה שאמרה לבעלה גירשתני (1:25:13) הלכה כ"ג: הוציאה גט ואין בידה שטר כתובה (1:26:00) הלכה כ"ד: הוציאה שני גיטין ושתי כתובות (און אנדערע וואריאציעס) (1:28:49) הלכה כ"ה – כ"ו: הוציאה גט וכתובה אחר מיתת בעלה ואמרה מת בעלי 📖 The full class — the Rambam’s text with the recording, video, audio and transcripts