Skip to content
Artwork for פופ אפ Pop up
פופ אפ Pop up · July 23 · 1 hr 26 min

האודיסיאה: צוללים לסיפור הכי גדול שסופר אי פעם

אלעד בר-נוי עם התרבות שמעניינת באמת – והשבוע, פרק בעקבות ״האודיסיאה״ של כריסטופר נולאן, העיבוד הקולנועי החדש והמרשים לאפוס היווני העתיק שחיבר הומרוס. על ההשפעה האדירה של ״האודיסיאה״ על התרבות המערבית כולה, על העיסוק של הומרוס בזיכרון, בטראומה, ובאופן שבו נפש האדם משתנה לאורך הזמן, ועל המשמעות של לקרוא את ״האודיסיאה״ (או לצפות בה) בישראל של אחרי שבעה באוקטובר אורח: ד"ר עידו חברוני להאזנה לשיחות עם ד״ר רחל גוטסמן וזוהר אורבך בתכנית ״יום יום״ לקריאת המאמר של ד"ר עידו חברוני "אתנה בירושלים: לקרוא הומרוס אחרי 7.10" להאזנה לפודקאסט ״אודיסאה בירושלים״ איתקה | קונסטנדינוס קוואפיס כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת. אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל. לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג. לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ. שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד. כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם. בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב, פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה, וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים. עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים. וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה. אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ. אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר. אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. [1911] מיוונית: יורם ברונובסקי עורכת: טל ניסן, הפקה: יוֹבל בן שושן, תחקיר: שני רפאלי, קרדיט תמונה: יח״צ universal See omnystudio.com/listener for privacy information.

0:00-1:26:43

transcript

No transcript — this publisher did not publish one.

show notes

אלעד בר-נוי עם התרבות שמעניינת באמת – והשבוע, פרק בעקבות ״האודיסיאה״ של כריסטופר נולאן, העיבוד הקולנועי החדש והמרשים לאפוס היווני העתיק שחיבר הומרוס. על ההשפעה האדירה של ״האודיסיאה״ על התרבות המערבית כולה, על העיסוק של הומרוס בזיכרון, בטראומה, ובאופן שבו נפש האדם משתנה לאורך הזמן, ועל המשמעות של לקרוא את ״האודיסיאה״ (או לצפות בה) בישראל של אחרי שבעה באוקטובר

אורח: ד"ר עידו חברוני

להאזנה לשיחות עם ד״ר רחל גוטסמן וזוהר אורבך בתכנית ״יום יום״

לקריאת המאמר של ד"ר עידו חברוני "אתנה בירושלים: לקרוא הומרוס אחרי 7.10"

להאזנה לפודקאסט ״אודיסאה בירושלים״

איתקה | קונסטנדינוס קוואפיס

כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד

מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.

שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.

וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.

אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.

וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.

[1911]
מיוונית: יורם ברונובסקי

עורכת: טל ניסן, הפקה: יוֹבל בן שושן, תחקיר: שני רפאלי, קרדיט תמונה: יח״צ universal

See omnystudio.com/listener for privacy information.

links4