פרק 4 - בין חכמת המזרח לברית ישראל - האם גם בדתות העולם מסתתר זיכרון של האחד?

המקורות מציגים גישה תאולוגית ורוחנית חדשנית המבקשת לחבר בין חכמות המזרח לבין המסורת היהודית, תוך הימנעות מביטול או היטמעות מוחלטת בהן. בהסתמך על תורת הקבלה, דברי חז"ל ומשנתו של הרב אליהו בן אמוזג, הטקסט מציע לראות באנושות ו בריבוי הדתות משפחה אחת שהתפצלה לענפים שונים ולא אוסף מקרי של אמונות זרות. תפקידו הייחודי של ישראל אינו למחוק את שאר העמים, אלא לשמש ככהן וכמרכז המאזן, המעניק גבול, ברית ומסגרת לשפע האינסופי. לבסוף, הגישה גורסת כי אף שפולחנים שונים אינם בהכרח שווים לאמת המוחלטת, ניתן לזהות בהם זיכרון קדום של המקור, המאפשר בניית סינתזה הרמונית בין אמונות העולם.