transcript
show notes
טוּ-טוּ-טוּ, הרכבת נוסעת – אבל מי באמת יושב בה? אמי ומתן צוללים לספר הפעוטות הקלאסי "ברכבת יושבת ארנבת" של טובה שיינברג ואורה איל.
איך ספר פשוט על ילדה, בובות ומסילה דמיונית הופך לדיון פילוסופי על פסיביות, אובדן התמימות והיעד הסופי של כולנו? למה אמי בטוח שמדובר בטריפ פסיכדלי, מתן משוכנע שהסוף אפל במיוחד, ומה באמת מסמל הבלון שנשאר מאחור? וגם: מתי הילדים שלנו מאבדים את היכולת לעצור ולהסתכל על פרפר?
