עודד נהרי על טקסים ומסדרים, משטר ומשמעת, קצינים ונגדים, צה״ל וצבאות זרים, נשיאים ורמטכ״לים

כמעט הישראלי הראשון והאחרון שאישים רמי מעלה פוגשים בהגיעם לנתב״ג ובהמריאם בתום הביקור הוא ראש מדור אירועים וטקסים בצה״ל, שותפו הצבאי - ובעל מניות השליטה הביצועיות - של ראש הטקס במשרד החוץ. יותר מרבע מאה, מאז סוף האלף הקודם, מילא תפקיד זה סגן-אלוף עודד נהרי. דור שלם של קצינים, ביניהם שמונת האלופים שקיבלו בתקופתו את תפקיד הרמטכ״ל, התרגל לנוכחותו המיומנת והמרגיעה בטקסים פנימיים בצה״ל ובמסדרי כבוד לנשיאים, שרים ומפקדים מצבאות זרים. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר נהרי על נהריה - שהעניקה לאחיו ולו את השם העברי הנדרש - ועל מסלולו, מבה״ד 4 של הטירונות בבית אל, דרך בה״ד 12 של הטירוניות והצוערות ועד ל-27 שנותיו, מתוך ארבעה עשורי שירות, כרמ״ד טקסים בענף משטר ומשמעת באכ״א. יש לנהרי דעה מוצקה, אולי לא כה מפתיעה, על השתקפות חינוכו של הנער הישראלי המתחייל בהסתגלותו לדרישות המשמעת בצבא. הוא מוצא קשר בין הזילזול בפקודות המחייבות לבין החללים הרבים מתקלות, תאונות ותקריות דו-צדדיות. נהרי, שבשנתיים האחרונות וחצי השתתף ב-160 הלוויות צבאיות, מכבד ומבכה את כל החיילים שנפלו, אך הוא משתנק בדברו על זימונו הבהול להלווית גל איזנקוט, שאותו הכיר במסע משותף למחנות ההשמדה, בנו של אדם, קצין ורמטכ״ל שנלבב וערכי ממנו לא פגש בצבא. אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי